ביאור הגר"א/אבן העזר/קכא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אפי' לכשיבריא דהא סיפא בכה"ג הוא כמש"ש:
(ב) וכן השכור כו'. שהוא כשוטה וכמ"ש ברפ"ו דערובין וכמ"ש בי"ד סי' א':
(ג) ואם כו'. ע"ל סימן מ"ד ס"ג:
(ד) אם הוא כו'. הרמב"ם וטור לא חילקו וכן ש"פ אלא שהרמב"ם כתב ה"ז פסול והקשה ב"י דהא מדמי ליה לשוטה שם ואם כן הל"ל בטל וכ"כ הטור שאינו כלום וע"כ חילק כאן אם כו' דר"ל דהרמב"ם מיירי בסמיה בידן כיון דלר"ל כשר לגמרי מסתבר' דלר"י אינו אלא פסול והטור מיירי באין סמיה בידן דאף ר"ל מודה ודבריו אינן נראין כלל דהא הרמב"ם והטור מסיים סתומי אלמא דס"ל דר' יוחנן לא מפליג כלל בזה אלא דהרמב"ם ס"ל דאינו אלא מדרבנן כיון שבשעת אמירה היה שפוי וכ"כ האחרונים:
(ה) אבל לאחר כו' מתני' שם:
(ו) מי שהוא כו'. פ"ג דר"ה ופ"ג דיבמות ופ"ב דכתובות וש"מ ובירושלמי לענין גירושין וכמש"ל סי' קי"ט ס"ו ודוקא באשה משום גרירה:
(ז) ש"מ כו' תוס' שם ד"ה התם כו' ופי' ב"י דר"ל שיהא שפוי גם בשעת נתינה אבל בינתים אין קפידא כמש"ש בתחל' אמר כתבו כו' וכנ"ל ס"ב וז"ש ובשעת כו' וכ"כ בר"ן שם וכ' שכ"ה בירושלמי נתן לי את גיטה ואמר לא יהא גט אלא למחר ונעשה קורדייקוס פלוגתא דר"י ור"ל כלומר דלר"י צריך שיהא בדעתו בשעה שהגט גומר:
(ח) וא"צ כו'. דעת תוס' בד"ה הנ"ל שא"צ בדיקה כלל ואפי' בנשתתק כיון שהוא מתוך חליו כמש"ש דל"ל דבדקוהו כו' וכ"כ הטור בשם בע"ה אבל ש"פ חולקין בנשתתק כמ"ש בסוף הסי' ומיהו כה"ג דלא נשתתק ודאי א"צ בדיקה ג"פ דאפי' אינו בדעתו מסופקים שם תוס' וסה"ת וש"פ שמא אף לר"י כישן דמי ועב"י:
(ט) חד הן כו'. כ"ה גי' הרי"ף והרא"ש וש"פ קודם חד הן ותרי לאו וכ"מ בירושלמי שם מיהו נ"ל שאין נ"מ:
(י) חד לאו כו'. ר"ל בשניהם וכמ"ש תוס' שם בד"ה בודקין כו' וכן כ' הר"נ וש"פ:
(יא) וי"א כו'. גמ' שם ועתוס' שם ד"ה אלא כו' ומ' מדברי הרב שדוקא בפירות ודלא כהירושלמי שאמר לאמך כו' וע"י סירוגין ו"פ כנ"ל ושיטות אחרות הרבה לפוסקים ועב"י:
(יב) או אלם כו' שם א"ל ר"ז אלם כו'. ע"ל סי' ק"ב ס"ה:
(יג) אבל חרש כו' אבל כו'. שם בגמרא ומתני' דיבמות קי"ב ב':
(יד) גוסס כו'. תוספות דקדושין ע"ח ב' ד"ה ל"ל כו' כ"ב הר"ן וש"פ והביא ראיה גם כן מתוספתא דתניא שם אמר כ' גט לאשתי ועלה לגג ונפל מן הגג ומת כותבין ונותנין כל זמן שיש בו נשמה:
(טו) וי"א כו'. כן למדו ממ"ש בתוס' והכי גבי מתנה כו' דמסתמא כו' אבל ליתא דמשום מתנה כ' כן דהא שחוט ומגויד וצלוב א"י לדבר וכן מסיים בתוס' שם וחולה נמי שנשתתק כו' ועב"י. ובסמ"ג מ' להיפך דשם קל"ב ב' כ' פי' שם ר"ש שאז א"י לדבר ואין בו כח ליתן כו' ור"ח שפי' בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס כו' לא היה דעתו לומר אלא מפני שא"י לדבר ומיושב בדעתו כו' ע"ש וכ"ה דברי מרדכי בגיטין שם ועהג"מר שם ואין חולק בדבר:
(טז) כל עוד כו' וה"ה כו'. בתוספתא הנ"ל:
(יז) מיהו כו'. בתוס' שם בד"ה התם כו' וכ' דא"צ בדיקה כלל וכ"כ בע"ה וכנ"ל אבל בירושלמי אמרינן תני בד"א שנשתתק מתוך בוריו אבל נשתתק מתוך חליו דיו פ"א אלמ' מ' דפ"א מיהא בעי וקושית תוס' י"ל דס"ד שא"א שלא יבא קודם נתינת הגט לידי טירוף דעת ומשני דאינו כן כו' אבל בתוספתא נראה דאפי' מתוך חליו בעי ג"פ דתניא התם היה חולה או משותק והרכין בראשו בודקין אותו ג"פ אם אמר על הן הן ועל לאו לאו דבריו קיימין עכ"ל הר"נ שם בקיצור ור"ל חולה שאין יכול לדבר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |