ביאור הגר"א/אבן העזר/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png כג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם
ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אסור כו'. מתניתין רפ"ב דנדה וגמרא שם דאר"י כל כולי ואף רבנן ל"פ אר"א אלא במשתין ואף בהא קי"ל כר"א כמ"ש בס"ד:

(ב) לפיכך כו'. יבמות ל"ד ב':

(ג) ולא כו'. נדה שם ב':

(ד) לא די להם כו'. שם דא"ר יוחנן כל כו' ושם מוטב שיוציא לעז כו' ושם כאילו מביא כו' ושם כאלו עע"ז:

(ה) אלא כולי. ק"ו ממקשה שהיא תינף בנידוי

 ה) בנידוי כו'. עבה"ג וכמ"ש בחולין קל"ב ב' אבל הרמב"ן ורשב"א פי' כמ"ש תוספת שם ד"ה המקשה כו' וגם הרמב"ם מודה שמנדין אותו אלא דבלא"ה הוא יושב בנידוי שלהם וכמ"ש בחולין שם הני טבחי כו' למאי הלכת' אלימא כו' וכ"כ הרמב"ם וש"ע י"ד סי' תר"ל סמ"ג כ"א המקשה כו' ולפ"ז נדחה ראיית התוספת:

(ו) וכאילו כו'. שם:

(ז) אסור לאדם כו'. מ' לענין שז"ל אבל הראב"ד מפ' לענין תשמיש כמ"ש בטור ובטש"ע א"ח סימן ר"מ סעיף א':

(ח) או יביא כולי. שם:

(ט) שהיא אילת כולי. כמ"ש בסוטה תורה בעידנא דעסיק בה כו' ובס"פז דכתובות אילת אהבים כו' אגוני כולי:

(י) לפיכך כולי עד כולי. שם י"ד א' ועבה"ג ועתו"ס שם ד"ה אפרקיד כו' ועבא"ח סי' ס"ג ס"א שם כתב כשני הפרושים וכ"כ הרמב"ם עצמו שם:

(יא) אסור כו' במבושיו. ר"ל בבצים ובגמ' שם אמרו ואב"א נשוי הוה כו' ואב"א כולי ואב"א כו' והנה הרי"ף ורא"ש הביאו כל הג' אוקימתות דס"ל דל"פ מר אמר חדא כו' וכמ"ש בא"ח סי"ג סי"ד וסט"ו אבל הרמב"ם ס"ל דאוקימתות אחרונות ס"ל דאף בנשוי לא התירו אלא בכה"ג דר"י ודאי נשוי הוה ואעפ"כ אמר כי הא אורי ליה כולי ופ' כר"נ דבנשוי מותר בכל ענין ובאינו נשוי אסור בכ"ע וזה שלא הזכיר היתר דבצים מעטרה למטה והעתיק ל' גמרא כדרכו וכתב ואם השתין מים כו' ואין רצונו דבצים מותר דא"כ היה מחלק בפי' וגם חילוק דמעטרה למטה אלא לפי שלא הוזכר בפירוש לא לאיסור ולא להיתר השמיט כדרכו ואמר במבושיו ר"ל כל סביבות הערוה ולישנ' דקרא נקט ול"ד כמש"ו דאפילו מתחת טיבורו אסור וכמ"ש בנדה שם ב' ודוקא בשאינו נשוי דאל"כ מאי רבותא דר' יוסי בשבת קי"ח ב':

(יב) ובין כו'. מדקאמר שם במתני' כל היד כולי ומ' בין נשוי כו' ואמר לאמה משא"כ למטה מטיבורו כל שאינו נוגע באמה מותר כנ"ל מהא דר' ופסק כר"א דסוגי' דגמרא כוותיה דפריך והתניא רא"א כולי ומהדר לשנויי בכל האוקמיתות הנ"ל וכן ר"נ דקאמר אבל היה נשוי מותר להשתין איירי כנ"ל וכן בפ' כירה נמי פריך מר"א וכן בנדה דף ט"ז ב' ג' שנאתי כו' ובברכות מ"ם א' אין מ"ר כלים כולי וביומא ל"א מצוה לשפשף מסייע כולי ועתו"ס שם ותוספת בנדה שם:

(יג) אשה כו'. כמ"ש ביבמות ל"ד ב' וע"ש תוספת י"ב ב' ד"ה שלש. ור"ת כו' וכ"ש בכה"ג דאף לדעת רש"י אסור:

(יד) אבל כו'. תוספת שם וקטנה שם בגמרא ואיילונית שם ס"א מתניתין גמ':

(טו) עוד אסרו כו'. פ"ד דפסחים:

(טז) ואחיו. ט"ס וצ"ל וחמיו:

(יז) שהם אוחזת כו'. כמ"ש באהבתה כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון