ביאור הגר"א/אורח חיים/תריט
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ס"א ליל יה"כ כו'. כריתות ו' ב':
ונוהגים שאומר כו'. לגי' ר"ת הוא משום דראב"י בפ"ג דנדרים ויה"כ נקרא ר"ה כמ"ש בערכין י"ב א' ולגי' הראשונים משום דבהתרת נדרים כתיב ואם הניא כו' וה' יסלח לה והיום יום סליחה ועמ"ש למטה וע' בראב"ן סוף פ"ג דעירובין:
ואח"כ אומר כו'. עבה"ג:
ונוהגים כו'. לגי' הראשונים דאין נשאלין לנדרים אלא לצורך היום כמ"ש בסוף שבת וגי' הראשונים היא עיקר כמ"ש הרא"ש ועמ"א:
וממשיך כו'. עמ"א:
ואומרים אותו ג"פ כו'. וכן אומר הש"ץ כו'. לגי' ר"ת משום דדרך דברי חכמים כ"ה מגל זו כו' ונסלח אומרים אע"ג שבטלן שמא יעבור ולא ידע שבטלו וכמ"ש בנזיר כ"ג ובקדושין פ"א אבל לגי' הראשונים ונסלח על שנדר וכמ"ש בנדרים כ"ב ושם ע"ז וכ"ש אם עבר וערמב"ם בפיי' ספ"י דנדרים ואומר ג"כ כמ"ש בטוש"ע י"ד סי' רכ"ח ס"ג וע' בירושלמי פי"א דנדרים הלכה י' והזקן אומר אין כאן נדר אין כאן שבועה וע"ש וגי' ר"ת קשה להולמו שיבקש סליחה על עונות שיעשה להבא וע' ברא"ש:
ואל ישנה כו'. כמ"ש בב"מ פ"ג ובירושל' שם זאת אומרת מנהג מבטל הלכה ושם פ"ו לעולם אל ישנה כו' ובפ"ד דפסחים אפי' להקל מהלכה וע' ברי"ף בפ"ד דפסחים בשם ירושל' כל הדברים תלו אותן במנהג כו' דוקא במנהג חשוב כמ"ש בירושלמי שם במ"ש אחר דתתפני סדרא לאו מנהגא וכמ"ש במ"ס ובגמ' ר"פ ע"פ מאי ארי' כו' התם סי' ברכה כו' ופי' הר"ן כיון דלא חמיר איסורה א"י לומר מקום שנהגו בע"ש ועי"ט דמנהגא בזה לאו כלום הוא וער"ן שם וברא"ש ובב"ק קי"ו ב' ובפ' בתרא דתענית כ"ח ב' ובפ"ג דמנחות ובפי"ב דיבמות אם יבוא אליהו כו' ובמ"ס פי"ד ונהגו העם כך שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג כו':
ב[עריכה]
ס"ב בליל כו'. מ"ר סוף פ' ואתחנן:
ג[עריכה]
ס"ג אומר ויכולו. כמ"ש בפט"ז דשבת ע"ש:
וא"א א"מ כו' אבל כו'. מהא דירושלמי הנ"ל שכ' בסי' תר"ב אבל הסליחות כיון שהוא באמצע הברכה וכשחל בחול אומרים אותו ה"ל כטופס ברכה משא"כ באבינו מלכנו. שם:
ד[עריכה]
ס"ד צריך כו'. כמ"ש ואהרן וחור כו' ומכילתא ופר"א שם:
ה[עריכה]
ס"ה יש כו'. במדרש הנ"ל מה מלאיכי השרת אין להן קפיצין אף ישראל עומדין כו' ובפר"א ראה ס"מ שלא מצא חטא בישראל ביה"כ ואמר רבון העולמים י"ל עם אחד כמ"ה מה מלאכי השרת יחיפי רגל אף ישראל יחיפי רגל ביה"כ מה מלאכי השרת אין להם קפיצים כך ישראל עומדים על רגליהם ביה"כ מה מלאכי השרת אין בהם אכילה ושתיה אף ישראל כן ביה"כ מה מלאכי השרת שימת שלום ביניהם אף ישראל ביה"כ כן מה מ"ה נקיים מכל חטא אף ישראל כן ביה"כ. רא"ש סכ"ד:
ו[עריכה]
ס"ו ומי שאינו כו'. דטעם היתר השינה משום שלן שם לצורך מצוה מותר לישן ג"כ כמ"ש בפ' בתרא דמגילה ות"ח ותלמידיהם כו' ביתא דרבנן ובירו' שם ריב"ל אמר ב"כ וב"מ לחכמים ותלמידיהם רבי חייא ור' ייסא מקבלין בגו כנישתא רבי אמי מפקיד לספריא אין אתא בר נש גביכון מלוכלך באוריי' תהוון מקבלין לי' ולחמרי' ולמנוי כו' ובפ"ק דפסחים שם ב"כ וב"מ מהו שיהו צריכין בדיקה מה צריכא ליה שכן מכניסין שם בעיבורין ובר"ח וכן בגמ' פ"ק דב"ב ועיילי' לפוריה התם כו' וע' בהג"מ פי"א מה"ת:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |