מראי מקומות/יורה דעה/שכב

מראי מקומות יורה דעה שכב

פתיחה להלכות חלה

אם חיוב חלה תלוי בברכת המוציא

הר"ש חלה א,ה בד"ה קנובקאות, כתב דתלי הא בהא, וכ"כ סמ"ק במצוה קמח אות קיב, ומאידך תלמידי רבינו יונה בברכות עב ד"ה ור' יצחק הזקן, הביאו בזה מחלוקת.

לש עיסה, ספק יעשנה בצורה המחוייבת ספק לא, משמע שמברך עליה

חלה א,ו, גבי למכור בשוק, ועי' ר"ש.

שיעור חיוב חלה חמשת רבעים, האם הוא מדאורייתא או דמדאורייתא בעי' טפי

בדברי הר"ש בחלה ב,ו, מבואר דזה תלוי במחלוקת ר"ת ויש מפרשים.

עיסה שהפרישו ממנה חלה והוסיף עליה קצת אח"כ, אם אין בתוספת כדי שיעור פטור ולא מצטרפת העיסה עמו לחייב

כ"כ הר"ש בחלה ג,א ד"ה ובלבד, במה שכתב ואע"פ שאין מערבין וכו', ובמשנה בחלה ג,ח-י, מבואר דאם היתה עיסה חייבת ולא הפריש ממנה עדיין חלה ונטל ממנה קצת חייבת כיון שנתחייבה.

לא הפריש על אחת העיסות ונתערבה בשאר העיסות, יקיף אל העיסות עיסה שודאי מחוייבת ויפריש עליה

כ"כ המנהיג בהל' פסח סי' לח, וכתב הטעם כיון דחלת חו"ל דרבנן ועל כן גם היא וגם המדומעת חשיבי פטורות והוי מן הפטור על הפטור, ע"כ, ומשמע דבחלת ארץ ישראל לא מהני.

לש כשיעור חיוב חלה ונאבד ממנה קצת וחזרה להיות פחות משיעור חיוב חלה חייב להפריש

כ"כ המנהיג בהל' פסח סי' לח, בשם מורו, וכתב הטעם דכיון דנתחייבה תו לא פקע חיובא מינה.

סימן שכב

כהן חייב להפריש חלה

הגר"א בסי' שלא בסעיף סח, הוכיח דחייבים, ויש להוסיף דכ"כ בה"ג בהל' חלה בעמוד קיא, וכ"כ היראים בסי' קמח אות כח, וכ"כ האשכול בהל' חלה ד"ה והלכתא (קכז:).

אם חלה בזה"ז דרבנן אפי' בא"י

הב"י בסעיף ב, הביא מהש"ס ומהרמב"ם דהיא דרבנן, והטור בסוף הסימן הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל' חלה ד"ה גרסי' (קכה:), כתב דהוא דרבנן.

אם צריך להפריש בחו"ל ב' חלות בזמן הזה כשאין שם כהן קטן או כהן שטבל

הטור והב"י והרמ"א בסעיף ד-ה, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהשאילתות בשאילתא קח, כתב דצריך להפריש ב' חלות, וכן הביא האשכול בהל' חלה ד"ה תנינן (קכז.), מתשובת גאון, וכ"כ האשכול בד"ה והלכתא (קכח.), וכן הביא בהמשך מעוד תשובת גאון, וכ"כ רב שרירא בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קסא, וכ"כ היראים בסי' קמח אות לב, אלא שהסתפק אם דין זה רק בקרובים לא"י או אף בשאר מקומות, וצידד יותר דאף בשאר חו"ל, ומאידך מדברי המנהיג בהל' פסח סי' לח, נראה דס"ל דמפריש רק אחת, וכן מבואר מהרמ"א כאן בסעיף ה, ומהדרכ"מ בסי' שכח אות א, בשם תרומת הדשן והכל בו.

במקומות שמפרישים רק חלה אחת האם שיעורה בזה"ז אחד ממ"ח בין לבעה"ב ובין לנחתום או שיעורה לבעה"ב א' מכ"ד או דסגי בכזית מעיסה גדולה

