ביאור הגר"א/אבן העזר/קמא

ביאור הגר"א ‏ אבן העזר קמא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) האשה כו' כר"ח דסוגיין כוותיה בעובדא דההוא גברא כו' אלמא דכל שקלא וטריא שם משום דלא חזרה ורחב"א אמר נתיישב כו'. הרי"ף ורא"ש שם:

(ב) יהיה גט כו'. כ"ה גי' הרי"ף שם:

(ג) או כו'. כנוסח שלנו וש"פ ליהוי כידך וכ' הר"נ דגרסי' לי בידך אבל בלא"ה לא מ' דעבדי שליח לקבלה והכי מוכח בירושלמי ובתוספתא נמי תניא הרי זה גיטך תנהו לפלוני אינה מגורשת שיקבלהו לי מגורשת וכמ"ש בקדושין בפ"ק דקדושין וה"ה ליהוי בידך ובמתני' נמי תנן טול לי ובברייתא טול לי שא לי יהא לי אבל ליהוי פקדון א"צ לי דבעל לאו לפקדון יהבו וזהו דעת הרמב"ם וש"ע שבפקדון לא כ' לי ובסיפא כ' לי וערש"י שם ד"ה ליהוי כו' ואזיל לשיטתו שכ' גם בהתקבל צריך לי וכמש"ל סימן ק"מ ס"ד אבל המ"מ כ' שם בשם הרמב"ן ורשב"א דבהתקבל א"צ לי וז"ש בהגה וי"א כו' אבל הרמב"ם ס"ל כפשטא דמתני' בכולה פרקין תנן התקבל לי:

(ד) וי"א כו'. שדוחין ראייתו של הרי"ף דלא אר"נ אלא אם איתא לדר"ח ונ"מ גם לרב היכא דקדמה איהי כו' וגם ליכא בזיון כאן דלא קפיד וכמ"ש תוס' שם ד"ה דקדשה כו' וער"נ:

(ה) אמרה כו' אבל כו'. דלא פליגי רב ור"ח אלא בהולך גט לאשתי אבל אמר ליד אשתי הוא קפידא וכמש"ש ס"ה א' במקום פלו' כו' וכן באשה כו' וכ' דאף מבעלי דוקא לר"ח ולרב ללישנא משום חצרה כו' אבל ללישנא משום בזיון אף מבעלי א"י לקבל משלוחו דה"נ איכא בזיון דידה כאלו הבעל מבזה אותה כו' וז"ש הרב אחר ס' ראשונה ומ"מ נ"מ גם לס' אחרונה היכא דלא קפדה כנ"ל:

(ו) נערה כו' כת"ק:

(ז) אח"כ כו'. שם:

(ח) או שנישאת דאז כאין לה אב דמיא וכמ"ש בס"ג וכ"ה בירושל' ועמש"ש:

(ט) אפי' אין כו'. גמרא דקדושין שם הב"ע כו':

(י) או שנישאת כנ"ל:

(יא) אבל אביה כו' מתני' וגמ':

(יב) אם כו' רש"י בקדושין מ"ג ב' ד"ה היא כו' ודוקא מן כו' דלה"ק המאורסה וכמ"ש בכתובות מ"ו ב' ובקדושין י"ח ב' וכ"כ תוס' בקדושין יוד א' ד"ה ומקבל כו' ע"ש וכ"ה בירושלמי בפ' התקבל גבי מתני' הנ"ל נערה כו' נשאת היא ולא אביה קטנה אביה ולא היא נשאת היא ואביה וצ"ל לא היא ולא אביה והר"נ פי' דר"ל שהן שווין אם יש בה דעת היא ולא אביה והביא הר"ן שם:

(יג) המקדש וי"א כו' עתוס' דגיטין שם ד"ה נערה כו' ובקדושין מ"ג ב' ד"ה תנן כו' וע' רש"י שם ד"ה נערה כו' וד"ה היא כו' ודעת הרי"ף כדברי רש"י קודם חזרה וכ"ה בירוש' הנ"ל קטנה כו' וקושית תוס' כ' הר"ן דה"נ המ"ל ולטעמיך והרמב"ן תי' דרבא דס"ד דנערה עושה שליח ס"ד דיד אביה יד יתירא הוא וא"כ אפילו קטנה מקבלת אבל לר"נ דאין נערה במקום אב אלא כשליח כתב קטנה לא דאינה בתורת שליחות:

(יד) בעודה כו' עתוס' דקדושין י"א ד"ה ומקבל כו' כמ"ש בקדושין וגיטין קטנה שאמרה התקבל כו' לידה ובשאין לה אב כנ"ל וה"ה משנישאת כנ"ל וכמ"ש בירושלמי הנ"ל נשאת כו' אם יש בה דעת כו':

(טו) שלא מדעתו. דבקדושין אביה ולא היא אפילו בנערה כמ"ש בקדושין שם לר"י דקי"ל כוותיה שם ואפ"ה אמרי' שם ט' א' אומר אדם כו' ע' תוס' שם ד"ה אומר כו':

(טז) נישאת כו' כנ"ל:

(יז) דהיינו כו'. רש"י שם וכמש"ש נ"ט א':

(יח) אבל כו' ויש כו' עתוס' שם ד"ה וכל כו' וביבמות קי"ג ב' ד"ה יצתה כו' ובקדושין שם ד"ה וכל כו' ובירושלמי הנ"ל כ' ג"כ כדברי תוס' דקתני קטנה כו' נשאת כו' אם יש בה כו' ומדמפליג בסיפא ש"מ ברישא דאמר קנתה אביה כו' אפילו באין בה דעת:

(יט) כל היכא כו'. מסקנא דגמ' דפ"ק דב"מ:

(כ) או ד"א. שם:

(כא) ולכתחלה כו' דמדינא א"צ ממ"ש ס"ג א' אר"א הכי השתא בשלמא כו' אלמא אדיבורא כו' ואע"ג דלא ידע אי הוי שליח לקבלה ועוד ראיה כו' ומיהו משום חשש לעז יש להחמיר ולהצריך לברר שליחותו בעדים קודם נתינת הגט. שם:

(כב) מה כו' ויש כו'. ערא"ש פ"ד ס"ב ירושל' כו' עשה כו' ואין כו'. ופי' הרא"ש שם שה"ה עומד כו' אבל בע"ה והטור חולקין עליו וכ' מדקאמר במקום שנים אינו עולה אבל עולה לאחד וכ"ז ה"ה לשליחות קבלה:

(כג) במד"א כו'. ממש"ש תנן האשה כו' ולפרש"י שם אפילו עדי אמירה א"צ כה"ג אבל תוס' שם ד"ה וליהמניה כו' וד"ה תינח כו' פי' דעדי אמירה לעולם צריך וזהו דעת הרמב"ם ואף ע"ג דמשני שם ר"א היא כו' וא"כ אפי' נפיק כו' דעכשיו א"צ לתי' הראשון מי קא כו' כבר פי' תוס' שם ד"ה ר"א דמיירי שאין עדים חתומים בו כו' וכ"ש לשיטת הרמב"ם כמש"ל סי' קל"ג ואע"ג דכל זה הוא לר"ח אזיל לשיטתו שפ' כר"ת כמש"ל סנ"ה מ"מ ומיהו לשיטת הרי"ף שפי' דקושיא וליהמנה הוא אליבא דר"ח דוקא אבל הרא"ש שם כ' דהוא אליבא דכ"ע כיון דאין הבעל מכחישו:

(כד) אין כו' ערא"ש פ"ב דקדושין ס"ז וכ"מ בירושל' שם דשליח הולכה דקדושין א"ל עדים שאמר שם רפ"ג והביאו הר"נ שם לא הוחזק השליח בעדים כו' וה"ה בגרושין וכמ"ש מ' ב' דאפי' בא"י מהני בפ"נ דאי אתי בעל כו' ועתוס' שם ד"ה אי כו' ועתוס' ב' ב' ד"ה דאתיוה כו' והרא"ש שם ומפ' ריב"א כו' אבל כי אמר כו' וכן נ"ל כו' ועתוס' ס"ד א' ד"ה בעל כו' וכ"כ הר"ן כחד תי' וכתב שכ"ה דעת רש"י שם ד"ה בעל כו' אבל בתירוץ השני כ' כדברי הרמב"ם לחלק בין עדי הולכה לעדי קבלה:

(כה) ואם המשלח כו'. הג"מ על דברי הרמב"ם דא"צ עדים בקדושין בעדי הולכה כ' וכן בפ' התקבל בעל כו' ר"ל דקי"ל כר"ח ומפ' כפי' הרי"ף שכתב הר"נ דבשליח הולכה מיירי אבל לפירש"י ותוס' וש"פ דבשליח קבלה י"ל דאף ר"ה מודה כנ"ל ועי"ל דס"ל כדעת התוס' כו' דמשווי להו להדדי כנ"ל וכתב שם ואם כופר המשלח אחרי נתינת הגט והקדושין ה"ל ספק ואזלינן לחומרא שהרי יצא שלישיתו מתחת ידו ר"ל דהא מטעם שלישות הוא כמש"ש ודוקא בשלישותו יוצא מתחת ידו כמ"ש בתוספתא הלא"ה הוא כע"א כו' וכ' ולראבי"ה נראה דאין קדושין כלל כמש"ש מי קנפיק גיטא כו' ונ"ל דה"ק ולראבי"ה כו' אפילו אינו כופר וכמ"ש הרא"ש שם דקושית הגמרא הוא אפילו לר"ה דאין הבעל מכחישו ומ"מ זהו לדעתו דאפילו בשליח הולכה אבל לדברי הרמב"ם דסוגין דוקא בשליח קבלה ליתא לדברי ראבי"ה אבל מודה הרמב"ם לס' ראשונה וכמש"ש אם הודו השליח והמשלח ומ"מ דברי המחב' סתומים שלא פי' דוקא אחר נתינה דלא גרע מעידי קבלה אבל מ"מ דבריו נכונים דהג"מ ס"ל כפרש"י שם דגם לעדי אמירה א"צ אבל לדעת תוס' והרמב"ם לעולם צריך לעידי אמירה ולא מהני שהגט תחת ידו ולא מהני כאן אלא כמ"ש הרמב"ם שם דא"צ עדים בשליחות אלא להודיע אמתות הדבר ולכן כתב סתמא אם הודו כו' אלא עיקר דבריו תמוהין דאין ללמוד מקדושין דכאן אפילו כופר השליח נאמן וכמ"ש הרא"ש והר"נ ממ"ש בפ"ק דאי אתי בעל מערער כו' ואפי' לאחר נתינה ואף לדעת תוס' אליבא דר"ה דוקא שהם בעיר אחרת כנ"ל ולחד תירץ דר"נ שם דוקא בעודו ביד שליש אבל ביד האשה מודה ר"ה ע"ש ולכן לא כתב הרמב"ם כאן אם הודו כו' וכן דברי הטור הם שלא בדקדוק שהעתיק כאן לשון הרמב"ם דקדושין:

(כו) וי"א כו'. כמ"ש בירושלמי הנ"ל שהביאו הרא"ש בפ"ד ס"כ סה"ת וש"פ ומ"ש הרא"ש מפ"ק שא"צ עדים היינו שנאמן ע"ז שעשאו בעדים וזהו שכתב בהג"ה מיהו כו' אבל הרמב"ם מפ' כפשטיה וכנ"ל:

(כז) במד"א כו' כמ"ש ג' א' ולרבא כו' הוי דבר כו' בדין כו' וכן הוא לשון הרמב"ם פ"ט ה"ב אמר כו' שאין השליח נאמן להתיר הערוה אע"פ שהוא ע"א אלא מפני כתב העדים שחתמו על הגט שהן כמו שנחקרה עדותן בב"ד כו':

(כח) ושליח הובאה. ר"ל שליח שעשאתה האשה להולכה , כמ"ש ברמב"ם שם:

(כט) ויש מחלוקת כו' כ' בסי' קל"ג ס"א צריך כו' וי"א כו':

(ל) בין כו'. הרא"ש פ' התקבל ס"ל דהא איבעיא לן בספט"ו דיבמות המזכה גט לאשתו וכן בפ"ק דגיטין האומר תן כו' ע"ש וכמש"ש למ"ד א' וכפרש"י שם ד"ה כי משמי כו' הר"נ שם:

(לא) בעל כו'. מתני' וגמרא ר"פ התקבל ופ"ק:

(לב) או שיאמר כמו גרשוה מתני' ס"ה ב':

(לג) או שלחוה כו'. ברייתא שם:

(לד) אבל אם כו'. מתני' וברייתא שם דא"ח שכ' ר"נ דבבלאה כו' ואנן בתר בני בבל גרירן כיון דאנן לא משתעינן בל' ארמי הרי אינו בזה כבני א"י ולכן לא חלקו הפוסקים ב"י:

(לה) עשו לה כדת. בעיא שם ונפשטא:

(לו) ואין נותנין כו'. מתני' ס"ו א':

(לז) אבל כו'. כמש"ש שם ס"ה ב' דאיפסיקא כוותיה בחולין ע"ה ב':

(לח) והוא אדם כו'. ירושל' והביאו הרא"ש שם מה בין כו' ד"א כו' ומפ' הטור דגם זה נ"מ לענין גט אבל הרמב"ם ס"ל מ"ש דא כו' אינו לענין דינא אלא לד"א:

(לט) בריא כו' כרשב"ג דלאו לפלוגי אתא הר"נ ופשוט הוא:

(מ) ואם לא כו'. תוספתא והביאו הרא"ש שם:

(מא) ספק כו'. תוספתא וירושלמי הביאו הרא"ש שם ע"ש וכ' הרמב"ם ז"ל כו' והגיה עליו כו' וגירסא שלנו ברמב"ם הרי זה גט וכ"ה גירסת הרשב"א ברמב"ם והוא כדברי הראב"ד ופירוש ב"י וכ"מ דהרמב"ם מיירי דנפל לאלתר ואין דבריו מכוונים אלא שהרמב"ם סתם דבריו ע"פ הירושלמי ופי' הירושלמי כ"ה ספק כו' ר"ל שא"י אם לאלתר נפל ופשט שמ"ש לאלתר נפל הרי זה גט ולאלתר אינו ידוע אם מעצמו נפל או לא אלא שאני אומר ומספיקא תולין כך ובסיפא לאחר זמן לא גרס בתוספתא שמא אלא שהרוח דחפתו שודאי כך הוא וז"ש הרמב"ם הרי זה גט עד שיודע כו':

(מב) ופי' שמו כו'. רש"י שם וע"ל סי' י"ז ס"ז ומש"ש וע"ש סך"ג:

(מג) בכורות כו'. עתוס' שם ד"ה וליחוש כו'.

(מד) היו כו'. ס"ז ב':

(מה) מ"ש בתיקון כו'. כנ"ל סי"א ואף לס' האחרונה כמש"ש בהגה מיהו כו':

(מו) אלא לפי כו'. ע"ל ספ"ח והשליח נאמן על כו' הם דברי הרא"ש בסוף סדר הגט וכמ"ש בריש וגיטין וכתב הרב שעשאו שליח בעדים כשיטת הרא"ש בסי"א (ע"ש בהגה מיהו כו'):

(מז) אם נמצאו כו'. לס' האחרונה הנ"ל דצריך עדים

(מח) ונהגו כו' וי"א כו'. עח"מ סימן מ"ו ס"ד ובהגה שם:

(מט) מיהו כו'. כס' הראשונה דס"ה:

(נ) אם כו' שאין כו' כמש"ש במתני' ס"ה א' ועד"מ ס"ק ך' שמקשים ממ"נ אם הוא קטן א"צ גט כמש"ל סימן מ"ג ע"ש:

(נא) ואם יש כו'. עח"מ סי' ל"ה ס"ח ומש"ש:

(נב) על שטר כו' דבזה ודאי צריך לעדים כמש"ל ס"י:

(נג) ואף אם כו'. עתוס' דכתובות ך"א א' ד"ה עד כו':

(נד) צריך כו'. כמ"ש במתני' הנ"ל קטנה כו':

(נה) ואם אין כו' עתוס' דקדושין ס"ג ב' ד"ה בני כו'. ואר"י כו' דאי כו':

(נו) וגדולות כו' כמ"ש בפ' בא סימן ומ"ש שחורות כ"כ בתוס' בשם ר"ת ממ"ש משירבה שחור כו' אבל לא מצאתי לא' מן הפוסקים שכ"כ:

(נז) שערות שחורות ע' משנה למלך רפ"ב מה' אישות ד"ה יושב תהילות מ"ש בשם ר"ת וע"תוס דכתובות נ"ו א' ד"ה עד כו':

(נח) ויפסול כו'. כנ"ל סימן קל"ד ס"ב:

(נט) ויש מי שאומר כו'. כ' ב"י תמהני אמאי דמ"ש מהמגרש לחשה עצמה ואפשר כו' ועב"ש אבל ש"פ כתבו שיפרש בו תנאי ועב"י בשם הג"מ וש"פ:

(ס) ויחזרו כו' כמש"ל ר"ס קל"ה וכמ"ש בש"ע למ"ד בהג"ה:

(סא) ויהיה כו' כנ"ל:

(סב) אבל י"א כו'. כי ברוב אינו מצוי שיהיה נכרין החתימות כו' שם:

(סג) בנוסח כו'. ב"י שכ"כ בהג"מ בשם ר' יחיאל:

(סד) אפילו בלא אונס. דעיקר הרשאה משום זה כנ"ל סכ"ד ואע"ג דבס"פ א"צ כמש"ל סל"ח מ"מ טוב לפרש. ב"י:

(סה) ותיכף שיגיע כו'. ב"י וע"פ מהרא"י סימן ט"ו שכ' שלכן אינו כתוב זה בטופסי הראשונים כדי שלא להאריך וכמ"ש ג' א' דלמא אתי למיגזייה אבל ב"י חלק עליו וכמ"ש בהג"ה וי"א שאין כו' וי"א כו':

(סו) מאחר כו'. כמ"ש בפ"ק דקדושין כל שא"י כו' וקשין כו':

(סז) בין כו'. ערש"י שם ד"ה לקבל כו' וד"ה מכלל כו' וכ' הרא"ש שם וקי"ל כר"י ופסול בין להולכה ובין להובאה אבל הר"י מיגש מפ' דר"י חולק אר' אמי כו' דאין ללמוד קבלה מהובאה אבל בהובאה מודה כדיוק דר"א ועתוס' שם ד"ה אין כו' וכ' הר"נ שבירושלמי מ' להדיא כדבריהם דגרסינן א' שם אתי עובדא קמי דר' אמי בעבד שהביא את הגט ומכשר א"ל ר' אבא והא תני ר"ח עבד שהביא את הגט אינו כשר אמר רבי אמי אילולי דר' אבא היינו מתירין א"א ואפ"ת לא שמע רבי אמי הדא דתני ר"ח לא שמע מילהון דרבנן נשמיעניה מן הדא דאר"ז ר"ח בשם ר' יוחנן נראין הדברים שיקבל העבד גט שחרורו ואל יקבל כו' וכ' הרשב"א דלפסק הלכה עבדינן כרש"י ולחומרא מ' דספוקא מספקא ליה: ב"י:

(סח) הנשים והקרובים כו' מתני' שם אף הנשים כו':

(סט) ואפילו כו' אבל כו' כמו בעדות מיתה בספ"ב דיבמות ולא האמינו כאן יותר אלא לנשים שאינן נאמנות כו':

(ע) אא"כ כו' דא"צ לעדותו כלל כמ"ש בפ"ק מכמה מקומות:

(עא) ויש כו'. כבר תמהו עליו כל הפוסקים ול"נ דמיירי שאין עדים שעשאו שליח שהוא נאמן כמש"ל ולכן צריך שיהא כשר מד"ת:

(עב) היו פסולים כו'. הרא"ש שם סכ"ו כמו פתוח ונסתמא ע"ש:

(עג) השולח כו'. הרא"ש שם פכ"ז וכמ"ש בפ"ג דעירובין השולח עירובו כו' וע"ל סי"ד:

(עד) ה"ז ספק כו' עתוס' שם ד"ה ה"ג כו' ועבה"ג:

(עה) השולח כו' הרא"ש שם ועי' תוס' כ"ג א' ד"ה ממי כו'. וכ"פ הר"נ שם ע"ש השולח כו' ממ"ש שמי קא' כו' ולא את אלמא אף הוא יכול לגרשה אעפ"י שאין מכירה סה"ת סי' קכ"א ור"נ:

(עו) השולח כו'. עבה"ג וכשיטתו כלי' בתרא:

(עז) או נאנס כו'. שם ב':

(עח) או שפי' כו'. פשוט הוא וכמש"ל סק"ד:

(עט) ויש כו'. עבה"ג דעדיפא לאוקמי כרבנן:

(פ) דין שליח כו'. שם ב' א"ל רבנן כו':

(פא) שאינו יכול כו'. הרי"ף ורא"ש שם דלא עדיף משלוח ראשון וער"נ שם:

(פב) ואם א"צ כו'. ערש"י שם ד"ה עושה כו'.

(פג) אבל צריך כו' הרא"ש וכשטתו כמש"ל סי"א:

(פד) אם מת כו' עבה"ג וכמש"ל ר"ס קכ"ב. שם ע"ש:

(פה) שליח כו' כמש"ש א' תנן המביא כו' רבא אמר כו':

(פו) ויש כו' כמש"ש ס"ו ב' רב אומר אמרו לאו מילי הוא ואף ר"י לא פסל אלא בכתיבה דבעינן לשמה ובעינן שיכתוב הבעל ואין הסופר והעדים במקום הבעל אלא כששמעו הם מפיו אבל בש"ד אדם עושה שליח בפניו כנ"ל סי"ד ר"נ בס"פ התקבל בשם הרמב"ן ע"ש ועח"מ סי' רמ"ד. וכן משמע בקדושין רפ"ב ושילח כו' מלמד שהשליח כו' ומ"ת קאי אשניהם וערש"י שם:

(פז) אם עשתה כו'. ואפילו כו'. מרדכי רפ"ד והג"א שם ד"ה מצאתי כו' ע"ש בהג"א ועוד מביא ראיה שם ממש"ש אם משהגיע כו' פשיטא לא צריכא דמיהדר כו' וכ"ש הכא דליכא גילוי דעת כלל אלא לאהדורי בתר גירושין ועוד אמרינן בספ"ט דפסחים חבורה שאבדה כו' אם שלו נשחט ראשון כו' ואעפ"י שקדמה לקיחתן לשחיטתו ואעפ"י שמחזירין לעשות שליחותן ע"פ עצמן לא בטלה שליחותו:

(פח) או הוא מתני' שם האשה כו':

(פט) אפילו אם חלה טור דלא כרמ"ה וכמש"ל סל"ח בהג"ה:

(צ) אבל כולי כת"ק חדא דיחיד ורבים ועוד דבפ"ב דקדושין ובפ' בתרא דב"ב אוקמה לר"א בשיטת הרי"ף והרא"ש שם:

(צא) ויש כו'. עתוס' ד"ה ר"י כו' ונראה לריב"א כו':

(צב) כל תנאי כו' ערש"י שם ד"ה ואזיל כו' הלכך כו':

(צג) מיהו כו' כמש"ש דכ"ע היכא כו' ולפירש"י ק' מאי לישנא דנפקא כו' אלא דה"ק שאפילו השליח השני לא ידע כלל מזה או שהחליף לו בין מוקדם ומאוחר אלא שהאשה מעצמה מיהרא ונתנה לו קודם מיראת' כו': שם:

(צד) שליח כו' אעפ"י כו' מתני' ב' א' אתוס' שם ד"ה ואם כו' אבל כ"ז כו' אבל בממון כו' וז"ש וגובה כו'. ועתוס' ט' א' ד"ה אלא ערער כו' ועבה"ג ומ' ליה לרבינו כו' וכמ"ש בתוס' הנ"ל וכ"כ הר"נ שם:

(צה) באו כו' שם וע' בתוס' שם ד"ה סמוך כו' וכמ"ש בכתובות כ"ב ב' מכדי תרי כו' וזה שאמר אפילו כו':

(צו) ואם בא כו'. מתני' שם וכמש"ש בגמ' אלא כו':

צו)  תצא כו' שהרי כו' כבר נתקשה בזה בעל לח"מ ע"ש:

(צז) אפילו היתה נשואה לאחר ירושלמי פט"ו דיבמות כ"מ ועבה"ג:

(צח) אי כו'. כמש"ש ו' ב' ואי עבדית כו':

(צט) ואם הוא כו'. כפי' רש"י ותוס' וש"פ דבשליח קבלה מיירי וכמש"ל:

(ק) השליח כו' מדפריך סתמא דגמרא שם וניהמניה לשליש:

(קא) אפילו כו' דפליגתייהו בכה"ג הוא כמ"ש רש"י ותוס' שם ד"ה בעל כו' ע"ש:

(קב) וי"א כולי. כר"ה דאין הלכה כתלמיד במקום הרב וקושית הגמ' ולהימניה היא אפילו לר"ה כיון שאין מכחישו:

(קג) אבל אם כו'. תוס' ס"ג ב' ד"ה בעל כו':

(קד) ואם אינם כו'. כנ"ל:

(קה) והוא כו'. תוס' שם ד"ה ושליש כו' וד"ה וליהמניה כו'. וד"ה תינח כו' ודלא כרש"י שם ואף לס' ראשונה וכמש"ל ס"י ע"ש:

(קו) והשליח כו'. עתוס' שם ד"ה ר"א הוא כו' וכשיטתם דאפי' בדיעבד בעינן עדי מסירה אבל לרמב"ם א"צ לזה כמש"ל סימן קל"ג ועי"ל סי' זה סי"ג בה ויש מחלוקת כו' מיהו כו':

(קז) וי"א כו'. כן מדייק בד"מ ס"ק ל"ג מדברי הטור וליתא דהא אמרינן שם מי קנפיק כו' תינח כו' וע"בתוס' שם ד"ה תינח כולי וה"ה לס' האחרונה באינה בעיר אחת כנ"ל ועב"ש:

(קח) ואין חילוק כו'. כשיטת תוס' הנ"ד ס"ד א' ד"ה בעל כו' ולהרא"ש וכ"כ הר"נ בתי' ראשון אבל בתי' ב' מחלק בין שליח קבלה להולכה ועמש"ל סי"א עוד סוף סי' ב' אבל הרשב"א דחה תי' זה והרי"ף בתשו' פי' הסוגיא בשליח הולכה וער"נ שם שהאריך:

(קט) מיהו כו'. דפשיט הוא דבמקום עדים אין הבעל נאמן וממש"ש תנן כו' מ' דלר"ה ניחא:

(קי) וי"א כו'. ערא"ש שם ומיירי שהגט כו' ואפשר כו' ועב"י:

(קיא) היה הגט ממש"ש א"ר ומודה ד"ה כו' מי איכא כו' אלמא ל"ק לר' אלא לר"ה משום מי איכא אבל לר"ת ודאי מהימנא:

(קיב) שליח קבלה כו' הרמב"ם פי"ב הי"ב וכ' המ"מ שם וכשיטתו שפ' כר"ת דלדידיה א"צ לידע וכמש"ש תנן כולי וז"ש וי"א כו' וכשיטת הפוסקים שפי' בסכ"ה וע' רשב"א סי"א רכ"ח:

(קיג) ואפי' אינן כו'. כמש"ל בסנ"ה בהג"ה וי"א דוקא כו' וכבר כתבו שם דליתא:

(קיד) כיון כולי כמ"ש הרי"ף וש"פ בפ' המדיר וכמש"ל סימן צ' ס"ה:

(קטו) ואם מת כו'. מתני' ספ"ק:

(קטז) וי"א וכבר נתבאר כנ"ל עמש"ש:

(קיז) אבל בדיעבד כו'. שם ל"ד א' והלכתא כו':

(קיח) והוא כולי עתו"ס ל"ב ב' בד"ה ור"נ כולי וא"ת ומאי נ"מ כו' ואומר ר"י כולי:

(קיט) ואין הבעל כו'. ר"ל דבפני השליח והאשה א"צ עדים ומ"מ אין כו' וע' הג"א שם ד"ה מפרש ריב"א כו' ועב"ש:

(קכ) וי"א כו' דאפילו לר"נ דאמר בפני שנים היינו משום לבי תרי כו' ומ"מ כיון דקרי להו ב"ד בעינן זה בפני זה דלא שייך להכשירו זה שלא בפני זה אלא בעדות וכריב"ק שם כו' ע"ש ובתו' ל"ג א' ד"ה רבי א"נ ואפילו לא כו' דדוקא בפני כולי:

(קכא) אבל כו' ע"ל סימן קל"א ס"א בהג"ה:

(קכב) שלחו כולי או כולי ל"ג ת"כ כו' ל"ג ב' ת"ש כו' ורב אשי אמר שם דרשב"ג מודה בשנים מ"מ לר' בשניהם יכול וקי"ל כר' כמש"ש ל"ד א' הלכתא כולי:

(קכג) לכתחלה רש"י שם ד"ה יכול כו' וש"פ:

(קכד) בין כו' כאוקימתא דר"א שם:

(קכה) ויש כולי דסובר כיון דלא איפסקא אלא בשתיהן כרב בשליחות לא נקטינן כוותיה ודאי דיש לאפלוגי בינייהו דאיצטריך להו לחלוק בשתיהם ר"נ ע"ש:

(קכו) כתב כולי דיכול כו' כמש"ש ע"א א' ואע"ג דלא קי"ל כוותיה דרב משום דבעינן קולו כו' ושם כשר שבודקין כולי:

(קכז) גם זה כו' שם ב':

(קכח) אבל כולי שם א':

(קכט) אינו מועיל כו' שם ב':

(קל) ומ"ש כו' יהא חרם שם וכ"מ מדקאמר פסול הוא דוקא כמו חרם הוא והטור חולק עליו ע"ש.

(קלא) אמר כו' ע"ל ס"ס קל"ז:

(קלב) אם לא כולי פרש"י שם ד"ה אינו מועיל כולי:

(קלג) לפיכך כולי וכן כו' הרמב"ם כ' ואם גירש אינה מגורשת וכגי' דרפ"ג דקדושין נהי דבטליה כו' והביאו ראיה ממש"ש י"ח ב' שמא פייס וכפירש תוס' שם ד"ה שמא כולי ושם ל"ד אטו התם לבטולי כולי ושם כ"ה א' י"ד ביטולי כו' והרשב"א והר"נ דחו וס"ל דא"י לבטל וכגי' דגיטין ועיין בתוס' שם לד"ה התם כו' ובקדושין שם ד"ה מתורת וכ' המ"מ והרשב"א שיש לחוש לחומרא וכ"כ הרא"ש:

(קלד) בפני כולי וכן פירש תוס' בקדושין י"ב ב' ד"ה וע"ל כו' ע"ש:

(קלה) שליח כולי ממ"ש ל"ג א' מאי מפני ת"ה רי"א כו' ובי תרי כו':

(קלו) אפילו כו' כאביי דסתמא דמתני' וברייתא כותיה וז"ש אב"א כו' שינוייא הוא רשב"א וכ"ד הרי"ף ורא"ש וש"פ:

(קלז) או סותר כולי כפשטא דגמ' שם ודלא כרש"י שכ' אפילו יותר מתשעים וע"ש ד"ה כיון כולי וד"ה איפליג כו':

(קלח) בדיני עכו"ם הרמב"ם וכלישנא בתרא. והרא"ש והטור פ' כלישנא קמא דוקא בדיני ישראל אבל בדיני עכו"ם אחר דחתם פ"ש חשוב כמת והרשב"א פי' כשני הלשונות לחומרא בין בדיני ישראל ובין בדיני עכו"ם ואפילו לבתר דחתום כו' דלישנא בתרא ל"ב לן בין חתום כו' וכ"כ הטור ב' הרמ"ה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---