אורים/חושן משפט/קב

אורים ‏ חושן משפט קב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מגבין לו מבינונית. ד"ת ב"ח מזיבורית דכתיב והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך דרכו של בן אדם להוציא פחות שבכלים רק חכמים אמרו משום נעילת דלת שיאמר היום אלוה ולמחר אין לי רק זיבורית תקנו שיגבה בינונית גמרא וכ"כ רמב"ם בפי"ט מהל' מלוה ולוה:

(ב) מן הבינונית. עי' סימן ק"א בתומים סעיף קטן ה' בשם ריא"ז דמלוה מעות בעסקא חצי דהוא פקדון גובה מעדית וחצי שהוא מלוה גובה מן בינונית כשאר מלוי' ועי' מ"ש שם:

(ג) דבשלו הן שמין. אם יש ללוה בינונית וזיבורית אף דבינוני' שלו הם כמו בינונית דעלמא מ"מ הואיל ולית ליה רק בינונית נעשים עדית אצלו ואין גובה רק מזיבורית ואם בינונית דלוה טובים כמו עדית דעלמא וזבורית כמו בינונית דעלמא גובה מ"מ מן בינונית דהולכין הכל אחר הלוה בכל אופן אם לא דיש לו ד' מינים עדי עדית ועדית וגם בינונית וזיבורית נוטל מבינונית ועיין תומים דכתבתי לישב דברי הרי"ף ורמב"ם דפסקו בשל עולם שמין:

(ד) מאיזה שירצה. דהתורה נתנה רשות ללוה ליתן במטלטלין איזה כלי שירצה כדכתיב יוציא אליך וכן ישיב אפילו סובין דהכל קרוי מיטב וה"ה לקרקעות אם הם הכל בינונית סמ"ע ופשוט:

(ה) שירצה. ועיין תומים דאם יש ללוה כל שדותיו זיבורית א"י לדחותו משדה לשדה ויכול המלוה לומר שדה זו אני חפץ דה"ל לגביה הואיל ונותן עיין בו כמו בינונית ואם גילה הלוה דעתו ואמר אם אתה חפץ בשדה זו של בינונית שלם לי כיוקרא דלקמיה עיין תומים דזה תליה במחלוקת הרא"ש ותוס' שהוא סברת מחבר ורמ"א דלרמ"א צריך ליתן לו משא"כ לדעת מחבר ואם שדה זו בינונית שרוצה הוא סמוך למיצר שדה שלו עיין תומים דכתבתי לדעת המחבר לקמן סימן קע"ד דכופין על מדת סדום לפלוג אחד מיצרא כופין ללוה וכן בתובעו זיבורית טפי פורתא ואף הרמ"א מודה דא"צ לגילוי דעת דיתן לו ביוקרא דלקמיה:

(ו) וי"א דאין כופין וכו'. כך כתב הרא"ש דלו יהיה בינונית הא אין יכול לכוף אותו תן לי שדה זו אם הלוה רוצה ליתן לו שדה אחרת וא"כ למה יכפהו בזיבורית ולכן צ"ל דגילה דעתו דרוצה ליתן רק שיתן לו ביוקרא דלקמיה ובזה הוי נעילת דלת ודעת מהרש"ל ביש"ש לפסוק כדעת מחבר וכ"כ הש"ך בשמו ועיין תומים מ"ש בישוב קושית הרא"ש ומ"מ העליתי דמצי המוחזק לומר קים ליה כהרא"ש ע"ש באריכות:

(ז) אפילו ביוקרא דלקמיה. עיין תומים דודאי אם לא גילה הלוה דעתו כלל שרוצה ליתן לו כיוקרא דלקמיה לכ"ע א"י המלוה לומר תן לי עדית בציר פורתא אפילו ביוקרא דלקמי' כי אין דינו בעדית אבל אם הלוה מגלה דעתו בכך תליה במחלוקת המחבר ורמ"א בס"ב כי לדעת המחבר מ"מ אין יכול להכריחו אבל לדעת הרמ"א שהוא דעת הרא"ש יכול להכריחו שיתן לו כיוקרא דלקמיה כיון שגילה דעתו וע"ש וכן הדין לכתובת אשה והיא תבעה בינונית בציר בכל אופנים:

(ח) ולקנות בינונית. כמו דאין מחויב לקנות בינונית וליתן ללוה כשאין לו רק זיבורית ה"ה שאינו יכול למכור ולקנות בינונית סמ"ע. ופי' בחליפין דאי במעות פשיטא כשמוכר עדית המלוה נוטל הדמים דאי אית ליה זוזי נוטל זוזי רק דביקש להחליפן מ"מ אינו רשאי:

(ט) ובינונית במקום אחר. דזה נעילת דלת שיצטרך לילך למ"א לגבות חובו ולכך אפילו יש לו ב"ח במד"ה יכול לטרוף מן משועבדים במדינה זו סמ"ע:

(י) ומכרה וכו'. דכיון דבשעת הלואה היה לו כבר חל שעבודו של המלוה על בינונית. ודעת מהרש"ל דוקא כשמכרה לאחר זמן פרעון או בסתם הלואה לאחר שלשים יום אבל מקודם לכן לא גבה מבינונית והש"ך כתב דלא משמע כן בש"ס ופוסקים. ועיין תומים דהבאתי ראיה מתוס' וגמ' דלא כמהרש"ל וכן אם היה לו עדית בעת הלואה ושטפה נהר או גזלה ליסטים ג"כ גובה מבינונית דאין הבדל בין זו למכרה עיין תומים:

(יא) והתנה וכו'. ולא הוי אסמכתא משום דלא גזים דעביד לפרוע מעדית ריטב"א ב"מ:

(יב) קיימא עדית. עיין בתומים דהרבה חולקים וס"ל דוקא דעדי עדית נעשו זיבורי זיבורית דה"ל עדית עדי עדית בינונית עדית זיבורית בינונית ועדי עדית זיבורית וא"כ גובה מכח תנאי מן בינונית דהוי עדית ע"ש. אבל אם נאבדו לגמרי גובה מעדית. ואם כתב לו עדי עדית ונאבדו אין גובה מעדית כלל רק מבינונית ע"ש בתומים. באריכות וכל ספקו בתנאי הממע"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.