באר שבע/סוטה/לו/א

באר שבע סוטה לו א

דף ל"ו ע"א

שניה כתולדותם כו'. פרש"י כתולדותם כסדר לידתן ששה האחרונים כסדרן גד אשר יששכר זבולן יוסף בנימין זהו סדר לידתן וששה ראשונים נכתבו בסדר זה יהודה ראובן שמעון לוי דן נפתלי כו'. אבל הרמב"ם בחבורו פרק ט' מהלכות כלי המקדש ובפירוש המשנה פרק בא לו כתב שכך היו כתובים ראובן | שמעון לוי | יהודה יששכר | זבולן נפתלי | דן גד | אשר יהוסף | בנימין וקשה טובא על דבריו שהרי זה הסדר דלא כמאן לא אליבא דת"ק דקאמר מפני שיהודה מוקדם ואלו הרמב"ם לא הקדימו ועוד דלת"ק דן נפתלי גד ואשר קודמין ליששכר וזבולן שזהו סדר תולדותם ואלו הרמב"ם הקדי' יששכר וזבולן לדן ונפתלי גד ואשר וגם לא אליבא דרבי חנינא בן גמליאל דלדידיה בנימין בראש השנית ובני השפחות בתריה ובסוף יוסף כדפרש"י ואלו הרמב"ם כתב יוסף בסוף הראשונה ובנימין בסוף השנית. וטפי יש לתמוה מאחר דרבי יצחק דאמר לקמן בשמעתין שהיה כתוב יהוסף אידחי היאך פסק הרמב"ם כמותו ועוד קשה למה לא כתב שבנימין היה מלא כדאסיקנא לקמן ובעל כסף משנה הליץ בעד הרמב"ם בדברים דחויים על כן לא כתבתים. ואפשר לומר כדפירש ר"מ מטראני ז"ל בקרית ספר שהרמב"ם פירש כתולדותם כסדר לידת אמותיהם לאה שילדה בראשונה כל בניה זה אחר זה וכן בלהה זלפה ורחל ואין סדורן בכל אבן אלא בשתי האבנים ראובן באבן זו ושמעון אחריו באבן אחרת ולוי תחת ראובן ויהודה תחת שמעון וכן כולם כדכתיב ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם משמע דסדר תולדותם אינה אלא מאבן זו לאבן זו לא שסדורים כסדר תולדותם באבן זו לבד ובאבן זו לבד דהא לא כתיב כתולדתה אלא בתר אבן השנית דמשמע כשיהיו על האבן השנית אז יהיו כתולדותם שהוא קריאתן מאבן זו לאבן זו כדפירשתי ונראה שלא היה כתוב בגמרא שלפני הרמב"ם מפני שיהודה מוקדם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף