ביאור הגר"א/חושן משפט/שסז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png שסז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ויודיע אותם. הרא"ש וטור ועש"ך ס"ק ג' ואין דבריו נראין דודאי דעת הרמב"ם וש"ע דא"צ להודיע שהרי בנשבע כ' הטעם שכבר נתייאשו כו' וע"כ לא גריס בגמ' מתני' כיון כו' אבל דברי הרב ודאי כדעת הטור וכגי' שלנו:

(ב) וכן כו'. מתני':

(ג) ואצ"ל כו'. גמ' שם:

(ד) מת כו'. מתני' הנ"ל ק"ג א':

(ה) הגוזל כו'. גי' הרמב"ם לאחיו או לבניו ומפ' כפי' התוס' ול"ג ואם אינו רוצה אלא ואם אין לו לבד ופי' ואם אין לו אחים או בנים לוה כו' ר"ל שנותן לו בהלואתו אלמא שא"צ אלא להוציא הגזילה מתחת ידו והיינו בגזילה קיימת אבל אם אינה קיימת א"צ אלא אם יש אחים עושה חשבון עמהם וממילא אף אם קיימת עושה אח"כ חשבון וכ"כ הב"ח ובדרישה דחק בזה. אבל לשיטת רש"י ותוס' לעולם נותן לקרוב קרוב קודם ואם אין לו נכסים או שאינו רוצה להפסיד בע"ח באין ונפרעין מהיורשים אבל לא ממנו ואם אינו מוצא יורש כלל אז נותן לצדק' ולעולם אינו עושה חשבון כלל ואין חילוק בין גזילה קיימת או לא וזה דעת הטור והרב בהג"ה:

(ו) והוא שיודיעם כו'. מפ' דקאי אכולהו:

(ליקוט) והוא שיודיעם כו'. אבל רש"י מפ' דוקא אצדקה קאי (ע"כ):

(ז) וי"ח וס"ל כו'. והוא דעת רש"י. אבל דעת התוס' שבניו של גזלן קודם לאחיו:

(ח) ונשבע. דוקא דבלא"ה הוי כמ"ש יהיו לי בידך והן פקדון וזכה במה שבידו וכן בגוזל את אביו אמר ונשבע הלא"ה לא:

(ט) אפי' הודה לגר וזקפו כו'. עבה"ג וכ' ה"ה כו'. והוא דעת הרמב"ם שכ' שם בהודה קודם שמת מוציאה מתחת ידו ובלא הודה לא זכה ונותן לכהנים אבל הראב"ד כ' דוקא בזקפן דלא אתמר בשמעתין אלא לריה"ג אבל לר"ע כי לא זקפן לכהנים הוי וכ"ד הטור שכ' אפי' זקפו כו' ר"ל דבזה"ז דאין בית לעולם לצדקה אבל הש"ע נקט לשון הרמב"ם אפי' הודה וזקפו וכמ"ש להודיעך כחו דר"ע ובגמ' מ' כדברי הראב"ד דקאמר מכלל דריה"ג סבר כו' אלא גזל כו' מ' דלר"ע ניחא וצ"ל דהרמב"ם ל"ג מכלל כו' אלא גריס אלא גזל כו' ואף לר"ע פריך. ושיטת רש"י ותוס' נראה דאף בלא זקפן לר"ע נותן לכהנים וע' משנה למלך:

(ליקוט) חייב כו'. וכ' שם בד"א שהודה קודם שמת אבל לא הודה צריך ליתן לכהנים ומפ' מ"ש עד שיוציא גזילו כו' כגוונא דמתני' וא"צ ליתן לכהנים וזקפו ל"ד כמש"ש והאי דקת' כו' להודיעך כו' וראב"ד ס"ל דוקא זקפו מדפריך לריה"ג אלא גזל הגר כו' ודעת רש"י ותוס' מש"ש עד שיוציא כו' היינו לכהנים ואפי' לא זקפו וטעמו של הרמב"ם מדמדמי למתני' ש"מ שהוא כגוונא דמתני' (ע"כ):

(י) חייב להוציאה כו'. לשון הרמב"ם ור"ל כמ"ש בס' שקדם שיכול ניתן אף לבע"ח וכשיטתו וכן מדמי שם בגמ' להדדי וכ"ה ברמב"ם הגוזל את אביו כו' וכן הגוזל את הגר כו' אבל הטור כ' שיתן לצדקה וכשיטתו דאין נתינתו לבע"ח מועיל כנ"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון