ביאור הגר"א/יורה דעה/קמט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) יריד כו' והעובד כוכבים כו'. בפי' ה"ר יונה והרא"ש שם ס"ט וה"ד יונה ז"ל כתב לא אסור כו' וכן פר"י בתוס' שם ד"ה עטלוזא כו' וכ"כ הראב"ד בהשגות ושכן הוא בתוספתא בהדיא:
(ליקוט) שעושין בה' יריד. עמש"ש וכ"כ ברא"ש סי"א מדקאמר בגמ' דלא חשו לדמי עבודת כוכבים ומ"ש משאר יום אידן דלא אסור אלא משום אזיל ומודה או לפני עור כו' אלא יריד לעבודת כוכבים כו' וכ"ה בירושלמי דגרסינן שם עיר שיש בה עבודת כוכבים תוכה אסור משום דיש בה צלם א' תוכה אסור ר"ל אמר ביריד שנו כו' ע"ש (ע"כ):
(ב) (ליקוט) מותר כו'. וכן לישא וליתן וכמש"ש והשמיטו הרי"ף והפוסקים כל השקלא וטריא דשם בבעיא דעטלוזא כו' משום דקי"ל כלישנא קמא ועוד שמפ' שרבא ורבה ב"ע כ"א מוסיף על שלפניו להקל רבא קאמר משום דמי עבודת כוכבים ל"ל דדמי עבודת כוכבים מותר וכן הא דאמרינן שם ל"ג א' אלא עובדי כוכבים כו' לאוקים אף כאביי אבל קיימא לן כרבא ור"נ וכן רבה ב"ע קאמר דהא דרבא פשיטא דל"ל שאלו היה העובד כוכבים מגרר עם תוכה לא היה עומד ביום אידם חוצה לה דלא כרש"י שמפרש הכל לחומרא וע"ש בר"ג כארוכה (ע"כ):
(ליקוט) מותר לילך חוצה כו'. לשון הרמב"ם והוא תמוה דמתני' איירי בלשאת ולתת דאח"כ קאמר מהו לילך לשם [אלא שהרמב"ם מפרש סיפא לעבור דרך שם כמו שמפרש ואילך ההולך כו'] וכן פירש"י שם וש"פ וכן בגמ' שם לא חשו לה חכמים כו' וכן הקשה הראב"ד מתוספתא ע"ש בהשגות (ע"כ):
(ג) דהיינו כו'. במתני' שם:
(ד) בד"א כו'. ירושלמי הביאו הרא"ש שם:
(ה) חצר כו'. ערש"י שם במתני' ד"ה בזמן כו' מפני חשד כו' וכ"ש כה"ג:
(ו) ובזמן כו'. לפי' ה"ר יונה והרא"ש הנ"ל וכן פירש"י בד"ה מהו כו' ביום ע"ז כו':
(ליקוט) ובזמן כו'. טור לפי' ה"ר יונה ועד"מ ס"ק א':
(ז) וי"א כו'. לפי' הרמב"ם וכ"ד הרשב"א דכל עיר שבתוכו עבודת כוכבים אסור:
(ליקוט) וי"א כו'. כ"כ הטור בשם הרשב"א וכ"כ הרמב"ם בפי' שם ולפיכך יודע לך שכל עיר כו' ק"ו דין בית עבודת כוכבים כו' וכ"ש ליכנס בו (ע"כ):
(ח) אם אין כו'. כנ"ל ס"א:
(ט) ומ"מ מדת כו'. עבס' חסידים:
(י) וע"ל סי' קמ"ב. ס"ט:
(יא) ואף אם כו'. טור וכ"כ הר"ן לפי' השני אבל בפי' ראשון כתב כדעת רש"י שם ד"ה נהנה כו' ועתוס' שם ד"ה יניח בו' ועש"ג:
(יב) לקח עבד כו'. גמ' שם ב':
(יג) אם המכס כו' סתם יריד כו'. הרא"ש שם והאידנא נהוג היתירא כו' וכ"ה דברי הטור והמחבר כ' אם המכס כו' שבמקומו לא היה מסתמא כן ובה"ג טעה וציין טור בשם ר"ה וליתא שמ"ש וכ"כ ר"ה בתשובה קאי אמ"ש למעלה וכ"ה ברא"ש ור"ן וער"ן:
(יד) במקום כו' אבל כו'. תוס' י"ג א' ד"ה ק"ו כו':
(טו) אבל מותר כו'. גמ' שם ועש"ך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |