ביאור הגר"א/יורה דעה/קמח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אסור כו'. אע"ג דאיבעיא להו ו' א' משום הרוחה כו' כ' הר"ן דסוגיא כולה משמע דמשום דאזיל ומודה הוא ושיטת הרמב"ם וראב"ד והגאונים דליקח אסור כ"ד. ושיטת רש"י דליקח דבר המתקיים שרי וערש"י י"ב ב' סד"ה שאין ושיטה אחרת לר"ת ועתוס' ב' א' ר"ה אסור כו' וברא"ש שם:
(ליקוט) עמש"ש ושיטת ר"ת דליקח מהם מותר כל דבר ולמכור להם אינו אסור אלא מידי דחזי להקרבה וראיה ממש"ש ו' א' איבעיא להו כו' למנ"מ כו' ול"ק במידי דלאו תקרובת ומש"ש ב' אבל אין לוקחין מהם היינו קבלת דורון בין במתקיים בין בשאינו מתקיים תוס' שם ד"ה אבל כו' ואין כו' והרא"ש כתב דאפשר דר"ת מודה לרש"י דדבר שאין מתקיים אין לוקחין מהם ואתי הא דאין לוקחין מהם כפשטיה וכשיטת רש"י בדבר שאינו מתקיים אבל תוס' לא כ"כ כנ"ל וכן כל הפוסקים שכתבו היתר לשאת ולתת עמהן כפיר"ת ולדברי הרא"ש ר"ת אינו מיקל אלא בלמכור וכ"כ הר"ן בהדיא וש"פ ועיין כל הג' שיטות בר"נ והיאך יתפרש הסוגיא (ע"כ):
(ליקוט) אסור כו'. היא שיטת הרמב"ם והגאונים והיא המחוורת. ר"נ וע"ש שמיישב הסוגיא ומ"ש ר"ת דלמה לא קאמר מידי דלאו תקרובת י"ל דמשום תקרובת אסרו כל דבר וכן ליקח כ"ד משא"כ באית ליה וער"נ (ע"כ):
(ב) בלא רבית. עתוס' שם ד"ה להלוותם כו' ושם ו' ב' ד"ה אלא כו':
(ג) או על כו'. ירושלמי והביאו תוס' ב' א' ד"ה ולפרוע כו':
(ד) והאידנא כו'. שם בתוס' בשם הירושלמי וגמ' דידן מיירי בשידינו תקיפה:
(ה) ואם היא כו'. שם בתוס' מיהו בכ"ע כו' ור"ל ברבית דאל"כ קשה ההיא דירושלמי וערא"ש שם:
(ו) עבר כו'. שם לד"ה:
(ז) ואם נשא כו'. עבה"ג ודלא כתוס' שם ד"ה ת"כ וער"ן שתי' קושייתם ול"נ דההיא ת"כ היא מרבינא ור"א (ועמ"ש רבינו בח"מ סי' ע"ח סס"ק ג'):
(ח) (ליקוט) בר"א כו'. רמב"ם וש"פ וכ' הרא"ש שם ס"א וש"פ וערש"י ז' ב' ד"ה בגולה כו'. וכתב ועוד דמסתפינן מינייהו וא"כ אין חילוק בין א"י לח"ל וע"ש י"א ב' ד"ה בגולה כו'. אבל ש"פ כ' כדברי הרמב"ם וכנ"ל:
(ט) בפניו. גמ' שם דלא כהרמב"ם וכבר הקשו על דבריו (ע"כ):
(י) עובד כוכבים כו'. לשון הרמב"ם ומפרש דמיום הלידה למטה קאי אינו אסור כו' אבל הראב"ד והרא"ש כ' דמיום תגלחת כו' וראיה ממש"ש בגמ' א"א נמי תנינא דקתני יום כו' ועוד כ' דכולהו אשר קאי מדקתני בסיפא ועובד כוכבים שעשה כו' מכלל דעד השתא בשר איירי ושם ס' ב' דדמי ליה כו' ול"ק דהוי יום אידו:
(יא) שעושה כו'. משמע דוקא אותו היום באותו שנה בלבד ובירושלמי והביאו הר"ן איבעיא להו בזה ופ' לקולא וז"ש שעושה ול"ק שעשה כו':
(יב) ומשמרין אותו. ר"ן שכ"מ בתוספתא:
(ליקוט) ומשמרין כו'. בתוספתא עיר א' עושה ועיר א' אינה עושה משפחה א' עושה משפחה א' אינה עושה העושין אסורין ושאינן עושין מותרין קלנדא אע"פ שהכל עושין אותה אינה אסורה אלא לפולחין בלבד (ע"כ):
(יג) לפיכך טוב כו'. שם ר"ח מקדים כו' ופי' הרשב"א והר"ן וטור כדי שלא כו':
(יד) י"א כו' ואפי' כו'. תוס' ב' א' ד"ה אסור כו':
(ליקוט) י"א כו'. תוס' שם ד"ה אסור כו' ואינה דבר שבמנין מדקאמר שמואל בגולה כו' וטעמא דאין אדוקין כולי האי שם. סה"ת ור"נ ורא"ש וש"פ (ע"כ):
(טו) (ליקוט) ועוד דאית כו' ומ"מ כו'. וכמש"ל ס"ח וכן עובדי כוכבים כו' ודוקא היכא דאית ליה לאשתמוטי הלא"ה מותר לגמרי כמ"ש (כ"ו א') דאפי' אולודי בשבת ואונוקי בשכר היה מותר משום איבה אי לאו דאית ליה לאשתמוטי ואולודי בחול שרי משום איבה משום דל"ל לאשתמוטי. הר"נ וכ' וז"ש לא אשקליה ה"ל איבה וכמ"ש בתוספתא וירושלמי וכמש"ו (ע"כ):
(טז) ולכן כו'. תוספתא וירושלמי הביאו תוס' שם:
(יז) ומ"מ בעל כו'. ירושלמי גרדאי שאילון לר' אמי יום משתה של עובדי כוכבים מהו סבר מישרי לון מן הדא מפני דרכי שלום א"ל רבא והא תני ר"ח יום משתה של עובדי כוכבים אסור א"ר מנא לולי רבא היה מתיר עבודת כוכבים שלהם וברוך שהרחקנו מהם. דכל היכא דאיכא לאשתמוטי לא שרינן כדי להחניף להם. הרמב"ן והר"ן [כמש"ש (כ"ו א') סבר כו' סבר כו']:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |