ביאור הגר"א/אורח חיים/תקעו

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקעו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א כשם כו'. מתני' פ"ג דתענית על כל צרה שלא תבא כו' וכת' הר"ן דמתריעין היינו מתענין ומתריעין:

כגון עו"ג כו'. שם עיר שהקיפוה כו':

או לגזור כו'. כ' המ"מ שהוא בפ' הבע"י א"ל לרב אתו חברי לבבל גזר תענית' גזרו על הבשר כו'. ובגמ' שלנו הוא בלשון אחר א"ל לר"י אתו כו' ע"ש:

עד שירוחמו. גמ' ספ"א ל"ש אלא כו':

וכל הערים כו'. מתני' בפ"ג אותה העיר כו' וכת"ק ומפ' הרמב"ם דה"ה בכל הצרות ול"ג שם על אלו מתריעין בכ"מ אלא מיד ור"ל לא כבדבר שצריך ג"י וכ"ה ברא"ש אלא שגורס שניהם ועס"ה בהג"ה ומ"ש שם מעשה כו' תענית בלא התרעה. ומש"ש בגמר' י"ט ועל כולן אין מתריעין אלא באותה היפרכיא מפ' התרעה בפה דומיא דהתרעה דרישא דגשמים וכמ"ש בסי' תקע"ה ועיין בסי"ב ומשם מוכח דל"ג בכ"מ וכן בתוספתא פ"ב ועל כולן אין מתריעין אלא באותה היפרכיא היה בסוריא אין מתריעין בא"י בא"י אין מתריעין בסוריא וכן בגמר' הא שפחה ושפחה לא אלא שהר"ן יישב ואמר דכ"מ דמתני' היינו באותה היפרכיא וכל א"י היפרכיא אחת ואפי' עבר הירדן ואשקלון הואיל וכבשו אותה יוצאי מצרים אבל א"י וסוריא לא וכן שפחה ושפחה בשתי היפרכיות אבל בהיפרכיא אחת מתענין ומתריעין בשופר ועס"ח בהג"ה והלח"מ כת' שהרמב"ם מפ' כפי' הר"ן דמ"ש בכ"מ היינו באותה היפרכיא במ"ש בתוספתא וכנ"ל ומפ' כפי' הראב"ד מתריעין ולא מתענין היינו הסביבות ור"ע היא ואמר על אלו דר"ל דעל אלו מתריעין מיד כמ"ש ברא"ש ועס"ה אבל ת"ק ס"ל דמתענין ולא מתריעין וז"ש מעשה כו' וגזרו תענית כו' ות"ק היא ודבריו דחוקים דרישא ר"ע וסיפא ת"ק. ויותר נראה כמו שכתבתי דל"ג בכ"מ וז"ש בתוספתא ועל כולן אין מתריעין אלא באות' היפרכיא וכן בגמ' מפרש באותן מקומות שהצרה שם ושיטת הר"ן כמ"ש בס"ח בהג"ה ושיטת הטור כפירש"י וכמ"ש בס"ו:

אא"כ תקעו כו'. שאף בשבת תוקעין כה"ג כמ"ש בסי"ג:

ב

ס"ב היו בה כו'. ברייתא שם ונקט מספר הקודם וכ' וכן לפי כו':

ואין הנשים כו'. מדקא' רגלי מ' לבד מנשים וטף כמ"ש רגלי הגברים לבד מטף ובירושלמי פ"ג הלכה ה' בחורים אבל לא זקנים וכן נאמר שש מאות אלף רגלי העם כו' ואין נשים וטף במניינם כמ"ש שאו כו' כל זכר לגולגלותם מבן כו' וכן זקנים כמ"ש בב"ב קכ"א ב' לא נגזרה כו' גמר ומעלה כו' ומ' שלא היו במנין שנא' וכל פקודיכם לכל מספרכם כו' וכמ"ש במדדש רבה שלכך נאמר אך את מטה לוי לא תפקוד לפי שכל שהיו במנין כו':

ודוקא כו'. מדאמרינן בתוספתא הנ"ל היה בא"י אין מתריעין בסוריא ותי' הר"ן דשם מיירי שאינו בכל א"י מתענין לפי שהיא הפרכיא אחת אבל ח"ל לא דהא איכא גבירה דנצולת תנצל עם הנצולין:

ה

ס"ה והיו כו'. שם ואסכרה בזמן כו':

וכן חיכוך כו'. ב"ק פ' ב' מתריעין על החיכוך כו' ל"ק כו' ומפ' הרמב"ם דלח הוא קשה וז"ש דאריב"ל כו' לח מבחוץ שנא' ויהי השחין אבעבעות פורח ר"ל מדקאמר פורח. ש"מ דלח היה וא"צ לדחוקי כמ"ש רש"י שם וז"ש ה"ה כשחין פורח:

ואם פשט כו'. מדקאמר ובאות על הצבור ור"ל ברובן ועפ"ג דמ"ק כ"ו א':

אבל חכוך כו'. ב"ק שם:

ובאלו כו'. עמש"ל ס"א שגי' הרמב"ם מתריעין מיד וכן הוא גי' הרא"ש:

ו

ס"ו שנשתלחה. גמ' שם כ"ב א' וכמש"ו:

אלא נראית. כר' יוסי דכולה ברייתא וגמ' שם כוותיה וכמש"ו איזו כו':

בכ"מ אפי' הרחוקים. כ"כ הטור וכגי' במתני' בכ"מ וכמ"ש מעשה כו' ומפרש מתענין ומתריעין ככל מתריעין דמתני' ומפ' בכ"מ אפי' הרחוקים וכמ"ש רש"י במתני' שם ד"ה מתריעין בכ"מ אם יראו באספמיא מתריעין בבבל בבבל מתריעין באספמיא ומ"ש בגמ' ועל כולן אין מתריעין אלא בהיפרכיא שלהם מפר' כפרש"י שם בד"ה בהיפרכיא באותו מלכות שכלו שם מי בורות כו' ר"ל דלא קאי אלא שם קוד' לזה בברייתא שם אלא דהתוספתא קשיא לפי' דאמר שם מהברייתא הנ"ל ועל כולן אין כו' וחזר ושנה שם אחר שאר הדברים שאמר במתני' על אלו מתריעין בכ"מ ואמר ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא באותה היפרכיא כו' ולדברי הר"ן ניחא ועס"ח בהג"ה. וצ"ע על רמ"א למה לא הגיה כאן ונן למה לא חלק על דברי ש"ע בס"א וסי"ב ועל הש"ע קשה ביותר:

ז

ס"ז רמש הארץ כו'. כמש"ו נחשים כו'. צרעה כו':

אין כו'. אלא זועקין כו' רמב"ם וטור וכ"ה בגמ':

ח

ס"ח רק כו'. במש"ל:

ט

ס"ט אפי' לא נראה כו'. ברייתא שם כ"ב א':

ואפי' אינו כו'. גמ' שם כ"א ב':

מתענין ומתריעין. כנ"ל ס"א דמתריעין דמתני' היינו מתענין ומתריעין וכן כ"מ שאמרו מתריעין חוץ מאצל שבת דאין מתענין ולא מתריעין אלא זועקין' בפה ועסי"ג:

ועל הגובאי כו'. ברייתא שם י"ט ב':

אבל על כו'. דלא כר"ש בן אלעזר שם כמ"ש שם י"ד וב"ק פ' ב':

ועכשיו כו'. הראב"ד בהשגות:

י

ס"י ובשבת כו'. כמ"ש י"ד א' במאי אילימא כו':

יא

ס"יא ובא"י כו'. מתני' וגמ' שם:

מפני כו' ובתיהם כו'. לשון הרמב"ם:

יב

ס"יב כל עיר כו'. לשון הרמב"ם וכגי' של"ג בכ"מ וכמש"ל ס"א וע"ש:

אבל מבקשים כו'. כמש"ש י"ט ב' ועל כולן אין מתריעין אלא בהיפרכיא שלהן ור"ל בפה כמש"ל והיפרכיא היא סביבותיה לפירושו:

ובכ"מ כו'. ר"ל דמתריעין שאמור אצל שבת לא מתענין ולאו בשופר אלא זועקין בפה וכמ"ש י"ד א' שופרות בשבת מי שרי ואם איתא דמתענין הל"ל תענית בשבת מי שרי כמ"ש בפ"ב אין גוזרין תענית על הציבור בר"ח כו' ואם התחילו כו' ומדלא נקט שבת וי"ט פי' אפי' אם התחילו מפסיקין וכמ"ש בתוספתא ת"צ אין מפסיקין לי"ט הכתובין במגילת תענית משמע דוקא לאלו וכ"ה ברמב"ם וכ"ז לאלו הנזכרים במתני' עיר שהקיפוהו כו' והנזכרים בברייתא וכן יחיד כו' ומזונות וחיכוך אבל בשאר אפי' אין זועקין כמ"ש על אלו כו' וז"ש ולא זועקין כו' חוץ כו' עיר שהקיפוהו כו':

יג

סי"ג אפי' על היחיד כו'. כגי' הרי"ף והרא"ש בגמ' שם ת"ר עיר כו' ויחיד הנרדף כו' מתריעין עליהם בשבת ועל כולן רשאין כו':

או חולה כו'. כ"כ הר"ן וכפירושו מפני רוח רעה מפני שהוא חולה מהחלאים המסוכנים וכ' דמכאן לכל חולה שיש בו סכנה ועסי' רפ"ח ס"י וכ"ה בב"ק פ"ב מתריעין על החיכוך בשבת וע"ל ס"ה:

זועקין כו' אכל כו'. שם י"ד א':

אא"כ כו'. שמפרש מ"ש שם תנאי היא היינו ת"ק ורבי יוסי דלר"י ע"כ מתריעין אף בשופר כיון דפיקוח נפש הוא ות"ק ל"פ אר' יוסי אלא ר"י פליג את"ק והלכה כת"ק:

יד

ס"יד תעניות אלו כו'. תוספתא ספ"ב העוברות והמניקות מתענין בט"ב וביה"כ ובשלש תעניות של צבור ר"ל האמצעיות של מטר ושאר תעניות לא היו מתענות:

ולא קטנים. במכ"ש דהא אף ביה"כ אין מתענין כמ"ש בפ' בתרא דיומא:

ומותרים כו'. כמ"ש י"א ב' אין ת"צ בבבל כו'. ומפרש כמ"ש תוס' שם אין כו' וכמש"ש י"א א"ר אושעי' כו' א"ר עתיר' כו' וז"ש אין ת"צ כו' דאין להם תעניות אלא על שאר דברים ובהם אין דינם כת"צ:

טו

ס"טו ואומרים אעפ"י כו'. ירושל' ר' חגי שאם היו ב' דברים כגון עצירת גשמים וגוביי כו' ר' חגי כד הוה נפיק לתענית' הוה אמר קומיהין אחנא אע"ג דאית בליבן עקין סגיאין אין אנן אלא להון דאתינן:

טז

ס"טז ב"ד והזקנים. כמ"ש קדשו צום כו' אספו זקנים וכמ"ש בגמ' שם:

ומסירין כו'. כמ"ש הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע התר כו':

ומתריעים. ט"ס דגם בשחרית מתריעין וצ"ל מתחננים וכ"ה ברמב"ם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.