באר הגולה/חושן משפט/רלא

באר הגולה ‏ חושן משפט רלא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) מפורש בתורה רמב"ם פ"ז מה' גניבה דין ח':

ב) כ' ה"ה דין העכו"ם בפ"י דב"ק [דף קי"ג ע"ב] מימרא דאמוראי דגזל העכו"ם אסור והמשקל היא כגזל כדאיתא רפ"ה דב"מ [דף ס"א ע"א במימר' דרב יימר לרב אסי וכו'] וראיתי בילקוט בפ' צו סוף סי' תק"ד בשם תנא דבי אליהו במעש' באחד שסיפר לו שעשה עולה לעכו"ם במדידת התמרי' שמכר לו ואח"כ קנה בכל המעות שמן ונקרע הכד ונשפך השמן ואמרתי ברוך המקום שאין לפניו משוא פנים הכתוב אומר לא תעשוק את רעך ולא תגזול וגזל העכו"ם גזל:

ג) ל' הטור ס"ב וכ"כ הרמב"ם שם רפ"ח ברייתא פ"ה דב"ב דפ"ט ע"א מעמידין הגרדומין וכמו שפי' ר"ש שם ממונה להלקות ולענוש מעוותי המדות:

ד) שם ס"ג וכ"כ הרמב"ם שם ד"ג מימרא דרב יהודה אמר רב שם ע"ב

כן הוא בגמרא והרמב"ם וטור:

ה) שם ושם מימרא דרב פפא שם:

ו) שם ס"ד ושם ד"ז ברייתא שם:

ז) שם בברייתא ריש ד"צ:

ח) כן הוא בנוסח הש"ס וברמב"ם ובטור אבל הרשב"ם כ' שם וחצי שמיני' גרסי' וכן הוא בתוספתא:

ט) שם ס"ה וכ"ה הרמב"ם שם בפ"ח ד"ה בברייתא שם דפ"ט ע"ב:

י) ברייתא שם ופי' ר"ש שהקצר נכנס בתוך התבואה ומוחק יפה ובו מוחק כשהוא מוכר והעב אינו נכנס כל כך ואינו מוחק יפה ובו מוחק כשהוא קונה אלא שניהם עבים או שניהם קצרים כפי המנהג:

כ) שם בברייתא

כן הוא בטור:

ל) שם ס"ז וברייתא שם:

מ) משנה שם בב"ב דף פו ע"א:

נ) שם במשנה וכת"ק ופירש"י טריד הוא במכירתו ואין פנאי:

ס) שם ס"ח משנה שם דף פח ע"א וכת"ק

כן הוא בטור:

ע) שם במשנה:

פ) שם ס"ט שם במשנה:

צ) בריי' שם דף פט ע"א וכמו שפי' הר"ש שם דגודשא תלתא הוא:

ק) כ"כ הרא"ש שם בפסקיו דהיינו דאשמועי' סיפא דבריית':

ר) טור סעי"א ברייתא שם ומסיק דמתקינן מתקלי עד הכי ופר"ש ב"ד קדמונים התקינו המדות עד כאן ובפחות מכאן שוקלין במטבעות וכו' פן יבא לרמות וכו' א"נ מתקני מתקלי בענין זה ולא שליש ליטרא ולא חמישית ליטרא מפני שמטעין וכו':

ש) ברייתא שם ע"ב:

ת) טור סי"ד בשם ר"ת כ"כ התוספות והרא"ש שם בשמו:

א2) ברייתא פרק ה' דבבא מציעא דף סא ע"ב:

ב2) משנה פרק ה' דבבא בתרא דף פח ע"א וכדמפרש שם רבי שמעון בן גמליאל:

ג2) מפני שהשוקל דבר לח נוגע בידו המלוכלכ' בהם:

ד2) ל' הטור סימן ז':

ה2) ברייתא שם דף פט ע"א וכדמפרש רב פפא שם:

ו2) ל' הרמב"ם שם פ"ח מה' גניבה ד"ח:

ז2) ל' הטור סי"ח וכפי פירושו שם בברייתא די"ב אורך הקנה וי"ב אורך החוטים ודלא כפי' רשב"ם שם והרמב"ם שם העתיק דברי הברייתא וכ' הב"י שדבר רבינו הטור נראים דאל"כ ה"ל לברייתא לפרש ולא לסתום:

ח2) כ' ה"ה לפי שבא שם בבריית' בשל זהב קנה ומיתנא שלה איני יודע לפיכך כ' כן הרב:

ט2) לשון הטור סי"ט משנה שם דפ"ח ע"ב וכדמפרש לה בגמ' שם וכ' הרשב"ם נ"ל דלפחות ליטרא ☜לא בעינן הכרע טפח דנפיש הכרעה טפח בדבר קל סמ"ע בשם בית יוסף וד"מ:

י2) ברייתא שם דף פט ע"א:

כ2) ברייתא שם ופי' ר"ש ובמקום שאין מכריעין עסקי' דאי מכריעין נמצא נותן לו הכרע על אותו רביע שנותן עם הבשר בחנם:

ל2) כ"כ הרמב"ם הטעם שם דין י"ט:

מ2) ל' הרמב"ם שם די"ז מימרא דשמואל שם ד"צ ע"ב

כן הוא ברמב"ם ל' אלפים בת יכול:

נ2) ל' הרמב"ם שם ריש פ"ח מה' גניבה:

ס2) כ' ה"ה היא חכמת השיעור והתשבורת ועליהם אמרו תקופות שהיא חכמת החשבון כמ"ש לחשב תקופות וגמטריאות (היא) חכמת השיעור פרפראות לחכמה פי' לחכמת התכונה הקרוים חכמה ובינה:

ע2) מימרא דרב וכו' פ"ט דב"ה דף קו ע"ב:

פ2) גם זה מימרא דרב יהודה וכו' שם:

צ2) שם ד"ג ברייתא שם פ"ה דב"מ דס"א ע"ב והרב פירש הטעם שמדידה זו בחבל וכן פי' רש"י ומכאן יצא לו שאם מדד בשלשלת וכו' וכן עיקר וכ"כ ז"ל ה"ה:

ק2) שם ד"י:

ר2) ל' המחבר מימרא דר' לוי פ"ה דב"ב דפ"ח ע"ב:

ש2) אע"ג דאמרינן יעשה בהם צרכי רבים אין זו תשו' מעליא

ה"ה שכן הוא בספרא:

ת2) לשון הטור סכ"ו מימרא דרב חמא א"ר יצחק שם דף פ"ט ע"א:

א3) מדברי הרמב"ם פי"ד מהלכו' מכירה דין ב' וכ' ה"ה זה החילוק בדברים שיש בהם חיי נפש אינו מבואר אבל נראה שדומה זה למ"ש שם אין אוצרין פירות בא"י דברים שיש בהם חיי נפש וכו' שם ע"ב וכתב הכ"מ שם דמשמע ☜ שכל שהוא מאכל הוא בכלל דברים שיש בהם חיי נפש וכ"נ מל' הרמב"ם שם שכ' אבל הקושט והעיקרין וכו' דמשמע בהדיא דלא מיעט אלא שאינו מאכל אדם כלל וכו':

ב3) מימרא דשמואל שם דף צ' ע"א:

ג3) כ"כ הרא"ש בפ"ג דב"מ אהא דאמרי' שם דף מ' ע"ב א"ה נפיש ליה טפי משתות וכו':

ד3) כ"כ הרשב"ם והרא"ש שם:

ה3) בשם הרמ"ה וכן יש לדקדק מדברי הרמב"ם שם ר"פ י"ד מה' מכירה:

ו3) שם סכ"ז כ"כ הרמב"ם ספ"ח מה' גניבה וכ' ה"ה זו אגרדמי' הנזכר בברייתא (בפ"ה דב"ב דף פט ע"א) ממונים להלקות מעוותי המדות ומפקיע שערים וכ"פ ז"ל:

ז3) הרמב"ם פי"ד מהלכות מכירה דין ג' ברייתא שם דף צא ע"א וכדמפרש שמואל שם:

ח3) טור סכ"ח פסק כמ"ד שם על חד תרין והטעם מפורש ברשב"ם ובתו' שם:

ט3) ל' הרמב"ם שם ד"ד ברייתא שם:

י3) שם בברייתא דר"א וכדמפרש טעמא בגמ' שם:

כ3) ל' הטור סכ"ט ברייתא שם:

ל3) וכ"כ הרמב"ם שם ד"ה והרא"ש והר"ן דהכי מוכחי עובדא דשמואל ואבוה וכו' שם דהא אינהו בח"ל הוו:

מ3) מימרא דרב וברייתא שם דף ל' ע"ב:

נ3) ב"י בשם רשב"ם שם:

ס3) ל' הרמב"ם שם דין ו' ברייתא שם אוצרי פירות וכו' ומלוי ברבית וכו' הרי שהשוו אותן בברייתא:

ע3) שם דין ח' ברייתא שם וכת"ק וזה הלשון בא בהלכות:

פ3) שם דין ט' בריית' פ"ק דב"ב דף ח' ע"ב:

צ3) שם דין י' וכ' ה"ה תוספת' רשאין הנחתומין לעשות רגיעה ביניהם וכו' ונ"ל פירושה מלשון מרגוע שהיא ענין מנוחה לומר היה את נח יום פלוני ואני יום פלוני וכו' דמתבאר גם כן בגמ' (שם ריש דף ט') בהנהו טבחי:

ק3) בשם הרמב"ן בשם הרב אל ברצלוני:

ר3) שם בגמ' בעובדא דהנהו טבחי:

ש3) וכ' הכ"מ בשם הריב"ש ☜דבתקנות בני העיר אפילו בלא אדם חשוב נמי וכ"נ מדברי הרמב"ם שלא הזכיר דין זה של אדם חשוב רק בבני אומניות והאריך בטעם הדבר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---