באר הגולה/יורה דעה/רצו

באר הגולה ‏ יורה דעה רצו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (°) מסעיף א' עד סעיף י"ט הוא לשון הרמב"ם בפ"ה מהל' כלאים:

מסקנת הגמ' ברכות דף כ"ב ע"א ובכמה דוכתי דקי"ל כרבי יאשיה דאינו לוקה עד שיזרע וכו':

(ב) ירושל' פ"ח וכ"כ התוס' בחולין דפ"ב ע"ב ור"ש בפ"ח דכלאים דאלו משום כלאי זרעים בלא חרצן נמי חייב ומשום דעירב חרצן בהדייהו לא נפטר מחיוב כלאי זרעים:

(ג) ברייתא ריש מ"ק ע"ב ומכות דף כ"א ע"ב:

(ד) זה פשוט כיון דמשמע ליה לר' יאשיה דה"ק קרא לא תזרע בהדי כרמך כלאים:

(ה) מנחות דף ט"ו ע"ב:

(°) פירש הכ"מ שם הייינו שאינם עושים אלא לג' שנים כדתנן בפ"ב דכלאים משנה ה' כמו שתבואת הכרם אינו ניתר עד ג' שנים והר"ן כתב לפי שגדלים הרבה איכא ערבוביא ועושים אשכולות כגפנים אסורים משום כלאי הכרם ובא לאפוקי שאר זרעים שאינם נאכלים אבל תבואה וקטניות וירקות אסורים מן התורה:

(ו) מסקנת הגמ' קדושין דף ל"ט ע"א:

(ז) ברייתא ע"א דף ס"ג ס"ד:

(ח) ל' הרמב"ם שם ממשנה הארוס והקיסוס וכו' ספ"ה דכלאים והיינו במיני זרעים שאינם נאכלים:

(ט) ג"ז שם מכמה משניות שם בכלאים ועירובין דף צ"ג ע"א:

(י) מהא דר' יאשיה וציינתיו לעיל בריש הסימן:

(יא) מנחות דף ט"ו ע"ב:

(יב) משנה סוף תמורה:

(יג) פסחים דף כ"ו:

(יד) ג"ז שם:

(טו) ממשנה ה' פ"ה דכלאים ובכמה דוכתי:

(טז) כר' יוסי ור"ש ממשנה ד' פ"ז דכלאים כיון דשמואל פסק כר' יוסי וא"ד דרב נמי סבר כותיה יבמות דף פ"ג ע"ב ועוד שר"ע עשה מעשה כר"ש וקי"ל מעשה רב:

(יז) שם מהירושלמי פ"ה:

(יח) שם מהירושלמי פ"ז וכתב הכ"מ בשם ספר הבתים שאם לא נשתקעו ולא נתייאשו אינו מקדש כלל ופירוש נשתקעו שנשכח שם הבעלים מאותו הקרקע ונקרא ע"ש האנס:

(יט) משנה ז' פ"ז דכלאים:

(°) פי' יחתוך מלשון גודו אילנא:

(כ) שם במשנה ז':

(כא) הרמב"ם שם ועי' במ"ש הר"ש שם בפירוש המשנה:

(כב) שם במשנה ז':

(כג) תוספת' פ"ד דכלאים:

(כד) ממשנה שציינתי בסעיף ט':

(כה) משנה ב' פ"ז דכלאים:

(כו) אבל אם יבשה לגמרי ואינה עושה פרי מותר וכמ"ש הראב"ד והכ"מ שם:

(כז) ממשנה שם ספ"ז דתני אינו מקדש ולא קתני מותר:

(כח) משנה ז' פ"ה שם:

(כט) מהירושלמי שם שאלו היה עושה כן בכרם אפי' סיערתו לאחריו אסור מאחר שהיה עוסק בעבירה:

(ל) משנה שם פ"ה וכחכמים:

(לא) ג"ז שם ממשנה:

(°) פי' שאינם נאכלים וכמ"ש לעיל סעיף ב' דזרעים הנאכלים אסורים מדבריהם מנחות דף ט"ו ע"ב:

(לב) כאשר הגהתי כן הוא במשנה וכן הוכיח הכ"מ שטעות נפל בספרים וצ"ל קינדוס כי הקנבוס הוא עיקר כלאים דאורייתא כדלעיל בריש הסימן

(לג) דלא כר"מ במשנה ב' פ"ז:

(לד) ירושלמי סוף פ"ה:

(לה) תוספתא פ"ג:

(לו) ירושלמי פרק ה':

(לז) שם:

(לח) שם:

(לט) משנה ו' פרק ה'

(°) וכ' הרמב"ם ע"פ הירושל' שמשערין אם תיבש עד שלא תשאר בו ליחה במאה שעה אם נשתהה בארץ משהגיע לו חצי שעה הרי הוסיף במאתים לאסור והראב"ד כתב בחצי שעה יכול לדעת כיצד עוקר שבלים כמה שירצה ושוקל אותם בשעת עקירה ולחצי שעה ישקול אותם ואם היו ב' אוקיות ועכשיו פחתו אוקיא הרי שבחצי שעה הוסיפו הנטיעות אוקיא:

(מ) משנה ספ"ז:

(מא) מימרא דר' יהונתן כו' נדרים דף נ"ז ע"ב ובירושלמי פ"ה דכלאים:

(מב) (°) מכאן עד סוף סעיף ל' הוא ל' הרמב"ם ריש פ"ו מהלכות כלאים:

ממשנה ה' פ"ה דכלאים:

(מג) שם וקצר הגליון מהכיל מה שפי' בו החכם בחכמות ה"ר ישראל להרא"ש בתשובת השאלה ששאל ממנו והביאו הכ"מ או פי' הראב"ד והרב תי"ט האריך ג"כ בזה הרבה ואני בעניות דעתי בפי' המשנה אשר כתבתי לי פה וקראתיו כלי גולה כתבתי הביאור והציורים באר היטב לתועלתי וכיוצא בו השי"ת יזכני להוציאם לאור בלי מכשול

(מד) שם ממשנה ה' פ"ג:

(מה) ממשנה סוף פ"ד:

(מו) סוטה דף מ"ג ע"ב:

(מז) ירושלמי פ"ו דכלאים:

(מח) ירושלמי פ"ז:

(מט) ירושלמי פ"ו:

(נ) משנה ד' פרק ב':

(נא) שם במשנה ד'

(נב) שם:

(נג) שם במשנה ב' פ"ז וכר"א בן צדוק ופי' שהבריך את הגפנים ולא כיסה כלום מן העיקר כדרך הברכה וכו':

(°) הטעם לפי שהוא מקפיד על הג' לצרפן לכרם ולא הב':

(נד) משנה וירושלמי ספ"ו:

(נה) שם משנה ג':

(נו) שם משנה ד':

(נז) כן משמע שם במשנה:

(נח) שם משנה ח':

(נט) שם משנה ט'

(°) ומכאן עד סוף סעיף נ"ה הוא לשון הרמב"ם בפ"ז:

(ס) ממשנה ה' פ"ד:

(סא) משנה סוף פ"ג ובפ"ו:

(סב) ממשנה ה' פ"ד וכב"ה:

(סג) מהירושלמי שם אליבא דב"ה וכההיא דגבי מנות ביצה דף י"ד ע"ב וכההיא דישור על אנשים יומא דף פ"ז ע"א:

(סד) משנה ח' פרק ד' דכלאים:

(סה) משנה ב' פרק ה' וכר"ש משום דרבי חנינא שם בירושל' מפרש דבריו משמע ליה דס"ל הלכה כדבריו:

(סו) רמב"ם שם כפי גירסתו שם ובירושלמי:

(סז) וכר"מ ור"ש במשנה ספ"ד:

(סח) רמב"ם וכתב הראב"ד וגם הכ"מ שלא מצאו לזה עיקר מנין לו:

(סט) משנה ז' פ"ד:

(°) פי' לא ט"ז אמה כדרך הרבים אלא שביל הדרכים לרבים וכמו שכתב הראב"ד שם וכמו שאמר רבינו בעצמו בסוף הסעיף:

(ע) משנה ב' פרק ו' בשם רבי אליעזר:

(עא) משנה ו' פ"ד כזה:

(עב) כזה:

(עג) כזה:

(עד) משנה ריש פ"ה:

(עה) מהירו' וציינתיו לעיל סעיף ל"ב:

(עו) שם במשנה וכת"ק:

(עז) ירושלמי שם:

(עח) שם בירושלמי:

(עט) משנה ריש פ"ד וכב"ה:

(פ) משנה ג' פ"ז:

(פא) משנה ב' פ"ד וכב"ה ועירובין דף צ"ג ע"א:

(פב) ירושלמי שם:

(פג) ירושלמי פ"ז:

(פד) מתוספתא פ"ד העושה מחיצה לכרם וכפי פירושו בכל ארבע אמות שנתבטל ממנו דין ד"א ונותנין לו מחול הא אם פחותה מגובה י' ומרוחב ד' סגי בד' אמות:

(פה) משנה ג' פ"ד:

(°) כצ"ל ופשוט הוא מכמה משניות בכמה דוכתי:

(פו) שם משנה ד':

(פז) שם במשנה:

(פח) ברייתא ב"ק דף ק' ע"ב וב"ב דף ב' ע"א:

(פט) ברייתא עירובין דף צ"ג ע"א:

(°) פירוש שקירה את כל הבית שעכשיו נסתלק מכאן פי תקרה:

(צ) מימרא דאמוראי שם דף צ"ב ע"א ובשאין הפרצה יותר מעשר דהוי כפתחה של גדולה:

(צא) משנה ג' פרק ה' דכלאים בשם ראב"י:

(צב) שם וכחכמים:

(צג) רמב"ם פ"ז:

(צד) שם במשנה:

(צה) שם:

(צו) ירושלמי שם:

(צז) משנה ד' שם וכדמפרש בירושלמי שם:

(צח) שם במשנה:

(צט) מדין הגת שבכרם וציינתיו לעיל סעיף נ':

(ק) תוספתא פרק ד':

(קא) שם משמיה דר"ג ובית דינו תקנו כך וכן משמע במשנה ד' מדברי ר' יוסי נשמע לרבנן היכא דעמוק י' ורחב ד':

(קב) לשון הרמב"ם פ"ח מהלכות כלאים והוא הקדמה להבין השמות שיבואו בפרק ההוא ועד סוף הסימן הוא בפרק הנזכר:

(קג) משנה ריש פ"ו:

(°) פירוש אע"פ שאינו אלא שורה אחת נידון ככרם:

(קד) שם במשנה וכב"ה:

(קה) כן פירש הרמב"ם ע"פ הירושל' וכמ"ש הכ"מ שם והא דלא מנו אותו מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה משום דפליג ר"י בן נורי ואמר טועים כל האומרים כן:

(קו) שם בירושל' הלכה ה':

(קז) שם במשנה ו':

(קח) תוספתא פ"ג אלא ששם כתוב אחד מששה באמה וכן היא גירסת רבינו שמשון והרא"ש:

(קט) במשנה ג' פ"ז:

(קי) משנה ד' פ"ב דעדיות וכפי פירושו ע"פ דרכו:

(קיא) משנה ב' פ"ו דכלאים משמיה דראב"י:

(קיב) שם משנה ז' וכפי פירושו:

(קיג) משנה ריש פרק ז':

(קיד) לעיל סעיף ז' וסעיף כ"ז:

(קטו) ירושלמי בפ"ה והא דאית' בברייתא בפסחים דף כ"ו ע"ב תנור שהסיקו וכו' בקשין של כלאי הכרם חדש יותן וכו' איירי כשזרע הכלאים תתת הגפן וכ"כ התוספת והוא מפורש בירושלמי:

(קטז) תוספתא פ"ד ואיתא בירושלמי פרק ו':

(קיז) כרבא משמיה דרב נחמן וברייתא עירובין דף ג' ע"ב:

(קיח) מעובדא דרב חנן ורב ענן דהוו אזלי ושקלי באורחא וכו' קידושין דף ל"ט ע"א:

(°) פירוש דאלו על גבי גפנים אפילו בח"ל אסור משום דשרשי הזרעים נכנסים בתוך שרשי הגפנים והוה ליה הרכבה והרכבה בח"ל אסור כדלעיל סי' רצ"ה:

(קיט) כדא"ל רב יוסף לאביי שם:

(קכ) מעובדא דרב משרשיא שבת דף קל"ט ע"א:

(קכא) ממשנה סוף ערלה כרם נטוע וכו' ובלבד שלא ילקוט ביד ומפרש בירושלמי שם שלא יראנו לוקט ומשמע שאם ראהו לוקט אסור ועובדא דרב משרשיא הוה זרע ליה לזבוני לעובד כוכבים:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---