ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/בית הבחירה/ח

ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז בית הבחירה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שמירת המקדש מצות עשה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל אפילו לדברי האומרים להקדים המוזהר על המצוה מודים הכא שצריך להקדים מצות עשה לשמור ואם לא שמר עובר בלאו:

ב

והשומרים הם הכהנים והלוים כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל הכי איתא בתמיד ובמדות. וכדי שתבין למה הוצרך הרב להביא כל אלו הכתובים צריך להעתיק סוגיית ריש תמיד תנן בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבהמ"ק, והלוים בכ"א מקום. ושאלו בגמרא מנה"מ דבעינן שלשה שומרים. אמר אביי אמר קרא והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה אהרן ובניו שומרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל. פי' אהרן ובניו הם ג' שומרים, אמרי אין שימור בעלמא אשכחן דבעי כהנים ולוים שימור. מיהו מתני' קתני בשלשה מקומות הכהנים שומרים כו' ר"א אמר מסיפא דקרא שומרים משמרת למשמרת. כלומר הרבה שמירות ואי בחד מקום הוי כלהו. א"כ לא הוי אלא שמירה אחת:

שנאמר אתה ובניך אתך לפני אהל מועד כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל מזה הפסוק למדנו שהכהנים סמוכים לאהל העדות. והרי נאמר ושמרו את משמרת אהל מועד ומזה למדו ענין אתה ובניך לפני אהל מועד שהוא שמירה:

והחונים קדמה לפני אהל מועד וגו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל מזה הכתוב למדנו דשומרים בשלשה מקומות בין לשיטת אביי ובין לשיטת ר"א ולמדנו ג"כ דהכהנים לחודייהו נטרי ולוים לחודייהו נטרי. מדכתיב והחונים לפני המשכן לפני אהל מועד משה והדר אהרן ובניו שומרי משמרת הקדש. אהרן בחד מקום ובניו בשני מקומות. ממאי מדכתיב והחונים וכתיב שומרים. חונים לחוד ושומרים לחוד. ואקשינן ואימא כלהו בחד מקום, לא ס"ד מה משה בחד מקום לחודי', אף אהרן ובניו לחוד בחד מקום לחודיה, ר"א אמר כו'. למדנו שהכהנים שומרים מבפנים שלשה משמרות, והלוים שומרים מבחוץ, אבל היותם כ"ד משמרות לא ראינו בכתוב, אבל חלקו אותם לכ"ד משמרות ומצאו להם סמך ממה שנא' בדברי הימים למזרח הלוים ששה לצפונו ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאסופים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסילה שנים לפרבר. הרי אלו כ"ד משמרות אעפ"י שקרא אותם כולם בפסוק זה לוים יש מהם ג' כהנים, והכי איתא בגמרא פ"ק דתמיד, ועדיין לא ידענו אלא שהוא מצות עשה לשמור, אבל לאו לא שמענו לפיכך הביא הכתוב ושמרתם את משמרת הקדש, ויש חולקים על הרב ז"ל בזה הלאו. אבל הרב ז"ל סמך על לשון המכילתא ושמרו את משמרת אהל מועד, אין לי אלא בעשה, בל"ת מנין ת"ל ושמרתם את משמרת הקדש:

ג

ואם בטלו שמירה עברו בל"ת כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל לא מצאתיו מבואר, ומ"מ כלל הוא בידנו כ"מ שנאמר השמר פן ואל, אינו אלא ל"ת והסמ"ג לא מנאו:

ד

מצות שמירתו כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל. גם שם נתבאר ובית אבטינס הוא מקום שבו מפטמין את הקטורת, ושם העלו דהיתה עלייה, ובית הניצוץ לא נתבאר טעמו. ופי' הרובין הם הנקראים פרחי כהונה ושם שאלו מאי שנא דהתם קרי להו פרחי כהונה והכא קרי להו רובין, ותירצו הכא דלא מטו למעבד עבודה קרי להו רובין. ופי' רובין מלשון רביא היינו ילד, א"נ מלשון רובה קשת שהיו מורים חצים. והראשון יותר נכון. ובית המוקד כבר נתבאר מקומו ולא הי' עלייה ושם הקשו על המשנה שאומר ומניחים בגדיהם תחת ראשיהם ותיפק לי' משום כלאים, ותירץ ר"פ לא תימא כו' אלא כנגד ראשיהן. ור"א מתרץ בגדי כהונה קשים הם. ופסק רבינו כתירוץ ר"פ, דמסייע לי' סוגיא דערכין ויתבאר בפ"ח מכלי המקדש. גם ביומא פ' בא לו הוזכר כן דלר"פ כנגד ראשיהן דוקא כי לא ניתנו ליהנות מהם. ומכריח כן מדין כלאים כמ"ש. ואעפ"י ששם ביומא משמע דמסיק דלא כר"פ. ופשוט דבגד"כ ניתנו ליהנות בהם, ומייתי ראיה מברייתא דקתני בה הכי בהדיא, ולפ"ז ליתא לדר"פ. ותחת ראשיהן נקטינן. אפשר דל"ק לרב פפא כי הוא מפרש דהיינו דוקא ליהנות כל זמן שהם עליו שלובשן לעבודה שאין בהם כלאים. כיון דלא ניתנה תורה למלאכי השרת שרי אפילו יכול להפשיטן, אבל אחר שהפשיטן אסור ליהנות בהם. ואכתי ע"כ כנגד ראשיהם נקטינן מטעם הנאה. וא"נ אפשר דברייתא באותם שאין בהם כלאים ומדין הנאה לחוד מיירי אבל משום כלאים אסורי וכסוגיא דערכין, ואכתי כנגד ראשיהן דוקא ולא תחת ראשיהן. ואיתא לדרב פפא, גם שם הקשו למה ישנים ע"ג קרקע, ליעיילי להו מטות. ותירצו לאו אורח ארעא לעיולי מטות למקדש. והם דברי רבינו:

ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב ופי' רובין נערים תרגום ילד רבייא והם הבחורים שעדיין לא הגיעו לחינוך עבודה:

ו

לא היו הכהנים השומרים ישנים כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל פ"ק דתמיד, והתם שקיל וטרי בטעמא אי משום דבגד"כ לא ניתנו ליהנות בהם, שלא בשעת עבודה או משום כלאים, דאיכא באבנט. ואמר ר"א בגד"כ קשין הם. ולית בהו משום כלאים, וטעמא לפי שלא ניתנו ליהנות בהם. והתם מוכח דאע"ג דתנן ומניחין אותם תחת ראשיהן לאו דוקא אלא כנגד ראשיהן. וכ"כ הרב ז"ל:

ז

אירע קרי לאחד מהם כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש. ובגמרא אמרו מסייע לי' לר' יוחנן דאמר מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות, וכבר נתבאר דהיינו בפתיחות להר הבית כדאיתא בכיצד צולין:

שהמחילות הפתוחות להר הבית כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל, אעפ"י שהם תחת העזרה. וכבר כתבתי שהלשכה אשר פתח המסבה בתוכה לא היתה קודש, דא"כ לא יכול ליכנס בקודש ומוטב היה לעמוד בבית המוקד, אלא בחול הי' פתחה:

וטובל וחוזר ויושב אצל אחיו הכהנים כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל וא"ת והלא בית המוקד בעזרת נשים לחוד היתה וטבול יום משתלח משם. וכיון דהמחילה פתוחה להר הבית יצא משם או יעמוד ולא יחזור לבית המוקד, וי"ל כיון דטבול יום בעזרת נשים מדרבנן הוא לא גזרו בכה"ג משום צוותא ולא יהיה שם יחידי, וכן דקדקתי מדקאמר וחוזר ויושב אצל אחיו הכהנים, ולא קאמר וחוזר ויושב במקומו. ובבקר יצא והולך דרך המסיבה דמחילות לא נתקדשו אפילו בקדושת הר הבית ראב"י חולק ואומר שאינו חוזר לבית המוקד אלא יצא והולך לו בטדי. והוא השער הצפוני משערי הר הבית:

ח

והיכן היו הלוים שומרים כו' כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל מדות פ"ק ככל דברי רבינו:

שהרי הכהנים שומרים כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל נתן טעם למה לא היו שומרים הלוים על שבעה שערי העזרה אלא על חמשה , שהרי הכהנים שומרים על שני השערים:

י

ומעמידים ממונה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל בתמיד ובמדות משנה כלשון רבינו עד הסוף הפרק:

יא

בשחר קודם כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל, הכל בתמיד פ"ק ופי' בודקין את העזרה מן הטומאה. וברור הוא, שבשבת היו צריכים להדליק מערב שבת, כי אין הדלקה זו דוחה את השבת:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

הערות

---