באר הגולה/חושן משפט/קי
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מבואר במ"ש שם סימן ג'
(ב) לשון הרמב"ם בפ' י"ב מה' מלוה דין ב' וכ' ה"ה לפי שהם אפשרי הבטול וחוששין לו בעודן קטנים
(ג) מימרא דרב יהודה אמר רב אסי ערכין דף כ"ב ע"א
(ד) הכי מוקי לה בגמרא שם
(ה) מימרא דר' יוחנן שם
(ו) שם סי' ק"ג וסי' ק"ד וע' במ"ש שם
(ז) טור ס"ג בת' הרא"ש כלל פ"ה סי' ס' וכ"כ הרשב"א בתשובה
(ח) שם סעיף ד' כרב הונא בריה דרב יהושע ערכין דף כ"ב ע"א
(ט) כתב הב"י דברי טעם הם ושכן משמע מדברי בעה"ת בשער י"ד מעובדא דרבא בר שרשום ב"ב דף צ"ג ע"א
(י) מבואר בסימן ע"ב ובסימן קל"ג
(כ) וכתב רבינו ירוחם נכ"ו והביאו הב"י בסימן ק"ח סעיף כ"ג ☜אם תפס מעות שהניח להם אביהם בלא עדים וכו' לא מפקינן מיניה וא"צ שבועה ואם תפס בעדים אם יש לו שטר אין מוציאין ממנו אלא משביעין אותו ואם תפס במטלטלין והם בעין מניחין ביד שליש עד שיגדלו היתומים ונשבע ונוטל ודוקא שתפס עכשיו בשביל שחייב לו אבל אם טען שאביהם משכנו לו לא מפקינן מיניה כלל אלא נשבע ונוטל
(ל) שם ס"ז בשם הרמב"ם בפכ"ו מהל' מלוה וכתב ה"ה שכן הסכים הרשב"א וזה דעת הראשונים ז"ל ועיקר
(מ) שם ס"ט ממימרא דרבא וכדאמרי נהרדעי ערכין דף כ"ג ע"א וכתבוהו הרי"ף והרא"ש בפרק אלמנה ניזונית וכגי' הגמרא שלפנינו
(נ) שם בשמו בפ' י"ב מה' מלוה דין ח' והביא ה' המגיד מ"ש הרשב"א בתשוב' בפי' הסוגיא לדעת רבינו וגירסתו וכתב ה"ה שד"ר הם עיקר
(ס) שם בשם ת' הרא"ש כלל פ"ה סי' ז' אך השמיע המחבר מ"ש בתשוב' אם השטר מקויים ואם אינו מקויים אין מקיימין וכו' ומשום דס"ל כדעת הרמב"ם שם בפי"ב דין ו' שמקיימים את השטר אע"פ שהיתומים קטנים וכתב ה"ה שיצא לו זה ממ"ש הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין (ב"ק דף קי"ב ע"ב) ולא אמר רבי ירמיה (שם ע"א) אית לי שטרא אלא אית לי סהדי וכ"כ בה"ת בשער י"ד וכן כתבו ש"פ
(ע) מימרא דנהרדעי ערכין דף כ"ג. ע"א ופסק רבא הלכתא כוותייהו דא"צ להעמיד אפוטרופוס כדי להפך בזכותם דאחזוקי סהדי בשקרא לא מחזקינן וכ"כ הטור מפורש
(פ) שם דין ו' וכתב ה"ה כיון שבכל הנוסחאות נמצא אפילו במלתא דרבא דבנמצאת שאינו שלו דאין מעמידין אפטרופס יש לתרץ דברי רבינו שלא אמר מעמידין אפטרופס אלא בתחלת הטענות שטוען שהיא גזול' וקודם שהביא עדים אבל יצאו עדים א"צ שוב אפוטרופא והא דנזקקין בשום צד ולא אמרינן אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין משום דבכי האי גוונא או שצוה המוריש או שאינו בחזקתו אלא בגזל מקבלין וכ' שכן עיקר
(צ) ל' הרמב"ם שם מימרא דרב יוסף בר חמא אמר רב אושעיא ב"ק דף קי"ב ע"ב:
(ק) שם דין ז' וכתב ה"ה המעש' שם בבר חמוה דרב ירמיה שם ע"א שאם היה הלה מוחזק בה אין מוציאין אותם מתחת ידו ואם הם תובעים אותו מקבלין טענותיו ה"ה שם
(ר) טעמו מבואר במ"ש בשם ה"ה בסוף ס' ד'
(ש) טור סט"ו ובסימן ק"ח ס"ו שם נתברר שאותן מטלטלין הם מעסק פלוני גובה אפי' מיתומים קטנים והשתא קאמר שה"ה אם הודה בכתב ידו
(ת) שם איתא אהא דתני רבי אושעיא הגוזל ומאכיל את בניו וכו' ומוקי לה אליבא דר' חסדא בלאחר יאוש כתבו הרי"ף והרא"ש והשתא דמטלטלי משעבדי לבעל חוב חייבין לשלם וכו' דה"ל כמלוה על פה דקי"ל השתא מלוה על פה גובה מן היורשים בין מקרקעי בין מטלטלי וכתב הב"י בשער י"ד ח"א דקי"ל כרבנן דפליגי אסומכוס בהגוזל (דף קי"ב ע"א) ואמרו בין גדולים בין קטנים חייבים דבגזילה מקבלין עדים שלא בפני בע"ד
(א) שם סט"ז בשם הרמב"ן כ"כ הרא"ש והר"ן בשמו בפרק אלמנה ניזונית וביארו טעמו שם ומשום דלא מצרכי רבנן למהוי מי שמפקח על נכסי יתומים לוה רשע ולא ישלם וכ"ש ב"ד עצמם ועוד שזהו תקנתם דלעבדו להו מידי
(ב) שם כדרך אדם פורע בשלו
(ג) מבואר במ"ש לעיל סימן ק"ט ס"ג
(ד) מדלא מוקי מתני' דשום היתומים שם בערכין דף כ"ג ע"א בהכי
(ה) שם ס"כ כ"כ הרא"ש בפסקיו נפרק אלמנה ניזונית
(ו) שם סי' ח' כ"כ הרמב"ן וכיוצא בזה כתבתי בסעיף ה' בשם ה"ה
(ז) הרמב"ן בשם הראב"ד וכ"כ בה"ת בשמו בשער י"ד:
(ח) פי' ולכשימות כותבים בה שמאותן חולי מת וחותמים עליה כך כתב הב"י לתרץ מה שהק' הרמב"ן על הראב"ד
(ט) הרשב"א בתשובה סימן תתקע"ד והביאו הב"י בסעיף י' וביאר שם שהרי הקילו בה למכור בב"ד של הדיוטות שם
(י) וכך כתב בת' להרמב"ן סי' ה' ושם בב"י:
(כ) וכ"כ המחבר לעיל סימן י"ב סעיף ג' ושם ציינתי מוצא הדין מהגמ'
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |