ביאור הגר"א/אבן העזר/ק
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מדינא כו'. ר"ל אפי' מהבעל עצמו וכמ"ש בקדושין ס"ו ובנדרים ס"ה ב' וער"ן שם ד"ה מדאמרי' כו':
(ב) ותו'. כתובות נ"ה א':
(ג) ומתקנת כו'. ע"ל סי' צ"ג ס"כ:
(ד) חוץ כו'. ל' הרמב"ם בפט"ז הלכה ז' תקנו הגאונים בכל הישיבות שתהיה האשה גובה כתובתה אחרי מות בעלה אף מן המטלטלין כדרך שהתקינו לבעל חוב לגבות מן המטלטלין ופשטה תקנה זו ברוב ישראל וכן שאר תנאי כתובה כולן ככתובה הן וישנן במטלטלין כבקרקע חוץ מכתובת ב"ד שלא מצאנו מנהג ירושתן פשוט בכל הישיבות לפיכך אי אפשר מעמידין אותה ע"ד הגמרא כו' וערא"ש פ"ד סכ"ד.
(ה) ומיהו כו'. עב"ש:
(ו) אבל כו' או כו'. עתו' מ"ט ב' סד"ה היא וכמ"ש בח"מ סי' ס' ס"א:
(ז) וי"א כו'. מרדכי והג"א שם בשם מהר"מ וראיה ממש"ש הכותב כו' ואף ע"ג דלית הלכתא הכי דוקא בחייו כו' מה שנתן ליורשיו כו' ע"ש וכמ"ש בפ"ט דב"ב אם ראוי ליורשיו נוטלו משום ירושה כו' וצ"ע ואינו כן דעת כל הפוסקים:
(ח) מי שצוה כו'. דהטעם למתנת ש"מ מפני שאינה אלא לאחר מיתה והיא קודמת כמ"ש הרי"ף שם בב"ב ע"ש. וז"ש ואם מכרו יורשים כו':
ח) ועכשיו וכו' ? ומ"מ כו'. עח"מ ר"ס ס'.
(ט) ותו' כו'. כתובות נ"ה א':
(י) ואינם כו'. שם:
(יא) ל"ש השביחו יורשים ל"ש כו'. עמ"ש בבכורות שם והאמר שמואל כו' ושמואל אמר בהשביחו לקוחות כמ"ש בפ"ק דב"מ:
(יב) י"א כו' ודוקא כו'. וכ"כ בהג"א שם סל"א ד"ה פסק כו':
(יג) ומלוה כו'. מתני' דכתובות פ"ד ח' מי כו' והיה כו'. ואף ר"ע ל"פ אלא משום דמטלטלי כו' הר"י מיגאש והרא"ש סוף בכורות וע"תוס דכתובות שם ד"ה לכתובות כו' ובב"ב קכ"ה ב' ד"ה ואין כו' ובבכורות נ"א ב' ד"ה ולא כו' ועוד הביא ראיה הר"י מיגאש ממ"ש בכתובות פ"א ב' דתניא הרי שהיה נושה כו' וא"א לומר דרבי היא דס"ל מלוה מוחזק אף אבכור דא"כ הל"ל שם תלתא חומרי ואף שדחק הרמב"ן לדחות הראיות מ"מ הסכים להנ"ל ע"ש כי האריך מאד וכ' הרי"מ וא"ל דהא אמרי' בב"ב קמ"ד ב' ושמואל אמר הכא כו'. ואמרי' שם קמ"ה ב' כמלוה דמי י"ל יבם שאני דמדין בכור אתי כמ"ש בבכורות נ"ב א' ממ"ש בכור כו' ועמש"ל סי' קס"ח ס"ה. ודעת הרי"ף ור' אפרים דמלוה ראוי הוא ועמ"ש בח"מ סי' ק"ד סט"ז וי"א דמלוה ראוי לגבי כתובה ולא לבע"ח וכ' הרמב"ן וטעמן משום דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה אפילו מחיים כמ"ש ביבמות ובנדרים ולפיכך אפילו גבי יתומים קרקע אינו גובה מהן דל"ל כמ"ש בפסחים ל"א או בפרק י' דכתובו' דמשעבדא מדר"ן בחיי אבוהון ובזה אתי שפיר הא דכתובות פ"א ב' משום דאתי כר"מ דס"ל מטלטלי משעבדי לכתובה וגם ההיא דשם פ"ד א' י"ל דרבי היא מ"מ הוא דוחק וגם במסקנא מסיק כדברי הרא"ש ועתו' דבכורות הנ"ל:
(יד) וכ"ז כו'. ממ"ש בר"פ אע"פ רצה לכתוב כו' נ"מ כו' מ' דוקא בתו' וכמש"ל:
(טו) וי"א כו'. דטעמיה שאמרו בר"פ הניזקין שייכא נמי בזה וער"ן שם:
(טז) וי"א כו'. וכן סתם בח"מ סי' קי"ח ס"א:
(יז) בעיקר כתובתה. ותוס' ממש"ש מקולי כתובה וזה לא שייך אלא בעיקר ותו' אבל נדוניא היא חוב ככל חוב וכמ"ש ר"פ אע"פ נ"מ כו' ולשבח כו' ואמרו בבכורות נ"ב מקולי כתובה אלמא דוקא לעיקר ותו' וכנ"ל ס"א:
(יח) ואם פירש כו'. גמ' שם:
(יט) ונצ"ב כו'. כנ"ל:
(כ) ובמקום כו'. דזה אינו לתוספת אלא מפני שנשתכר בהם וכמ"ש רש"י ס"ו א' ד"ה הוא כו' וכמש"ש בירושלמי שמו דעת האיש שרוצה לישא וליתן בכספין ולעשותן אחד ומחצה והביאו הרא"ש והפוסקים שם:
(כא) הרי זה גובה עיקר כו'. דרב ל"פ עליה דשמואל אלא דרב לא מחלק בין מקום שכותבין או לא ושמואל מחלק אבל במ"ש רב דאינו גובה תו' ל"פ וז"ש ואף רב כו' דר"ל שחלפו שיטתייהו.
(כב) ואם כו'. כמש"ש ט"ז ב':
(כג) וי"א כו'. כרבי יוחנן בפרק קמא דבבא מציעא:
(כד) ולא מיבעיא כו'. מרדכי ס"פ הכותב כ' בעל החפץ כו' ובס"פ הנישא ורשב"א פ' כר' יוחנן כו' ול"ד מנה כו' וכ"כ הג"א שם סד"ה פי' ורשב"א פסק כו':
(כה) וי"א כו'. כמ"ש בתוספתא אלמנה שתובעת כתובתה ויורשים א"ל התקבלת כתובתיך עד שלא נישאת הם צריכין להביא ראיה משנשאת היא צריכה להביא ראי' שלא נתקבלה כתובתה ומיירי שאין כתובה יוצאה מתחת ידה דאין לך ראי' גדול משטר כתובתה:
(כו) וכ"מ שנאמנת כו'. מתני' דפרק הכותב ופרק הנשבעין ופ' השולח.
(כז) ובמקום כו'. ע"ל סימן צ"ו ס"ט ולקמן סי"ב:
(כח) ואם אינו כו'. דהיתומים אין נשבעים לפטור וכמ"ש בח"מ סימן ס"ט ס"ה:
(כט) היתה כו'. עח"מ סימן נ"ב ס"א ואם ניכר שנעשה כו'. ריב"ש שם:
(ל) יש מי כו'. כמש"ש בגמרא במקום שאין כו' עליו להביא ראיה ר"ל שכתב לה וערש"י שם ד"ה לדידי כו' וכ"מ שם ט"ז ב'.
(לא) ויש כו'. ערא"ש פ"ק דב"מ סוף סמ"ד וגם צריך למעשה ב"ד כו':
(לב) האשה כו'. עמש"ל בר"ס י"ז ס"א.
(לג) וי"א כו'. עתו' דכתובות שם בד"ה מיגו כו' אבל להרמב"ם ל"ק קושית תוספת כלל:
(לד) הוציאה כו'. כשמואל וכצ"ל:
(לה) ולא כתב לה כו'. ואם כתב לה ואוסיפית כו'. שם מ"ג ב':
(לו) ואם אין כו'. כנ"ל ס"ו וסי"ב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |