באר הגולה/יורה דעה/רצז

באר הגולה ‏ יורה דעה רצז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) לשון הרמב"ם בפ"א מהלכות כלאים עד סעיף ה':

(ב) בריי' מכות דף כ"א ע"ב ובריש מ"ק ועבודת כוכבים דף ס"ד ע"א:

(ג) ממשנה סוף פ"ז דכלאים ושיעור הנקב כדי שיצא בו שורש קטן משנה ספ"ב דעוקצין

(ד) ממשמעות הגמ' מנחות דף ע' ע"א:

(ה) תוספתא ספ"ב דכלאים ועבודת כוכבים דף ס"ג וס"ד וירושלמי סוף מס' ערלה:

(ו) הראב"ד והר"ן והטור השיגוהו בזה והר"י קורקוס תירץ דקאי אשדה של עובד כוכבים כיון שהזורע עובד כוכבים והקרקע של עובד כוכבים לא אסרו ואף אם הוא בשליחות ישראל אבל הוא עצמו אסור לזרוע לו כיון דבארץ קיימינן ואין קנין לעובד כוכבים:

(ז) משנה ריש פ"ח דכלאים ובכמה דוכתי:

(ח) כת"ק בברייתא מכות דף כ"א ע"ב:

(ט) מהא דרב יוסף מערב ביזרוני וזרע קידושין דף ל"ט ע"א:

(י) מהירושלמי ריש כלאים גבי זינין:

(°) לאו דוקא אלא אפילו רוצה בקיומו למאכל בהמה כמו שנתבאר לעיל בהלכות כלאי הכרם סעיף י"ד:

(יא) זו ומ"ש בסעיף ד' הוא הצעה לשמות שיבאו אח"כ:

(יב) לשון הרמב"ם בפ"ב עד סעיף י"ד:

(יג) משנה ריש פ"ב דכלאים וכת"ק:

(יד) שם בירושלמי מפני שאין כאן מרבה לבטל האיסור אלא לבטל מפני מראית העין:

(טו) כחכמים שם במשנה:

(טז) שם משנה ב' והיא דברי חכמים:

(יז) שם בירושלמי ופי' שם בעת שכינס התבואה נתערב שלא מדעתו:

(יח) כן הוא ברמב"ם:

(יט) מ"ק דף ו' ע"א ועד כמה א"ר שמואל בר יצחק. וכו':

(כ) כן הוא ברמב"ם:

(כא) ממשנה ה' פ"ב:

(כב) ב"ק דפ"א ע"א:

(כג) שם

(כד) ממשנה ח' פ"ק דכלאים:

(כה) שם ממשנה ט' וכדתני ר' חייא שם בירושלמי:

(כו) שם במשנה ה' פ"ב:

(כז) שם משנה ג':

(כח) שם בירושלמי:

(כט) שם במשנה:

(ל) שם במשנה:

(לא) שם בירושלמי:

(לב) ל' הרמב"ם שם בפ"ג מהל' כלאים מכאן עד סעיף כ"ו:

(לג) משנה ב' פ"ק דכלאים:

(לד) שם משנה א':

(לה) שם משנה ב':

(לו) שם משנה ג':

(לז) שם משנה ה' ופי' בירושלמי אע"פ שהפרי דומה והעלים דומין בזה הלכו אחר טעם הפרי וכדלקמן סוף סעיף ט"ו:

(לח) מהירושלמי שם אמתני' הצנון והנפוס והראב"ד השיגו בזה והכ"מ החזיקו שפי' רבינו הוא הנכון:

(לט) כן הוא ברמב"ם:

(מ) שם משנה י' פ"ב דכלאים:

(מא) כת"ק בתוספתא שם:

(מב) שם במשנה:

(מג) שם בתוספתא וכר"ע במשנה ג' פ"ג כפי פירושו שם:

(מד) שם בירושלמי והראב"ד השיגו לאסור בבית רובע וללקות בז' טפחים והכ"מ החזיקו:

(מה) שם במשנה סוף פ"ב:

(מו) כר"ע שם במשנה ג' פ"ג:

(מז) והר"ש פי' מ"ש במשנה ורחבו במילואו ר"ל מלא התלם היינו ששה על ששה:

(מח) כת"ק שם משנה ו':

(מט) שם פרק ב' משנה י"א וכת"ק:

(נ) שם משנה ח':

(נא) כן הוא במשנה וכן כתב הרמב"ם:

(נב) נלמד כן מק"ו ממה שיבא בסמוך:

(נג) כן הוא ברמב"ם:

(נד) שם במשנה ז' ופי' הראב"ד וכן פירש הכ"מ דברי רבינו שלא התיר אלא כשבתחלה נזרעו ב' השדות בהיתר ואח"כ בתוך הזרוע חטים זרע שעורים והמשיכם עד שדה חבירו הזרוע שעורים:

(נה) שם במשנ' וכת"ק:

(נו) שם משנה ח' ומה שלא התיר לעיל אלא פשתן ומשמע שכל שאר מינים אסור וכאן לא הזכיר אלא חרדל וחריע ועוד דלעיל מיירי כששני השדות מין אחד ומאי שנא דנקט הכא בב' מינים ע' בכ"מ מ"ש בשם הר"י קורקוס.:

(נז) שם ז' ומשנה ג' פרק ג':

(נח) (°) ג"ז ל' הרמב"ם בפ"ד מהל' כלאים עד סוף הסי':

משנה ד' פ"ג דכלאים ומייתי לה בשבת דפ"ה ע"ב:

(נט) שם משנה ו' וכחכמים וכפי פירושו שם במשנה:

(ס) כת"ק שם במשנה י"א ומשנה ז' פ"ג:

(סא) שם פ"ב משנה י':

(סב) משנה ב' פ"ג:

(סג) שם משנה ה':

(סד) ירושלמי שם:

(סה) משנה ו' פ"ב וכב"ה וכדמפרש רבי זעירא וכו' שם בירושלמי:

(סו) שם משנה ט' וכחכמים:

(°) פי' מקום הזרע נקראת קרחת:

(סז) משנה ריש פ"ג וכפי פירושו וטעמו בחיבורו וכתב הראב"ד שזה השעור לא מצא כי אם לרב רבו בפי' ערוגה במסכת שבת וקצר הגליון מהכיל לפרש דברי הרמב"ם וכ"ש לעשות הציורים ובפירוש המשנה אשר כתבתי לי פה בגלותי פירשתי וציירתי באר היטב השי"ת יזכני להוציאו לאור בלי מכשול:

(סח) כאוקימת' דרב שבת דפ"ה ע"א וכמ"ש הכ"מ בשם הר"י קורקוס שם ובשיטת ר"ת וכו' וע"ש:

(סט) שם בגמרא ע"ב לדעת שמואל וכו' וס"ל דרב לא פליג בהא דמתני' היא וכמ"ש לעיל סעיף ל"א:

(ע) כרב אשי שם:

(עא) מהא דהקשו וליזרע מאבראי וכו' ותירצו גזירה שמא ימלא את הקרנות שם בגמרא:

(עב) שם במשנה וכדעת ר' יהודה שם וכפירוש המשנה שכתבתי כנזכר לעיל פירשתי וציינתי הכל באר היטב ושם הקשיתי לשאול למה פסק הרמב"ם באין לה גבול כת"ק דזורע תמשה ובאמת פסק כן ע"פ הגירסא שלפנינו בירושל' והרב ר"ש בפירו' המשנה גורס בע"א וכתב שהמעתיקים טעו וכו' ולא ראיתי מי שהעיר בזה:

(עג) שם במשנה:

(עד) שם משנה ב' וכמ"ש לעיל סעיף ל"ד:

(עה) שם במשנה:

(עו) מימרא דרבי יוחנן שבת דף פ"ה ע"ב:

(עז) אמרי דבי רבי ינאי שם:

(עח) כרב אשי שם:

(עט) דברים פשוטים שכך יש ללמוד מדינין הנ"ל ובפירוש המשנה כתב שההפרש ביניהן על אחד מג' דרכים האחד תפירה שיהא בעמקה טפח ובארכה ששה טפחים אם הב' מינים הם ירקות (כדלעיל סעיף ל' ל"א): והדרך השני להרחיק ביניהם טפח ומחצה שלא יינקו זה מזה (כדלעיל סעיף ל"ד) . והדרך הג' להחזיר העלין של זרע זה לזה הצד והעלים של זרע אחר. לצד השני עד שיראו מובדלות (כדלעיל סעיף ל"א) וכתב הכ"מ שנ"ל הטעם להתיר באלו הדרכים משום דקים להו לרבנן דלא אסרה תורה אלא כשזרע ב' מינים במפולת יד דהכי הוו משמעות דקרא דשדך לא תזרע כלאים וכדאמרינן גבי כלאי הכרם דרבנן אסרו אפי' שלא במפולת יד ולא רצו להחמיר ולאסור בדרכים הנזכרים:

(פ) סימן רצז II

א לשון הרמב"ם בפ' ט"ו מהלכות כלאים ממשנה בב"ק דף נ"ד ע"ב:

(פא) ב מימרא דריש לקיש שם דף נ"ה ע"א:

(פב) ג מימרא דשמואל ב"מ דף צ"א ע"א:

(פג) ד רמב"ם שם ונלע"ד מדלא התיר אלא להכניס' לדיר כדלקמן משמע ליה דלהעלות זה וכו' אסור מדרבנן:

(פד) ה שם בגמרא:

(פה) ו רמב"ם שם:

(פו) ז מימרא דרב אשי שם ע"ב משום פריצותא דעבדי:

(פז) ח בעיא שם דף צ' ע"א אי איסור אמירה לעובד כוכבים באיסור לאו ולא איפשטא ולחומרא:

(פח) ט משנה ריש פ"ח דכלאים:

(פט) י רמב"ם שם ממשמעות הגמ' כריתות דף כ"א ע"א דכוי חלבו אסור משמע דבשרו מותר וביומא דף ע"ד ע"א:

(צ) יא הטו' ממימרא דריש לקיש ב"ק דף נ"ה ע"א:

(צא) יב לשון הרמב"ם שם:

(צב) יג משנה ו' פ"ק דכלאים:

(צג) יד ממשנה ה' פ"ח דכלאים וכפי פירושו שם בחיבורו:

(°) ק"ק מאי שנא חמור עם ערוד משור עם שור הבר ואולי קי"ל לרבנן דהאי מין אחד והאי לאו מין אחד א"נ בתר שמא אזלינן ועיין בשפתי כהן:

(צד) טו מימרא דשמואל ב"ק דף נ"ה ע"א:

(צה) טז כדמפרש אביי שם:

(צו) יז שם ממשנה י"א פ"ב דבכורים:

(צז) יח משנה ד' פ"ח דכלאים וכר' יהודה:

(צח) יט מימרא דרב הונא בריה דרב יהושע וכו' דספוקי מספקא ליה אי חוששין לזרע האב חולין דף ע"ט ע"א:

(צט) כ מעובדא דר' אבא דאמר לשמעיה וכדמפרש אביי ורב פפא שם:

(ק) כא משנה ב' פ"ח דכלאים ובב"ק דף נ"ד ע"ב:

(קא) כב כצ"ל דכלב מין חיה הוא כת"ק במשנה ספ"ח דכלאים וכן ברמב"ם שם:

(קב) כג הרמב"ם ממשנה ב' פ"ח דכלאים:

(°) פ' הכ"מ שם דאיירי שהם קשורים יחד דאל"כ לא קרינן בהו יחדיו וכתב לפני זה אע"פ שבחיבורי ב"י הראיתי פנים לדעת הטור שמפרש שרבינו מחייב אפילו אינם קשורים יחד לפי האמת אינו נרא' לי כו' וא"א להעלו' על הדעת וכו':

(קג) כד שם בירו' וכר' יוחנן בב"מ דף צ' ע"ב:

(קד) כה ברייתא שם פירוש שזיווג שור וחמור לקרון:

(קה) כו לשון הרמב"ם שם ממשנה ג' פ"ח דכלאים ושם כתב שהיושב לוקה וכת"ק וכן פסק הרי"ף וכתב הטור שכן היא מסקנת אביו הרא"ש וכתב הרא"ש אע"ג דבריש מציעא דשמואל מפיך ותני וחכמים פוטרין היושב בקרון וכן פסק ר"י נראה להרב רי"ף כיון דפריך ליה טובא שם בגמ' ומשני בשינויא דחיקא לא מפכינן למתניתין והיושב בקרון לוקה:

(קו) כז רמב"ם שם ופשוט הוא:

(קז) כח שם:

(קח) כט לשון הטור ושם במשנה והגי' שהיא קשורה לרצועה וכפי' הר"ש והרא"ש שם:

(קט) ל שם משנה ד':

(קי) לא ל' הרמב"ם שם ממשנה סוף פרק הנזכר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---