ביאור הגר"א/יורה דעה/רמו

ביאור הגר"א ‏ יורה דעה רמו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) כל כו' בין כו'. פ"ג דיומא (ל"ה ב') ת"ר עני כו':

(ב) בין בחור כו'. כמ"ש בפ"ט דשבת (פ"ג ב') לעולם לא ימנע א"ע כו' וע"ל סי' רמ"ה ס"ה וע"ל ס"ג:

(ג) אפי' בעל כו'. פ"ב דעירובין (כ"ב א') שחורות כו' במי שמשים עצמו אכזרי כו' כי הא כו':

(ד) חייב לקבוע כו'. כמ"ש בפ"ב דשבת (ל"א א') קבעת עתים כו' ופי' בבעל אומנות ועס"ד כיצד כו':

(ה) ביום ובלילה כו'. מנחות צ"ט ב' שאל בן דמה כו':

(ו) ובשעת הדחק כו'. כר' יוחנן שם ובנדרים ח' א' ואין דעת הר"נ כן שם ונ"ל דס"ל דסוגיין הוא כר' יוסי במתני' כמש"ש מדבריו כו':

(ז) ומי שא"א כו'. בב"ר פצ"ט זבולן לחוף ימים ישכון הרי זבולן קדם ליששכר ולמה כן אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו עליו אמר הכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה כו' וכן משה אומר שמח זבולן בצאתך למה שיששכר שלך הן שאתה מסייעו לישב בהן כו' ובויקרא רבה פכ"ה עץ חיים כו' אילו נאמר עץ חיים היא לעמלים בה כו' כי בצל החכמה כו' עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי המצות אצל בני התורה בג"ע ואית לן ג' קריין חדא כי בצל כו' ב' אשרי אנוש יעשה זאת והדין עץ חיים כו' שמעון אחי עזריה כו' אמר משמו והלא שמעון היה גדול מעזריה כו' ודכוותה ולזבולן אמר שמח כו' ועבפ"ד דפסחים (נ"ג ב'):

(ח) ויוכל אדם כו' אבל כו'. סוטה כ"א א':

(ט) מאחר שרחיים כו'. ר"ל דוקא כה"ג משא"כ אם א"צ לטרוח וכמש"ש ול"פ הא כו' וכפי' הר"נ שם ועמ"ש בא"ע סי' א' ס"ג:

(י) עד אימתי כו'. פ"ט דשבת וכנ"ל:

(יא) שנאמר כו'. מנחות שם ופ"ג דאבות:

(יב) דהיינו כו'. כמ"ש בקדושין מ"ט קרא אנא כו':

(יג) דהיינו כו' ופי' כו'. שם תנא אנא כו' וערש"י שם א' ד"ה מדרש כו':

(יד) דהיינו שיבין כו'. שם שאני חכם כו' וערש"י בסוכה כ"ח א' ד"ה גמרא כו':

(טו) בד"א כו'. ממ"ש בספ"ב דב"מ העוסק במקרא כו' וז"ש במס' סופרים פט"ו דתני רשב"י העוסק כו' גדולה מזו ע"מ שקרא ושנה כו' אבל אמרו נמשלה כו' אבל אשרי אדם כו' ע"מ שילמד כו' ע"ש:

(ליקוט) בד"א כו'. עבה"ג אבל הר"נ בפ"ק דעבודת כוכבים כתב דישליש ל"ד אלא שיתן זמן לכ"א וא' כפי הראוי לו ע"ש (ע"כ):

(טז) וי"א כו'. ממ"ש בסנהדרין כ"ד א' בבל כו'. תוס' שם ושם:

(יז) ואין לאדם כו'. כמ"ש במנחות שם שאל בן דמה כו' ובספרי ודברת בם עשה אותם עיקר ואל תעשם טפילה שלא יהא משאך ומתנך אלא בהם שלא תערב בהם דברים אחרים שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמות האומות ת"ל ללכת בהם ולא להפטר מהם וכה"א יהיו לך לבדך בהתהלכך תנחה אותך כו':

(יח) ומ"מ מותר כו' וזהו נקרא כו' ואין לאדם כו'. הוא מדברי הרמב"ם ומפרש שזהו ד' שנכנסו לפרדס ולכך נענשו שהיו כולם רכים בשנים חוץ מר"ע ואחר אמרו בגמ' (חגיגה ט"ו ב') מפני שהיו ספרי מינים כו' ור"א אמר לא קשאי (שם י"ג א') . אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש (סוכה כ"ח א' וב"ב קל"ד א') דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול כו' ועש"ך ואמת שאין לאדם לטייל כו' כמ"ש בחגיגה י"ג א' אין מוסרין סתרי תורה כו' וכנ"ל:

(יט) ובלבד כו'. פ' חלק (ק' ב') וכנ"ל באחר:

(כ) ומה שנהגו כו' אם אין כו'. ממ"ש ברפי"ג דכתובות גוזרי גזירות כו' מלמדי קמיצה כו' ועתוס' שם ק"ה ד"ה גוזרי כו' ובבכורות שם ד"ה מה כו' ת"ש ואפי' יש לו כו' והביא הרא"ש שם ובנדרים שם ירושלמי בנדרים שם וכן חמי מתניין נסבין אגריהון אר"י בר"י שכר בטילה הן נוטלין:

(כא) וכל חידושי כו'. גמ' דנדרים שם ור"י מ"ט לא כו':

(כב) אשה כו'. דל"ג מנכרי כמ"ש בב"ק ל"ח א' וש"מ:

(כג) אבל לא כו'. סוטה כ"א א':

(כד) צוו חז"ל כו'. כר"א ור"י ודלא כב"ע וכן ראב"ע בפ"ק דחגיגה דאמר אנשים באין כו' וכמ"ש תוס' שם בשם ירושלמי:

(כה) (ליקוט) בד"א כו'. ממ"ש בפ"ד דנדרים (ל"ה ב') אבל מלמד הוא את בניו ואת כו' ואף שהרמב"ם לא העתיק בנותיו משום דלכתחלה מ"מ אסור (ע"כ):

(כו) ומ"מ כו'. ממ"ש נשים באות כו' ועתוס' דסוטה שם ב' ד"ה בן עזאי כו' ונראה כו':

(כז) ואשה אינה כו'. פ"ק דקדושין (כ"ט):

(כח) ומ"מ כו'. גמ' דסוטה שם:

(כט) כדי שיהיו כו'. כמ"ש בפ"ק דכריתות (ו' א'):

(ל) ולא ישב כו'. רפ"ג דמגילה:

(לא) וי"א דוקא כו'. ממ"ש בפ"ז דב"מ (פ"ד ב') ור' וראב"ש יתבי כו' וערש"י בסנהדרין י"ז ב' ד"ה שמעון התימני כו' וד"ה ר"נ מוסיף כו':

(לב) הרב כו'. פ"ב דאבות ולא הקפדן מלמד וכמ"ש בסי"א:

(לג) אלא שונה כו'. עירובין נ"ד ב' רע"א כו':

(לד) ולא יאמר כו' ואם כו'. סוף ברכות ומיץ אף כו' אם נבלת כו' וערש"י שם:

(לה) ולא יהא כו'. כמש"ו וע"כ אמרו כו':

(לו) בד"א כו'. כמש"ו וע"ז אמרו כו':

(לז) לפיכך אין ראוי כו'. כמש"ש נהוג נשיאותך ברמים [וכגירסא שלנו ברי"ש ופי' בערוך וז"ל פי' לא תזלזל נשיאותך בפני התלמידים אלא נהוג בהן ביד רמה] דאמרו באבות ונוח לתשחורת ובפ"ב דשבת (ל' ב') כל תלמיד שיושב כו':

(לח) אין שואלין כו' ואין התלמיד כו'. תוספתא פ"ז דסנהדרין:

(לט) ואין שואלין. שם:

(מ) ויש להרב כו'. כמ"ש ורבה לחדודי כו' (ברכות ל"ג ב' וש"מ) לא אמר ר"ע אלא לחדד כו' (עירובין י"ג א') בדיק לן רבא (שם נ"א א' וש"מ) וכיוצא:

(מא) ובמעשים כו'. רפ"ג דחולין ורבה לחדודי כו':

(מב) אין שואלין כו' שנים ששאלו כו' היו השואלים כו'. הכל בתוספתא שם:

(מג) וי"א כו'. ממ"ש בפ"ד דברכות (כ"ז ב') ובבכורות ל"ו א' עמד השואל כו' וירושלמי פ"י דנדרים והביאו תוס' בבכורות שם ד"ה עמד כו'. ודברי הרב צ"ע דהא כ' שם הלכות ואגדות וצ"ל דפליגי על התוספתא ודברי ש"ך תמוהין שכתב שלאחרי ר"ג הוא דאכתי מאי אין שואלין:

(מד) אין ישנים כו'. פ"ב דסוכה (כ"ח א') ופ"ג דתענית (כ' ב') ופ"ד דמגילה:

(מה) ת"ת שקול כו'. ספ"א דקדושין ומתני' פ"א דפאה וירושלמי שם הביאו הר"ש שם:

(מו) היה לפניו כו'. גמ' פ"א דמ"ק (ט' ב'):

(מז) אין ד"ת כו'. כמ"ש בעירובין נ"ד א' וערש"י שם ד"ה כאבן כו':

(מח) ולא בלומדים כו'. סנהדרין קי"א א':

(מט) ומתוך כו' ומצער גופו כו'. כמ"ש (פ"ו דאבות) פת במלח כו' וחיי צער כו' ובסוף ברכות כתתו עצמיכם כו' ומיץ חלב יוציא המאה במי כו':

(נ) אלא במי שממית. פ"ט דשבת (פ"ג ב' וש"מ):

(נא) ולא יתן שינה כו'. כמ"ש (פ"ו דאבות) במיעוט שיגה ובפ"ב דחגיגה (י"ד א') אשר קומטו כו' ובפ"ח דיומא (ע"ז א') כן יתן לידידו כו' וכמ"ש (משלי ו' כ"ד) מעט שנות מעט תנומות כו' ובא כו':