הב"י והדרכ"מ בריש סימן שכח, הביאו בזה מחלוקת, דלאורחות חיים ותרומת הדשן והכל בו סגי בכזית, וכעין זה כתב הרמ"א כאן בסעיף ה, ומאידך לרמב"ם הוא א' ממ"ח, וכן נקט הב"י שם בסי' שכח, ויש להעיר דמדברי המנהיג בהל' פסח סי' לח, מבואר דשיעורה כזית, ומאידך האשכול בהל' חלה ד"ה תנן (קכה:), הביא מתשובת גאון שמפריש אחת מכל העיסה ואם עשה במאה כלים מפריש מאה (ומשמע שהפרשתו אינה תלויה בגודל העיסה) ואם שגג ולא הפריש מן העיסה ואפה עיסתו, בעה"ב מפריש א' מכ"ד ונחתום מפריש א' ממ"ח, ע"כ, ודבריו צריכים ביאור מה נשתנה כשאפה, ולעיל בסעיף ד-ה, הבאתי דהאשכול וגאון אחר ורב שרירא כתבו גבי חלת הכהן בחו"ל שמפריש א' מכ"ד לבעה"ב וא' ממ"ח לנחתום, ע"כ, ופליגי על הרשב"א שהביא הב"י שם דס"ל דבכל גוונא א' ממ"ח, ומ"מ שמעינן מגאונים אלו והאשכול דלא אמרי' דכיון דהיא טמאה מפריש בכל גוונא א' ממ"ח אלא מפריש א' מכ"ד, ולפי"ז נראה דהכי נמי סבר הטור בריש סי' שכח, דהא הכי כתב להדיא, והב"י שם מחמת שתמה עליו כתב שיש בדברי הטור קיצור. ומ"מ אלו דס"ל שצריך להפריש א' מכ"ד או ממ"ח ודאי דהכי ס"ל נמי בא"י דלא סגי בפחות מזה, ומאידך אלו שהקילו בכזית אין מוכרח שיקילו כך אף בחלת א"י, והשו"ע בסעיף ד, כתב דצריך להפריש בארץ ישראל כשיעור, דהיינו דלא סגי בכזית, ואף הרמ"א לא נחלק בהדיא על חלת א"י, והפוסקים שהרמ"א נסמך עליהם לא עסקו בחלת א"י, וכיון דהרמב"ם והגאונים ס"ל דאף בחו"ל צריך להפריש כשיעור, על כן דיינו להקל בחלת חו"ל, אבל בחלת א"י אין להקל וצריך להפריש כשיעור, ועל כן יש לתמוה על המנהג בזמנינו בארץ ישראל דמפרישים רק כזית אחד בלבד.

מה שיעור חלת כהן כשאין שם כהן קטן או כהן שטבל

הב"י והשו"ע בסעיף ד-ה בד"ה וכלל, הביא מהרשב"א דשיעור חלת כהן א' ממ"ח, ויש להעיר דמדברי המנהיג בהל' פסח סי' לח, נראה דשיעורה כזית, ומאידך האשכול בהל' חלה ד"ה תנינן (קכז:), כתב דחלת האור אין לה שיעור וחלת כהן שיעורה א' מכ"ד, וכן הביא בהמשך בד"ה ושיעור (קכח:), מתשובת גאון, דלבעה"ב א' מכ"ד ולנחתום א' ממ"ח, ע"כ, וכן בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קסא, כתב רב שרירא דהחלה הגדולה דהיינו אותה שניתנת לכהן היא אחד מכ"ד, וכן עיקר ודלא כהשו"ע.

שיעור חלה א' מכ"ד ומ"ח הוא מכל העיסה או רק ממ"ג ביצים וחומש ביצה שבעיסה

בפשטות משמע שהוא מכל העיסה, אמנם בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' מו, כתב רב האי דאין צריך להפריש כנגד כל העיסה אלא כנגד שיעור חיוב חלה דהיינו א' מכ"ד ממ"ג ביצים וחומש ביצה ואף אם העיסה גדולה מאוד, וכ"כ רב נטרונאי שם בסי' קסג.

כהן גדול שטבל לקריו הרי הוא ככהן קטן ויכול לאכול את החלה

כ"כ הטוש"ע בסעיף ה, ויש להעיר דכן הביא להלכה המנהיג בהל' פסח סי' לט, בשם השאילתות ור"ת.

דין חלת כהן בחו"ל אחר שהפרישו חלת האור, כשאין כהנים באותו מקום

היראים בסי' קכב אות ה, כתב דלא החמירו להביאה למקום כהן לאחר שהפרישה כיון דהוי תרתי לריעותא דהוי חו"ל וגם שהפריש כבר חלת האור, ובסי' קמח אות לד, כתב דאם ליכא כהן או שיש כהן ואינו רוצה לקבלה, אין צריך להפרישה כלל.

כהן שנשתמד וחזר בתשובה האם יכול לאכול חלת כהן

הטור והב"י באו"ח קכח,לז, הביאו בזה מחלוקת לגבי נשיאת כפים, והביאו דלרב נטרונאי אינו יכול לישא כפיו, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' רז, כתב רב נטרונאי שאע"פ שאינו נושא כפיו מ"מ הוי ככהן בעל מום ויכול לאכול חלה, ע"כ, ומבואר דאף הסוברים דאינו נושא כפיו מודו דשרי ליה לאכול חלה.

חלת חו"ל שנתערבה בעיסה

בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' י, כתבו דאין העיסה נאסרת ומפריש חלה אחרת תחתיה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף