ביאור הגר"א/אבן העזר/קכח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) צריך כו' אבל כו'. שם פ' א' היה במזרח כו' מאן כו' ופ' הרא"ש שם דל"ד אלא משום העדים כו' ע"ש:
(ב) וי"א כו'. שפירוש כפשטיה אסופר וכ' וכ"ש מקור העדים וצריך שיעמדו כו' אבל בתוספתא פ"ב תניא גט שכ' בעיר הזאת לא יחתמנו בעיר אחרת ואם חתמו כשר מ"מ פ"א ואינו מוכרח:
(ג) ואין כותבין שם כו' ואע"פ כו' (וגם אין כו' ע' תוס' פ' א' ד"ה ושם כולי אע"ג דמ"ש שם עירו ושם עירה היינו אמקום דירה וזהו עיקר התקנה של שם העיר כמ"ש בפרק השולח הרא"ש פ"ח ס"ט שם אבל אין מעכב שאף אם לא כ' כלל כשר דדוקא שינה פסל הרא"ש שם. וראיה מהא שאמרו בפ"ג והכות' טופסי גיטין צריך כו' ושם העיר לא הזכיר וכן שם כ' א' הא בעינן שמו ושמה ולא הזכיר עירו ועירה וכן הוא גי' רש"י ותוס' שם דלא כמש"ש בגי' שלנו מרדכי פ"ד והג"א שם ס"ז ד"ה נראה) והרא"ש שם שכ' דמש"ש שם עירו ושם עירה היינו מקום דירה דצריך לכתוב שנ"א נקרא ע"ש מקום דירתו וכמ"ש ביבמות קט"ו קט"ז אנא אנדרולינאי נהרדעי כו' תיבדק כו' אנא אנן ב"ח נהרדעי כו' דהוה בנהרדעא כו' אבל מקום העמידה אין צריך כמש"ש דלמא מילי מסר כו' ואף אם שינה בו כשר מדלא מוקי למתני' דגיטין שם היה במזרח כו' בבעל וכן מקום לידה אין צריך דאין האדם נקרא ע"ש מקום לידתו ואף אם שינה בו כשר גם כן כיון דא"צ וכמ"ש בכתובות כ"ד אמנה שבשטר כו' ואף מקום דירה דוקא אם שינה בו אבל אם לא כ' כלל כשר ממ"שש כ' א' והא בעינן שמו ושמה ול"ק גם כן שם עירו ועירה ופרש"י ותוס' שם ושם כ"ו א' הכית' טופסי כו' ושם העיר לא הזכיר כתובתו אינו אלא משום ב' יב"ש וכן כ' המרדכי והג"א פ' השולח ס"ז בד"ה נראה כו ומסקי שם ובטופסי כולי ושוב כולי דלא כראב"ד שפוסל שינוי מקום הלידה וכן הרשב"א בתשובה וכ' הרא"ש שם ובסדר הגט ונהגו לכתו' כל שלשתן היכא דיודעין משום חששא הנ"ל דב' יב"ש וכ"כ בטור. והרשב"א בתשובה כ' שצריך להזכיר שלשתן לכתחלה כמו בשם האיש וכמ"ש בירושלמי הביאו תוס' שם ל"ד ב' בד"ה והיא כולי מתני' בשהיה כו' אר"י הדא כולי ומסיים שם א"ר אבין אם כ' לו מקום אחר צריך להזכיר שלשתן ובמתניתין תני הדדי שם האיש ושם עירו ועב"י ד"ה כ' בתשובת הרשב"א כולי אבל סה"ת סימן קכ"ט וסמ"ג וסמ"ק והג"מ כ' שאין לכתו' כלל מקום הלידה שלא לטעות בו והראב"ד פוסל בדלא הזכיר מקום הדירה ממ"ש בב"ב קס"ז ב' וליחוש לב' יב"ש כולי הכי א"ר שני יב"ש כולי ואם איתא דלמא איכא יב"ש בעיר אחרת וימטו לההוא גיטה לשם לאתתיה דהאיך והביאו הרמב"ן והר"נ שם והרשב"א בתשובה נסתפק בזה והסכים לדעת הראב"ד ועמ"מ פ"ג הלכה י"ד וכן במרדכי והג"א שם נסתפקו וכ' ואף על פי שאנו מדמין כולי וכ' שר"ת פוסל ומ"מ כ' הרשב"א בתשובה שאם כת' מקום הלידה די וכמ"ש בתוס' והביאו תוס' בד"ה הנ"ל ואם אמר אני פלוני כולי וכ' א' מהן כשר וה"ה לשם העיר ובר"נ בתשובה חלק עליו והביאו ב"י ס"ס זה אבל הריב"ש סימן שי"ד כ' גם כן כדברי הרשב"א וכ' כתבת שקרה כו' שלא נכת' בגט שם עירו ועירה כו' ולא די שלא נכת' בגט מקום עיקר דירתם אבל נכתבו בו מקומות הלידה עם שכתבו רוב המחברים שאין לעשות כן כו' תשובה כו' ההם לא דברו אלא כשלא כ' כלל שם עירו ועירה אבל בכ' לשם לידה פשיטא דכשר דהא ליכא חששא דשני יב"ש כו' ואף על פי שכ' קצת המחברים ז"ל דאין נכון לכתו' שם הלידה שמא יטעו בעיר מולדתו גם הם כ' שאם כ' ולא טעה כשר וכמ"ש בטור בשם הרמ"ה וגם מ"ש שאין לכתוב שם הלידה היינו בידוע מקום הדירה אבל בלא"ה יכתוב שם הלידה אבל סמ"ג וסמ"ק והגהות מיימוני כ' כדברי תוס' וכ' סמ"ג בשם ר"י מפריש שאם אינו יודע מקום הדירה אל יכתו' כלל וכ"כ הג"מ פ"ד ע"ש וסמ"ק כ' וצריך לכתוב שם העיר שהספור והעדים עומדים גם עיקר מקום דירה הבעל והאשה והוא מדברי גמרא דיבמות שם בצד קלוניא תהא אנא כו' בסורא מתא כו' והיינו מקום עמידת הסופר והעדים וכמש"ש דלמא מילי מסר כו' וכ' ועכשיו שא"א יודעין עיקר דירתם כותבין מקום עמידת רגליהם והלידות נמנעו מלכתו' לפי שיש טועים בדבר וכן כ' בפ' מהרא"י סימן קמ"ב דמקום הלידה לא כתבינן כלל דבשמ"ק כ' דנמנעו כו' וכן כתוב בהג"מ שאין לכותבו מפני הטעות ואף מקום הדירה שנהגו לכתוב כל הקדמונים אפילו אותם שלא הנהיגו לכתוב מקום הלידה כמה שכתוב במרדכי אעפ"כ אנו בכל גבולינו ובדורותינו אין נוהגין לכתוב כמ"ש בהג"מ שאם אין ברור לו לא לכתוב כלום והאידנא אנו גולין ומטולטלין ומקום דירתינו מרופה בידינו ולכך אין כותבין אותו. ומ"מ מקום עמידה מ' דכותבין וכמ"ש בסמ"ק. וז"ש ואין כותבין כו' וגם כו' אבל כו':
(ד) ואם אינו כו'. כמ"ש בסמ"ג והג"מ כנ"ל דלא כראב"ד ור"ת:
(ה) ואם כ' שם כו' הוא דברי ריב"ש הנ"ל לאפוקי דברי השואל וכ"ש מקום הדירה שמדינא דגמ' הוא וכבר כתב בש"ע שאפילו אם שינה מקום הלידה כשר וכן הוא דעת הרב שכ' מחלוקת בשינה מקום העמידה למטה ע"ש ולא כ' ולא שינה אלא מקום הדירה:
(ו) ואם שינה כו'. תוס' ורא"ש וש"פ כנ"ל:
(ז) ויש פוסלין. סה"ת שנסתפק בזה בסימן הנ"ל שכ' שא"צ לכתוב מקום העמידה מההיא דיבמות הנ"ל וההיא דגיטין הנ"ל דלא מוקים היה במזרח כו' על בעל וכ' ושמא אפילו שינה בו אינו פסול כיון שא"צ לכותבו כלל ואפילו הוא פסול אין להעמיד המשנה אלא בדבר שהיו רגילין לכתוב כ"כ בהג"א שם בד"ה המכונה ואור"י כו' ושמא אפי' שינה כו'. ובשינוי מקום הלידה לא כ' כלום וכ' ושמא אפילו שינה בו אינו פסול דאינו ניכר כמו מקום העמידה ולכן סתמו דכשר אבל הראבי"ה והרשב"א פוסלין בזה ג"כ להדיא כנ"ל:
(ח) אבל אם כו' מתני' דפ' הזורק וכנ"ל:
(ט) ואפילו אם כו' שם במתני' ובגמ' שם ומודים חכמים כו' ואף הולד ממזר וכל י"ג דרכים בה. שם:
(י) וכותבין מתא כו'. דפ"ב הני מתוותא דמיבלען כו' ופי' ר"י דכפרים קטנים היו מדלא ידיעי ובגיטין ז' א' א"ל מתוותא כו' והן עיירות גדולות שם:
(יא) ולא יכתוב כו'. שכ"ה בסדר הגט של הרא"ש והרי"ף וש"פ אבל כ' בהגמ"ר ריש גיטין שאין קפידא אמ"שש ביבמות בצד קלוניא מתא כו' בסורא מתא כו' י' ובספ"א דב"ק ובפ"ג דגיטין בשוירי מתא ומ' דכל הגיטין היו כותבין לכתחלה כן ואף על גב שאמרו מתא מחסיא מ"מ בגיטין היו כותבין השם מקודם:
(יב) יכתוב כו' ומלבד כו'. מתני' ל"ד ב' וה"ה לעיר כמש"ש בראשונה כו' שם עירו ושם עירה כו'. עתו"ס ל"ד ב' דר"ה וכל כו' והקשה הר"ן שם דא"כ הל"ל במתני' שיהא כותב כל שם שי"ל וממ"ש איש פלוני כו' מ' בזה"ל וכ' אבל מדברי הראב"ד נראה דה"פ איש פלוני שני השמות של מקום הנתינה והכתיבה בפירוש ומפני חשש לשם לווי וחניכות ג"כ יכתוב כל שם שי"ל וכד כותב פלו' דמתקרי פלוני וכל שום אחרן כו' וע"ל סימן קכ"ט ס"א שלא כ' כדברי ה"ג:
(יג) ולא יכתוב כו'. שכ"ה בתרגום אסתר:
(יד) מיהו כו'. כמש"ל ס"ס קכ"ו:
(טו) ואנו כו'. שאנו נוהגין כדברי ר"ת וש"פ ע"ל סי' קכ"ט ס"א:
(טז) ואם יש להן כו'. עתו"ס פ' א' ד"ה שינה כו':
(יז) ואם יש לעיר כו'. עתו"ס ל"ד ב' ד"ה והוא כו' והשיב ר"ת כו'. וכ' שם בתשו' כתובה על ספר הישר שרוב קריאת שם של גוים אינן רוב אבל רוב ישראל הוא רוב שמכח ישראל הוא מגרש כו'. שם:
(יח) ואם הב' לשונות כו'. שזה דומה לחניכה שלכתחל' כותבין לבדו ועתו"ס סד"ה הנ"ל והא דקאמר בהמגרש כו' א"נ כשהשמות כו':
(יט) אבל בלא"ה כו'. כמש"ש בגמ' ההוא כו' ופורתא כו' וה"נ דרוב ישראל הוא רוב כנ"ל:
