באר הגולה/חושן משפט/קפה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם פ"ב מה' שלוחין דין ו' והביאו הטור וכ' הכ"מ שנראה שנלמד ממתני' דכתובות דף נ"ח ע"א אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מאה וכו' יש ללמוד כן שהרי הוא דומה לסרסור שנוטל שכר שגם היא נהנית במכירה זו שגובה כתובתה ואמרי' התם דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות שם ע"ב:
ב) טור ס"ג בשם הרשב"א בפ' אלמנה ניזונית מהא דאמרינן שם דף צ"ח ע"א מאן שם ליך וכו' וכמו בפירש רש"י שם מאן שם ממי קבלת מכירה זו לא מב"ד ולא מיתומי' וכו' וה"ה אמרינן כן לשליח וכ"כ לעיל סי' קע"ה סט"ז:
ג) כ"נ לב"י בסעי' ג' כיון דנתפייס ראובן בהדיה לית דין ולית דיין דקנה ואינו יכול לחזור בו:
ד) מהרי"ק בשורש קנ"ה מחס"א:
ה) ל' הרמב"ם שם:
ו) וביאר הכ"מ טעמו שכיון שאינו מכחיש את שמעון לומר שלא נמכר אלא שאומר שא"ל במאה ה"ל סרסור מודה במקצת ובזה נתיישבה השגת הראב"ד שם:
ז) כ"כ בכ"מ שם:
ח) משום דהוה ליה כופר בבל:
ט) שם ברמב"ם וכ' הכ"מ השתא איירינן בדין של הלוקח עם המוכר והסרסור וטעם הדין כיון דידע הלוקח שחפץ זה של ראובן דומה לדין דלעיל (בסי' קפ"ב ס"ב) שאם הודיע שהוא שליח אם נמצא שעבר על דעת המשלח בטל המקח
פי' קאי על חלוקה ב' דלעיל ואם נתן לו כבר חמשים וכו' וע"ז אמר או שרצה כלומר שקבל הנ' ונתרצה וחזר בו כ"מ שם:
י) וביאר שם הראב"ד שיאמר הלוקח קנוניא אתם עושים עלי וכתב הטור והכי מסתבר קבל בב"י ובכ"מ הכריע כדברי הרמב"ם ואם מפני טענת קנוניא הלא כתב הרמב"ם יחרים על מי שנתן לו רשות וכ"כ הרב ב"ח:
כ) שם בפ"ב מהלכות שלוחין דין ז' ופי' הכ"מ בנתן חפץ לסרסור למכור סתם:
ל) וכתב הסמ"ע ☜ונראה דאע"פ שהמוכר יכול לחזור בו אין הלוקח יכול לחזור בו
כלומר שהפקידו אצלו למכרו:
מ) והכ"מ שם הקשה ע"ז אם היה החפץ שוה ק' והלך ומכרו בנ' וכי יעלה על דעת שבשביל שא"ל מכור בכמה שתמצא שהמכר יהיה קיים ודאי לא נתכוון אלא למעט פחות ומעט יתר:
נ) גם זה שם והדין הוא במשנה בפ"ה דב"ב דף פ"ז ע"א נשברה החבית נשברה לסרסור וכפי' התום' שם בשם ריב"ם שהיה שניהם כדרך כל הסרסורים שמודדים בשכר וכו' וכגון שלא הי' מחמת אונס אלא ע"י שלא נזהר יפה:
ס) ב"י בשם המרדכי פ' האומנין פי' אפי' בהליכה שעדיין לא מכרו ומכ"ש כשמכרו שיש לו שכר סרסרות ומ"ש בסי' קפ"ו ס"ב דחייב באונסים שאני התם שקצב לו דמים והמותר שלו:
ע) כ"כ המרדכי פ' האומנין בשם ר"מ מחס"ג:
פ) שם במרדכי לפי שהוא בעל הנתבע:
צ) כ"כ הר"ן ונ"י בהמפקיד אההוא דאפקיד כיפי וכו' דף ל"ה ע"א:
ק) ר"ן שם אפי' לתשו' הרי"ף שכתבו בשמו שאפילו אמר משכנתים אצל פלוני וכפר בו פשיעותא הוי שה"ל למשכן בעדים שכ' ע"ז הר"ן שאינו מתחוור וכו' ושהוא מסופק אם כ' כן הרי"ף:
ר) וכ' הרשב"א ☜וה"ה אם א"ל להשכינם אצל עכו"ם ואח"כ מכר העכו"ם המשכון דהסרסור פטור אף שנטל שכר סמ"ע:
ש) הרשב"א בתשובה מטעם דהוי ש"ש וחייב כל שאינו אונס גמור מהא דשלהי הפועלים דאפי' עאל בעידנא דעיילי אינשי וכו' וכרב חסדא ורבא בר הונא שם דף צ"ג ע"ב מחס"ו:
ת) שם בתשובה מהא דפ' המדיר דסתמא דמלתא כמה דלא יהיב אינש זוזי לא יהיב ליה חפצה מחס"ו
ועיין עוד מדיני שדכנות בס"ס פ"ז ובס"ס רס"ד ובאה"ע סי"ג ☜ראובן שנדר לשמעון שכר קצוב לדבר בשבילו להשר ואח"כ טוען ראובן שמחמת יראה נדר לו שלא יקלקל עניינו צריך לקיים דבריו אע"פ שלא היה שם קנין
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |