באר הגולה/חושן משפט/רסז
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם בפ' י"א מה' גזילה ואבידה דין י"ד ודבריו מבוארים בפ"ו דב"ק דף נו ע"א:
ב) שם דין טו אוקימת' דברייתא שם:
ג) בברייתא ומסקנת הגמ' שם כיון שמלומדת היא לצאת בעי' נטירותא יתירתא:
ד) מסקנת הגמ' שם וכדר' אליעזר וכו':
ה) שם די"ד משנה ב"מ ד' ל' ע"ב:
ו) שם בגמ' דף ל"א ע"א:
ז) בברייתא שם דף כח ע"ב וכ"כ הרמב"ם בפי"ג דין ט והטור ס"ג:
ח) וכתב הסמ"ע ☜שמה שנוהגין להכריז בין אשרי לובא לציון לא שפיר עבדי להפסיק ביניהם אלא יכריז קודם אשרי ויותר טוב להכריז אחר התפלה:
ט) ל' הרמב"ם שם ד"ב וכתב ה"ה פסק כר"נ שם וכן בהלכות:
י) וכתב הראב"ד שם לאפוקי חיורי וסומקי:
כ) שם ד"ג ממשנה וגמ' שם וכתב ה"ה שג' מיני סימנים יש סימנים מובהקים ביותר כגון נקב יש בו בצד אות פלוני וכיו"ב ואלו הסימנים מחזירין עליהם אבידה דבר תורה לדברי הכל והרי הם כעדים חשובים כגון מדת ארכו ומדת רחבו וכן משקלו וכיו"ב מחזירים עליהם אבידה וכו' ויש סימנים גרועים כגון סמיקי וחיורי ואין מחזירין עליהם אבידה וארוך וגוץ וכיו"ב כיון שלא אמר מדתן:
ל) וכתב ה"ה נראה מדבריו של הר"א ז"ל שהוא (סובר) אע"פ שנתן סי' מובהק כגון נקב יש בו בצד אות פ' וכו' ואע"ג דסימנים כאלו דאורייתא כנז"ל ברמאי חיישינן ומדאורייתא ילפינן לה (שם במשנה) ע"כ וראיתי ברמב"ם שם כתב בהגה על שהיא שלו א"א סי' מובהק לגמרי ע"כ משמע דס"ל להראב"ד דבסימן מובהק לגמרי מחזירין לרמאי וכ"כ הב"ח:
מ) שם ד"ד ברייתא שם:
נ) שם בפי"א דין ה' ומבואר שם בפ"ב דב"מ דף כב ע"ב וציינתיו ג"כ לעיל סי' רסב ס"ג:
ס) שם ד"ו מימרא דרבא שם ד' כ"ח ע"א וכתב ה"ה פי' כשנתן סי' חשוב כחבירו אבל אם היה גרוע לא:
ע) שם ושם בגמ':
פ) טור מס"ח כ"כ הרא"ש שם בפסקיו:
צ) ל' הרמב"ם שם ושם בגמ':
ק) שם ד"ז ושם בגמ':
ר) שם ושם בגמ' הדין והטעם וכ' ה"ה שנראה מכאן ☜שאם אין כחן אלא א' שאמר כולה שלי ואין חולק עליו ונותן מדת רחבה לבד מחזירין אותה לו ודאי וכו':
ש) שם ושם בגמ':
ת) טור סי"ב ושם בגמ' ומדת גמיו וכפירש"י שם גאם יוונית עשויה כמין ך' דלהכי קרי אורך ורוחב יחד גמיו ע"ש וכ"כ ה"ה שם בשמו שלא כדעת הרמב"ם שפי' גמיו מדת האמריות שבה וע"ש:
א2) דין זה כבר כתבו המחבר בסמוך סעי' יג וכתב הסמ"ע שאגב שיטפא כשראה הרב רמ"א דין זה בטור אחר סי' הסמוך חזר וכתבו:
ב2) ברמב"ם שם בפי"א [בפי"ג] מה' אבידה דין י' איתא הכריז או הודיע וכן הוא בטור וכמש"ל סעיף ג' בזמן שיש אנסים וכו':
ג2) כתב הב"י פשוט בפ' אלו מציאות (דף כח ע"א)
שנא' אם לא קרוב אליך אחיך ולא ידעתו ואספתו וכו'
(ומכאן נראה דלא זכה בה וקשה דבשי' ר"ס ס' ט' כתב בהדיא המחבר דזכה בה ואיני חייב להחזירו וצריך לחלק דהתם מיירי בדבר שאין בו סי' אבל הכא מיירי בדבר שיש בו סימן דאיכא למיחש שמא יבא בעליו בכל רגע לכך יהא מונח עד שיבא אליהו וכ"פ הש"ך):
ד2) שם ברמב"ם וכתב ה"ה פסק כרב יוסף דאמר שומר אבידה כשומר שכר בהכונס (דף נו ע"ב) ובפ' אלו מציאות (דף כט ע"א) וכ"פ בהלכות וי"ח לומר כש"ח ודעת הרב עיקר:
ה2) ע' בב"י שכ' שנ"ל שדעת הרא"ש שפוסק כרב יוסף וכמ"ש בתשו' הרא"ש:
ו2) לשון הטור סט"ז משנה שם ע"ב:
ז2) שם דף כז ע"א יילף לה מקרא:
ח2) ל' הרמב"ם שם די"א משנה שם דף כ"ט ע"ב:
ט2) כאוקימתא בתרא שם בגמ':
י2) שם כאוקימתא קמא:
כ2) גם זה אוקימתא שם:
ל2) שם במשנה וברייתא שם דף ל' ע"א:
מ2) בעיא דלא נפשטא שם ולחומרא:
נ2) ברייתא שם:
ס2) כטעמא בתרא שם בגמרא:
ע2) לשון הטור וכ"כ הרמב"ם שם ברייתא שם:
פ2) כ"פ רש"י שם בברייתא וכ"כ ה"ה בפי' דברי הרמב"ם שהעתיק לשון הברייתא אבל לא ע"י האו' וביא' שם אלא ישים כלי ע"ג כלי:
צ2) שם ושם בברייתא:
ק2) כ' ה"ה מה שהוסיף הרב כלי פשתן היא מההיא דלעיל (דף כ"ט ע"ב) דניעור קשי' ליה:
ר2) שם די"ג ושם במשנה:
ש2) ל' הטור וכן פי' ה"ה דברי הרמב"ם שהעתיק לשון המשנה לא ילמוד בהן לכתחלה וכ' עוד בשם הרשב"א בשם הרמב"ן דלא אתמר האי דינא אלא בס"ת נביאים וכתובים שמי שרגיל בהם א"צ ליגע בהם כלל וכו' ☜אבל עכשיו שנהגו לכתוכ גמ' השונ' פרקו ק' פעמים ומי שלא ראה אותו מעולם שוין בו ליגע ולמשמש לפי שהוא צריך מחשבה יתירה וילמוד לכתחלה ע"כ:
ת2) כן פי' הרמב"ם שם פי"א מהלכות גזילה ואבידה די"ג הא דמשני לה קשיא כאן בענין אחד וכו':
א3) שם דין י"ד מימרא דשמואל שם דף כ"ט ע"ב:
ב3) כדמפרש אביי שם:
ג3) שם דין ט"ו מבואר במשנה וברייתות שם ד' כ"ח ע"ב:
ד3) כתב ה"ה זה פי' מ"ש בגמ' שם דמיהן ומניחן ופי' הרב ז"ל שומא זו למחצה והודה אליו הר"א ז"ל בהשגות ויש פירושים אחרים:
ה3) שם דין ט"ז ברייתות אוקימתא דגמרא שם:
ו3) פירוש רש"י בארץ מרעה ובעת הדשא שאין טיפולה מרובה:
ז3) שם וברייתות ואוקימתא דגמרא שם כמו פירושו שם ורש"י פי' בהפוך ה"ה
ברמב"ם וטור ליתא תיבת ביותר:
ח3) וכן הוא גירסת הרי"ף בבריית' שם וכן כ' הטור סכ"ב בשם רש"י והרמ"ה:
ט3) שם דין י"ז כ' הרב המגיד מפורש במשנה וגמרא שם (דף כ"ח וכ"ט) וכר' טרפון וכדעת רב יוסף דאמר כש"ש דמי ומבואר בהלכות שם:
י3) שם דין י"ח עובדא בי רחבה וכו' לקמיה דרב יוסף וכדאמר ליה אביי וכו' שם דף כ"ט ע"ב:
כ3) שם דין י"ט וכ' ה"ה זה פשוט (שם בגמ' סוף דף כ"ח):
ל3) כ' ה"ה וזה עיקר ומודה להך דאמרי' דהמוצא מציאה לא ישבע ומבואר בסעי' שאחריו:
מ3) שם פי"ג מה' גזילה ואבידה ד"ב משנה בפ"ה דגיטין דף מ"ה ע"ב:
נ3) כתב ה"ה ז"ל פסק הרב ז"ל פשט המשנה ודלא כר' יצחק בגמ' שם דף נ"א ע"א דאמר כתנא דברייתא וכן דעת הרי"ף בהלכות שלא הביא אלא המשנה בלבד שאע"פ שפסק כר"א (שם ע"ב) לא הביאו ההוא דר' יצחק ואוקימתא אחריתי שם ועיקר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |