דרישה/יורה דעה/קמט

דרישה ‏ יורה דעה קמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עיר שיש בה אליל ז"ל רש"י עיר שיש בה אליל שיום איד יש לבני העיר היום לאליל שבעיר עכ"ל מדכתב יום איד יש כו' משמע שמפרש עיר שיש בה אליל ר"ל שעבודת האליל נתפשטה בכל העיר דהיינו ביום איד שלהם ומשום הכי סתם המשנה ולא הוצרך לפרש דמיירי ביום איד וזהו ג"כ טעם רבינו שסתם ודו"ק:

ב

שלא יהא נראה כא' מהם הולך שם לסחורה ולכבד אליל כו' ז"ל מ"ו מכאן נ"ל דאיסור גמור לכ"ע לילך לאותן יריד טעותם כגון במדינות הללו וזעמינא שמתקבצון לשם מרחוק ביום איד שלהם וכה"ג והעולם סומכין איש אומרים שכתב הרא"ש לקמן וצ"ע עכ"ל (וקשה לפי דברי רש"ל היה לו לרבינו להביא כאן הי"א בל' פלוגתא ועוד דכאן כתב דהרא"ש הסכים להרר"י ולקמן מביא הי"א סתם אלא נראה פשוט דר"י בא לפרש המשנה שהביא רבינו בר"ס דאיירי ביריד ביום האיד ולעיל מבואר דאיירי שאין שום דרך אלא לאותה עיר לבד ולקמן מיירי באופן שיש היתר לילך שיש שם מעבר משם לעיר אחרת ולכן אין שום צ"ע על המנהג שמותר לילך לשם ומאחר שיש שם ודאי מעבר לעבור משם לעיר אחרת ודוק עכ"ה) וזעמינא הוא מקום אצל לאדמי"ר שמתקבצים מכמה מקומות לשם מרחוק ביום איד שלהם:

ג

וכל מי שלוקח שום דבר נותן מכס לאליל כו' הרא"ש מסיק לקמן אפילו אם הוא ביום אידם כיון שהוא יריד ונ"ל דשאני הכא שהאיד אינו כו' כמ"ש בפרישה ועי"ל דהרא"ש אינו מתיר אלא דבר הצריך לעצמו דהוי כדבר האבוד ולכן מתיר אפילו ביום האיד ולעיל מיירי שרוצה לקנות לסחור ולהשתכר וראייה לזה שהר"ן הביא ג"כ הי"א שהביאם הרא"ש אות באות וכתב אח"כ ז"ל ומיהו כי שרי משום דבר האבוד היינו דוקא בדברים שהוא צריך להם לעצמו אבל להשתכר בהם לא דהנאת ריוח לא מקרי דבר האבוד עכ"ל וב"י מביאו:

ד

ועוד פשוט יותר לאלוה שלו כו' (ז"ל רש"ל בביאורי סמ"ג פי' אפילו כשרוצה ליתן אח"כ בלא פשוט אסור שבודאי ממעות המקח יקח פשוט ויתנו לע"א דאל"כ פשיטא שנהנה ואסור עכ"ה) ואינו אסור אלא כשאומר ועוד פשוט לבנין אליל תוס' והיינו לקדש פלוני דנקט רבינו ר"ל לצורך קדש פלוני ומ"מ מאחר שלא הזכיר רבינו לצורך או לבנין וכתב סתם לקדש פלוני נראה לומר דס"ל דיש חילוק בין אם מזכיר שם אליל ואומר בשביל קדש פלוני לאומר סתם בשביל אלוה שלו ומכאן נראה דמכ"ש דמותר ליתן לענייהם סתם כשהם חוזרין על הפתחים וא"צ לומר לו שנותן בשביל אלוה שלנו יותר לאלוה שלו עיין בהגה"ת רמ"א בש"ע דכתב דוקא אם אמר סתם ועוד פשוט לאלוה ולא אמר שלו:

ה

שאין אנו תולין שמכר שם אליל וכתב הרי"ף דאין אנו צריכין לטעם זה דהא אסיקנא בפרק השוכר דדמי אליל ביד עכו"ם מותר עכ"ל וב"י הביאו אבל מ"מ רבינו לטעמיה אזיל דס"ל בסימן קמ"ד כר"ת דהיכא דהדמים ביד עכו"ם אסורים שמא מכרה לקנות אליל אחרת דאינו מותר אלא שידוע שמכרה לעשות צרכיו בדמיה כגון לפרוע חובותיו וכמ"ש ב"י לעיל דר"ת ס"ל דהאי דקאמר בגמרא חמרא זבין גלימא זבין דוקא נקט ורי"ף כתב דתירוצא בעלמא קאמר ובאמת לא צריכנא ליה דהא אסיקנא כו' ע"ש בבית יוסף:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.