(נב) ולא יחשוב כו'. עירובין נ"ה א' רבא אמר כו':

(נג) אלא יעשה כו'. רפ"ו דברכות:

(נד) ויסיר כו'. עירובין נ"ד א' וערש"י שם ד"ה שדורסת כו' ופי' זה עיקר וזש"ש עושה סעודה כו':

(ליקוט) ולא יחשוב כו' ויסיר תענוגי כו'. כמ"ש בחלק (קי"א א') לא תמצא בארץ כו' ובאבות דר"נ פכ"ח ר"י הנשיא אומר כל המקבל עליו תענוגי העוה"ז מונעין ממנו תענוגי העה"ב וכל שאינו מקבל עליו תענוגי העה"ז נותנין עליו תענוגי העה"ב (ע"כ):

(נה) ויעשה מלאכה כו'. רפ"ו דברכות ת"ר ואספת כו':

(נו) ומעלה גדולה כו'. פ"א שם (ח' א') גדול הנהנה כו':

(נז) כל המשים כו'. כמ"ש באבות (פ"ד) ר' צדוק אומר אל תעשם כו' הא למדת כו' ובנדרים ס"ב א' כל המשתמש כו' שלא יאמר כו':

(נח) שאסור ליהנות כו'. שם בעובדא דר"ט:

(נט) וכל תורה כו'. פ"ב דאבות:

(ס) וסופו כו'. פ"א דקדושין (כ"ט א') רי"א כל שאינו מלמדו כו':

(סא) וכ"ז בבריא כו' אבל כו'. ירושלמי סוף פאה והביאו הר"ש שם כל מי שצריך כו' ופי' כה"ג ע"ש:

(סב) וי"א כו' ולכן כו'. כמ"ש רפי"ג דכתובות גוזרי גזירות כו' מלמדי כו':

(סג) ודוקא חכם כו'. כמ"ש בעובדא דר"ט הנ"ל:

(סד) ויש מקילין כו'. כמ"ש (כתובות קי"א ב'. וברכות יו"ד ב' ל"ד ב' ס"ג ב') והמהנה ת"ח מנכסיו כו' ובחולין קל"ד ב' ואב"א אדם חשוב כו' וערש"י בסוטה מ' א' ד"ה א"ר אבהו כו' ובהוריות י' א' ד"ה נתן כו':

(סה) ומ"מ כו'. כמ"ש בפ"ג דחולין (מ"ד ב'):

(סו) אבל אין לו כו'. כמ"ש בחולין שם ובפ"ד דמגילה כי שדרי ליה כו' דכתיב כו':

(סז) והא דאמרינן כו'. בכתובות שם:

(סח) אבל ליקח מתנה כו'. בחולין שם:

(סט) ודאשתמש כו'. קאי אלמעלה שאסור להנות מן התורה וכמ"ש בפ"ד דאבות וכן היה הלל אומר כו':

(ע) וי"א כו'. באדר"נ ספ"ב ודאשתמש כו' ובחלק (ק"ו א') אוי מי יהיה כו':

(עא) ומותר כו'. בנדרים שם:

(עב) אבל הקורא כו'. שם:

(עג) מי שרוצה כו' ולא כו'. כמ"ש בפ"ו דעירובין (ס"ה א') לא אברי כו' ובאבות והניעור בלילה כו' ועבה"ג ועסכ"ד (ובתמיד ל"ב ב' תנא ר"ח כו'):

(ליקוט) מי שרוצה כו' כי אין כו'. לשון הרמב"ם אמרו ז"ל אין רנה של תורה אלא בלילה והוא במדרש חזית בפסוק קווצותיו תלתלים ר' יוחנן ור"ל רי"א אין רנה של תורה אלא בלילה מ"ט ותקם בעוד לילה ר"ל אמר ביום ובלילה ע"ש שנאמר והגית בו יומם ולילה אר"ל יפה למדני ר"י שאין רנה של תורה אלא בלילה אר"ל כד הוינא לעי באורייתא ביממא בלילא הות מנהרא לי כו' ובסוף מנחות שיר המעלות הנה ברכו כו' ע"ש ועברמב"ם (ע"כ):

(עד) או שקרא ושנה כו'. שם מי שאינו משגיח על המשנה:

(עה) ואסור כו'. פ"א דיומא (י"ט ב'):

(עו) כשמסיים כו'. פט"ז דשבת (קי"ט א'):

(ליקוט) כשמסיים מס' כו'. כמ"ש בב"ב קכ"א ב' וערשב"ם שם ד"ה מניסן כו' לפי שבאותו יום כו' ועבא"ח סי' תרס"ט בהג"ה ובהג"א סוף סוכה (ע"כ):

(עז) ואסור כו'. פ"ד דמגילה (כ"ח א') וש"מ:

(עח) ולכן כו'. פ"ג דברכות (כ"ד ב'):

(עט) ומ"מ כו'. ערש"י בקדושין ל"ג א' ד"ה לאונסיה כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---