ביאור הגר"א/חושן משפט/רנג

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט רנג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) להחזיק כו'. תוס' שס ד"ה אורעה והרא"ש שם:

(ב) אבל אם כו'. עבה"ג וע"ש קנד א' איכא למימר כו':

(ג) ואם אמר כו'. דעיקר ל' צוואת ש"מ כך הוא וכאלו אמר פלו' יטול כי הוא חילופו כמ"ש בפ' שתי הלחם אפי' אלו נוטלין כו'. שם:

(ליקוט) ואם אמר כו'. כמ"ש והניחו יתרם לעולליהם ועזבו לאחרים וכ"ה בל' ב"א. תה"א סי' שצב (ע"כ):

(ד) ואם כו'. כמ"ש נפלו לה נכסים כו' שמא תפול לה ירושה כו' וכהנה רבות:

(ה) ובכ"ז כו'. ממ"ש בגטין ס"ה סו גניבא כו' מ' דוקא דאמר תנו הלא"ה לא:

(ו) האומר כו'. כנ"ל ס"ס רנב מי שנשבע כו':

(ז) וי"א כו'. ממ"ש בב"מ ט' ב' לקנות מי כו'. ופי' הרמב"ם בפ"ב מה' מכירה משום דמ' להבא וכמש"ל סי' קצז ס"ו וכ"ה בתוס' פ"י דב"ב יטול פ' נכסי יקנה פ' יחלוק פ' יזכה פ' בנכסי כו' רמ"א זכה וחכ"א אלא זכה וכופין את היורשים לד"ה הא משום מתנה לא והראב"ד שם השיגו מהנ"ל יטול יזכה כו' וס"ל כס' ראשונה ומ"ש לקנות מפ' כפרש"י שם וכ' הרמב"ן דדוקא אתן קנין דברים הוא דאף בש"מ לא מהני ועבה"ג ועוד השיגו הראב"ד ממ"ש בפ"ז דב"ק עקוץ תאנה ותקנה כו' ובקדושין אחת מכם תתקדש לי ועמ"ש שם:

(ח) א"ל אלא כו'. כ"ה גי' הרי"ף ורמב"ם וס' שלנו וגי' אחרת להרא"ש:

(ט) ואם אמר ר' כו'. ערשב"ם ר"ה רצה בכורתו כו' משא"כ בפשוט וע"ש ק"ל א"ב אבא חנן כו' וע"ש ברשב"ם במתני' בד"ה לא אמר כו':

(י) ואם לא כו'. רשב"ם ד"ה רצה מאתים וכמש"ש דדוקא באמר לישנא יתירא ע"ש:

(יא) ואפי' כו'. דכאן לא שייך שהוא כרבית כיון שלא הזכיר החוב. שם:

(יב) ויש חולקין כו'. כמ"ש בכתובות צו למה"ד כו' ועתוס' שם ד"ה רצה כו' והרשב"א תי' דהמקשה שם ס"ל דבראוי לגרע הוא ולכך משני מילתא יתירא כו' ולס' הרא"ש דוקא משום שאמר בכורי ובחובי אז צריך לטפויי כו' ונר' שגי' הרא"ש בגמ' לפלוני בחובי כראוי לו:

(יג) וכ"ז כו'. במכ"ש שאמר בראוי כו':

(יד) מי שאמר כו'. כשיטתו ס' י"א דלעיל:

(טו) וכגון כו'. כמש"ש קמ"ח ב':

(טז) כיצד כו'. עתוס' דגטין נ' ב' ד"ה גובה כו' ובב"ק לו א' רש"א כו' וע"ש בגמ' ועתוס' דכתובות צג א' ד"ה רבי כו':

(יז) וכן כו'. תוס' שם ד"ה תנו כו':

(יח) וי"ח בזה. דאדרבה ק' מסיפא דהל"ל כה"ג וכ"ש במפ' ואחריו ורישא דבר בהוה דבשוה דרך לכוללן והתוספתא דסי"א קשיא לס' תוס' דשם הל"ל כן:

(ליקוט) וי"ח כו'. רשב"ם דב"ב שם ד"ה גובה כו' והא דנקט כו' והרא"ש שם כ' כס' ראשונה וכ' והא דלא נקט בסיפא כה"ג משום דרבותא נקט כפי' רשב"ם כו' (ע"כ):

(יט) וה"ה כו'. דהא בגטין שם פשוט משם למתנת בריא ועתוס' שם ד"ה ש"מ א"כ כו':

(כ) ש"מ כו'. מס' שקדם וכמ"ש בגטין שם:

(כא) אבל כו'. דלא גרע מאחר:

(כב) מי שאומר כו'. תוספתא פ"ט דב"ב האומר מאתים דינרים לי ביד פ' ושלש מאות ביד פ' וחמש מאות ביד פ' ויצאת עליהן כתובת אשה ובע"ח גובה ואע"פ שלא נתכנסו כולם אבל אם אמר אח"כ ופלוני יטול מאתים דינר אם נתכנסו כולם נוטל וא"ל אין נוטל אלא לפי חשבון כצ"ל גי' התוספתא לפ"ד אבל לגי' שלנו בתוספתא החילוק בין אם אמר ופל' יטול מאתים זוז אז גובה כמו כתובה ובע"ח אבל אם אמר ואח"כ יטול אז אינו נוטל אלא לפי חשבון:

(כג) האומר כו'. ממה שקדם ועתוס' שם ד"ה נזיר כו':

(כד) (ליקוט) לפי חשבון. תוס' שם וכמ"ש בב"מ מ"א וע"ל סי' רצב ס"י בהג"ה (ע"כ):

(כה) ואם נתייקר כו' וכן כו'. ערח"ש שם:

(כו) נתן לו כו'. וכ"כ הרא"ש ממ"ש בבכורות י"ח הכל מודים בא' שהפקיד כו' ובסוף מנחות בית בביתי כו' וכמש"ל סי' רי"ד סי"ב:

(כז) צוה כו'. דמ"ש לברר לו ליפות כחו כנ"ל בעובדא דגניבא והוא לא אמר לברר ולהניח אלא ליתן ועד שיתן לא נתקיימו דבריו:

(כח) אם כו'. מהנ"ל סי"ג שיוקרא וזולא להיתומים:

(כט) אבל כו'. עבה"ג:

(ל) וי"ח כו'. כמ"ש בפ' אע"פ שלא כ' לה אלא ע"מ לכונסה ובב"ק ק"י ב' ש"מ כסף כו' מ"ט כו' וס' ראשונה הביאו ראיה ממ"ש מותר המת ליורשיו אע"פ שלא גבו רק לצורך המת. שם:

(לא) וה"מ כו'. אבל כו'. פ"ט דב"ב:

(לב) ובמיפה כחו. צ"ע דבמקצת א"צ ובטור לא כ' יפוי כח וגם בסמ"ע תמה עליו ע"ש:

(לג) דמטבע כו'. פ"ד דב"מ:

(לד) אג"ק. ב"ב ע"ז ב' וש"מ:

(לה) או כו'. דאז קנה משום זכיה ועסי' קכ"ה ס"ו:

(לו) יש כו'. מדשקלינן אי חיישינן למנה קבור נהי דלא חיישינן לזה מ"מ מוכח דמנה דוקא קאמר ולא שוה ואי נאבד כו' ועמ"ש בסי' פ"ח ס"י:

(לז) וכן כו'. כמו בית בביתי כו' כנ"ל:

(לח) ואם אין כו'. כנ"ל סי"ג:

(לט) ואם אין כו'. כנ"ל:

(מ) אם לא כו'. דתלנהו בד"א כמו מחמרא:

(מא) והא כו'. רשב"ם ד"ה ומודה כו':

(מב) אא"כ כו'. צ"ע הא קי"ל דאין שט"ח נקנה בחליפין ורשב"ם ס"ל דנקנה דס"ל ג"כ דנקנה במסירה לבד כמ"ש ע"ז א' ועוד צ"ע על הרשב"ם דבמקצת מתנת בריא הוא ואמאי א"י למחול:

(מג) ובמיפה כחו. ג"ז צ"ע כנ"ל:

(מד) וי"א כו'. כמ"ש בפ"ב דקדושין לענין קדושין בהלואה משום דלא סמכה דעתה ה"נ לא סמכה דעתיה כמ"ש אשר פיהם כו' וכמ"ש בפ"ק דע"ז מפני שהוא כמציל מידם:

(מה) ואפי' כו'. כמ"ש בפכ"ש דישראל מעכו"ם לא קנה משכון ועתוס' דע"ז ב' א' ד"ה ולפרוע כו':

(מו) שלא הקנה כו'. וכ"כ הר"ן דלא כרשב"ם:

(מז) ש"מ כו'. תוספת' דב"ב הביאו הרשב"ם מ"ג ב':

(מח) תנו חלק כו'. כמו רישא בבור סתם שלא אמר לא לחבית כו' ה"נ שאמר סתם. רי"ף וס' ראשונה ס"ל כיון דלא ידעינן טעמייהו אזלינן אחר פחות שבשיעורין:

(מט) ואם כו'. ערשב"ם ר"ה תנו כו' וז"ש מי שנתן כו':

(ליקוט) דאם אמר כו' רשב"ם שם ד"ה תנו ורא"ש שם הקשו מתוספתא האומר תנו כו' ותי' הרא"ש דבתוספתא מיירי בש"מ שמחלק נכסיו ובגמ' מיירי בבריא ורשב"ם תי' דבתוספתא מיירי במחלק לבניו ובגמ' מיירי דל"ל בני א"נ שאמר והשאר לפ' וכ' הטור כתי' השני וכדברי הרא"ש ג"כ דדוקא בש"מ וכ"ה דברי הרב ש"מ לבניו וכולל ב' התי' של הרשב"ם ובאמת לדינא שני התי' הכל אחד הוא (ע"כ):

(נ) ש"מ כו'. ערשב"ם ד"ה לטפיח. ואית כו'. וכ"פ הרי"ף והר"ן וש"פ:

(ליקוט) ש"מ כו' ואין כו'. רי"ף ודלא כר"ח ורשב"ם שכ' דסומכוס לטעמיה וכמ"ש בהג"ה דהלא סומכוס ל"פ אלא בעומדת בסימטא כמ"ש בפ' השואל או דאיכא ריעותא במוחזק בשמא וערמב"ן (ע"כ):

(נא) וי"א כו'. כפי' הרשב"ם ועתוס' שם ד"ה אין כו' ושם ל"ה ד"ה ומ"ש כו' וכ"כ הרא"ש:

(נב) וכ"ז כו'. כמש"ש צ"ב א' וליחזי כו' וערשב"ם ותוס' שם: (לקוט) וכ"ז דוקא במתנה כו'. כמ"ש ברפ"ו שם וברפ"ה דב"ק וליחזי אי דמי כו'. רמב"ן בשם ר"ח והג' ע"ש ועמש"ל סי' ר"ך ס"ח בהג"ה וכ' הרמב"ן אבל בתוספתא שנויה במוכר דגרסינן שם סומכוס אומר המוכר חלק לחבירו כו' אלא שי"ל מדהחליפו בגמ' ואמר במתנת ש"מ דלא קי"ל כן (ע"כ):

(נג) ילדה זכר ונקיבה כו'. ערשב"ם ד"ה ה"ג. י"מ כו' וכ"פ הרא"ש סוף כלל פא וקו' הרשב"ם ממ"ש בגמ' והא זכר ונקיבה לא אמר כ' הרא"ש שם דדוקא בנותן לאחר ותלה במה שתלד אבל בנותן לבניו חביבים עליו שניהם וז"ש בסכ"ח אמר כו' כי שם נתן לאחים ותלה בבניו:

(נד) ילדה טומטום. דלא כרשב"ג. רי"ף וש"פ וז"ש ואם נקרע כו' וע"ש קנז א':

(נה) ואפי' כו' :

(נו) (ליקוט) יעשו הדיינים כו'. כן פירש"י ורמב"ם אבל תוס' ורא"ש וש"פ כמו שירצו והביאו ראיה מספ"ק דגיטין ומפ' מי שהיה נשוי ומפ' עשרה יוחסין וכ' שכ"ה להדיא בירושלמי עתוס' פ' מי שהיה נשוי ורא"ש שם ופ"ג דב"ב וש"מ ודבריהם חזקי' (ע"כ):

(נז) והאי כו'. עסי' קע"ה ס"נ:

(נח) והא כו'. בתוספתא פג"פ האומר עשו טבי עבדי ב"ח אם היו שם שני טבי אין דורשין ל' הדיוט לזה היה אוהב ולזה לא היה אוהב אלא שניהם ב"ח ונוטלין משניהם דמי א' מהם וכן האומר יש מאתים דינר ליוסף בן שמעון והיו שני יב"ש אין דורשין ל' הדיוט לומר לזה היה אוהב ולזה לא היה אוהב אלא שניהם חולקין בשוה. ואוקמוה לסיפא במלוה או פקדון וכן רישא כיון דעבר אעשה לא מחזקינן דמעצמו שחרר אלא שנפדה בכסף. ר"ן ומ"מ:

(נט) ש"מ כו'. סנה' מו:

(ס) אמר כו'. כתובות מ"ח:

(סא) מי כו'. דהנשאר הן נכסיו ובס' שקדם אמר כו':

(סב) מי כו'. דל"ל דקא' ויירש על שניהם וחזר בו דא"כ הל"ל ויירשו ועסמ"ע:

(סג) שטרי כו'. כמ"ש בסי' סח בהג"ה:

(סד) מי כו'. עבה"ג וביאר כו' דאדם מתנה כו' כמו במבשרני וכיוצא הרבה:

(סה) מי שנתן כו'. שלכן אמר הן הן ליפות כחו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---