(כ) א"צ כו' אבל כו'. בספ"ק דב"מ ובפ"ג דגיטין איתא דעל רכיש נהרא מ' דיש לכותבו אלא שכ' הר"ן שאין מעכב בדיעבד שאם נחוש לשני שוירי אין הנהר מוציא מידי ספק כמש"ש חיישינן לשני שוירי והאי דכתב שם הנהר אפשר שהיו שם ב' שוירי ולא היה הבדל ביניהם כ"א בנהר ואפ"ה שקלינן שם אי חיישינן כו' ואף על פי שמקצת ראשונים ז"ל הזכירו בטופסי גיטין שלהם לרווחא דמילתא תקנו כך מפני קצת מקומות שווין בשמותיהן והנהרות מבדילות אותן אבל בש"מ שא"י בכך אם לא נכתב לא עיכב וכ"כ בהג"מ סי' כ"ב והביא ראיה ממ"ש ביבמות שם בצד קלוניא מתא בסורא מתא ולא הזכירו הנהרות. וכ' מהרמ"פ בתשובה ובסדר גט שמ' מדבריהם שלכתחלה אין צריך לכותבו אבל לא נ"ל מההיא שוירי שלא כדברי הר"נ שדחה אותו בגילא דחיטתא וגם ראייתו של הג"מ אינו מוכרח וכן כתב בסה"ח. וסמ"ג וש"פ:
(כא) ואם לא כו'. כנ"ל:
(כב) או ששינה בו כנ"ל ס"ב דכ"ד שא"צ לכותבו ושינה בו כשר:
(כג) וכל נהר כו'. כמ"ש ברפ"ד דר"ה קרובה פרט חוץ לתחום ובחולין ק"י חוץ לתחום אכלתינהו ובריש מגילה עד כמה כמחמתן כו':
(כד) ואפי' כו' דבהג"מר פ' מי שאחזו סי' תרי"ב כ' דחוץ לעיבורה אין לכתבו כמ"ש בנדרים נ"ו ב' הנודר מן העיר כו' אימא אפי' בתחומה הא כתיב כו' אבל בהג"מ שם כ' חוץ לעיבורה בתוך תחומה אם מסתפקין ממנה לכל תשמישי העיר למשרה ולכביס' ולטחון ברחיים כותבין שם הנהר:
(כה) ובחד יוד. כמ"ש בפ' נח:
(כו) וכותבין בארת כו'. כמ"ש בפ' לך לך:
(כז) ואם כו' כנ"ל להבדיל מעיר אחרת:
(כח) אם יש כו'. ממ"ש בסוף ביצה בור היחיד כו' ורמינהו כו' וס"ד דמתני' מיירי בנובעין הג"מ ס"ס הנ"ל:
(כט) עיר כו' אבל בתשו' מהרי"ל כתב דאין לחוש לזה ממ"ש בבל בורסיף כו' למנ"מ כו' ופירש רש"י לענין שינה שם עירו כו' ועוד דאין נ"מ כ"כ בנהרות כמ"ש בהג"מ הנ"ל דאפילו אם שינה בו כשר כו' ודברי ב"ש דחויין הן:
(ל) וכן תמיד כו'. שבחסר כשר לכ"ע בדיעבד ובשינוי יש פוסלין אפילו בדבר שאילו חסרו לא נפסל בכך. מהרי"ק סימן ך"ו והוא בעל סה"ת כמש"ל ס"ב ב"י וד"מ כ' שנתכוין על הראבי"ה והרשב"א שפוסלין שינוי מקום הלידה ועבהג"א שם בד"ה או המכונה ובטופס הגט של הראבי"ה כו' ולשון הרשב"א בתשובה שאף את"ל שאין שם עירו מעכב מ"מ במשנה ודאי פסול כו' וכ' בשינוי מקום לידה והנדון שלפנינו שינה שם עירה הוא כיון שהזכירו ר"ל אף על פי שא"צ וע"ש בתשובה הביאו ב"י ק"ה ב' וכן הרא"ש ס"ל כן במקום דירה כנ"ל וכן המרדכי והג"א בד"ה שנראה לר"י כו' וכ"פ וכנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |