ביאור הגר"א/חושן משפט/קב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) היו לו. כנ"ל בסי' ק"א ס"ב:
(ליקוט) ה"ל כו'. עתוס' ח' ב' ד"ה מצי כו' (ע"כ):
(ב) וי"א דאין. כנ"ל היו לו כו' ועברא"ש:
(ליקוט) אם חפץ כו' וי"א כו'. וראיתו שהרי אפי' בבינונית ששיעבודו עליו יכול לדחותו ואי"ל תן לי משדה פלונית כנ"ל ועתוס' שם ד"ה מצי כו' אבל ס' הראשונה ס"ל אע"ג דבבינונית ובינונית אי"ל בכה"ג יכול לומר וראיה ממ"ש ח' ב' א"ר ראובן שמכר כו' ולא אמרן אלא כו' דא"ל להכי דייקי כו' והקשה הרשב"א בחידושיו שם ה"ד אי לא שייר בינונית ביד שמעון הרי זיבורית שביד לוי שעבודיה עליו ואי דשייר בינונית ל"ל למימר להכי כו' הא אף במכר בינונית בשייר בינונית א"י לגבות ותי' דשאני בינונית ובינונית דיכול לדחותו על בינונית שביד שמעון משא"כ בבינונית וזיבורית שא"י לדחותו לבינונית ולהכי צ"ל להכי דייקי כו' ועתוס' שם ד"ה אבל כו' וע"ל סי' קי"ט ס"א (ע"כ):
(ליקוט) וי"א כו'. וראייתו ממ"ש ח' ב' רצה מזה כו' ודוקא משום שמכר הבינונית ללוי אבל בלא"ה לא גבי מזבורית של שמעון. רא"ש שם ס"ד ואינו מוכרח דעיקר אתא לאשמעינן שי"ל מיד לוי דכל השקלא וטריא שם משום לגבות מלוי ועתוס' שם ד"ה אבל שכ' להיפך (ע"כ):
(ג) אם אומר המלוה. מדלא מוקמינן שם בבע"ח ובעדית בציר וע"ש בתוס' ד"ה לכתובת:
(ד) אם אין ללוה. שם אין לו אלא עדית כו' וע"כ מיירי בכה"ג:
(ה) ואפי' יש. דלא מטרחינן לילך למקום אחר כמ"ש בכתובות פ"ח א' אפי' בע"ח נמי כו' ונמצא כו':
(ו) (ליקוט) יש לו זיבורית ובינונית אם כו'. וכר"ן דס"ל בסוף כתובות בשלו הן שמין וכפי' תוס' שם ד"ה מר כו' והראב"ד הביאו הרשב"א בב"ק שם דרבינא אמר בדעולא קמיפלגי ובשלו הן שמין ולא היתה לו עדית מעולם מ"ד ב"ח בזיבורית אית ליה תקנתא דעולא ובין לתקנתא ובין לדינא דאוריית' דיניה בזיבורית ומ"ד בבינונית ל"ל דעולא וס"ל כר"ש בגטין מ"ט ב' דמדאוריית' דיניה בעדית וכאן ליכא חששא כיון שהוא כבינונית דעלמא מצוי הוא לקנות ואוקמוה אדינא דאוריי' ואנן קי"ל כעולא דרבא דכוא בתרא שם נ' א' ס"ל כוותיה אע"ג דבעיקר דינא שם לא קי"ל כוותיה אבל לפרש"י קשה מאי בדעולא קמפלגי הא מתני' היא והנ"י בשם הרמ"ה פי' דרבינא מוקי בשהיה לו עדית ומכרה ומ"ד בזיבורית אית ליה דעולא ואזיל בתר גוביינא אבל מ"ד בבינונית ס"ל כר' שמעון ואזלינן בתר מעיקר' והלכה דלא כעולא ונראה דגי' כגי' לשון שני של רש"י שם ד"ה אידי. לא גרסי' כו' (ע"כ):
(ליקוט) אם כו'. ע"ל ו' א' מ"ש בשם הראב"ד וכן פי' תוס' שם ד"ה מר כו' אלא שפי' להיפך דמסיק בשל עולם הן שמין ומר ל"ל דעולא אלא דר"ש ושייך ג"כ בכה"ג כיון דלדידיה הוא עידית ומ"מ פ' דבשלו שמין וע"ש ד"ה להוציא כו' (ע"כ):
(ז) (ליקוט) ה"ל עדית כו'. אבל יש"ש פ"ק דב"ק סי"ג חולק ע"ז דבכותב לו סתם עידית גובה מעידי עידית כמו בנזקין ע"ש (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |