אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נה/א
|
|
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש להקדמת ספר הזהר נה א
(זהר דף ב' ע"א)
|
|
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש להקדמת ספר הזהר נה א
השמים ברזא דאומר קרא אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. ר"ל דבינה עלאה היא משפעת על השמים דאינון שמים עלאין, כידוע דאינון רזא דתפארת ומלכות, דרגא דשיר משולש, בְּגִין דְּבָרָא נְהוֹרָא דאיהו האל"ה דקאמרן, לִנְהוֹרֵיהּ דאיהי בינה תתאה דמלבשת לבינה עלאה, והאי איהו דאמר לעילא דמ"י אתלבשת בלבוש יקר דנהיר, דהאי לבוש יקר איהו רזא דבינה תתאה כנ"ל, והאי איהו דברא נהורא לנהוריה ואתלבש דא בדא, וכלא איהו רמז דאע"ג דבאורח פרט אית בינה עלאה ואית בינה תתאה, אבל בארח כלל בינה עלאה ובינה תתאה אינון חד ולא תרין, וכמו שאומר דכיון דאתלבש דא בדא וְסָלִיק בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא ה' עִלָּאָה, דבארח כלל בינה עלאה ובינה תתאה נרמזים באת ה' עלאה דשמא קדישא, כגון י' בינה עלאה, ד' בינה תתאה דאקרי תבונה, ואת ה' תניינא דשמא קדישא דאיהו רמז למלכות דאצי' אית אוף הכי תמן מלכות סתם דאתקריאת מלכות למלאכין דבריאה דמתלבש דא בדא, כמו שנרמז בר"מ פ' כי תצא דף רע"ז ב' ע"ש. ובארח כלל אקרון חד ולא תרין, והיינו מלכות דאצילות היא י' שבתוך את ה', ואת ד' היא סתם מלכות, וכן בינה עלאה היא י' שבתוך את ה' עלאה, ואת ד' היא בינה תתאה דאתקריאת תבונה, ושניהם בינה ותבונה כחדא הם רזא דאת ה' עלאה דשמא קדישא, וכן מלכות דאצי' וסתם מלכות דאתקריאת מלכות למלאכין דבריאה כנ"ל, שניהם כחדא הם רזא דאת ה' תניינא דשמא קדישא, ואת ו' איהו תפארת כללא דשית ספירן ואת י' איהו חכמה ומרמז לכתר כידוע. וְעַל דָּא ר"ל כיון דבינה עלאה מתלבשת בבינה תתאה, לכן אתקריאת היא אלקים, וזהו שאומר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלקִים, דָּא אֱלקִים עִלָּאָה שהיא בינה עלאה דאתקריאת הכי על שם בינה תתאה דאיהי כורסייא, ברזא דאומר קרא בראשית דאינון חכמה ובינה בסוד בי"ת רא"ש, תרין אלין כחדא ברא אלקים דאיהו כורסייא כמו שנרמז בתקונים דף ד' ב' ע"ש. נמצא דעיקר של שם אלקים איהו בבינה תתאה, אלא בגין דמתלבשת בינה עלאה בבינה תתאה, לכן אתקריאת בינה עלאה אוף הכי אלקים, ואע"ג דבינה תתאה מה דאתקריאת הכי אלקים הוא בגין דמתלבשת באל"ה, וכמו שאומר מ"י בעא לאתגליא ולאתקריא בשמא דאלקי' ואתלבשת בלבוש יקר דנהיר וברא אל"ה, אתחברו אתוון אלין באלין ואשתלים בשמא דאלקים, ועל דא בראשית דאינון חכמה ובינה עלאין, ברא אלקים דאיהו כורסייא כנ"ל, ואומר ברא בלשון יחיד ואינו אומר בראו בגין דאינון באחדות גמור בסוד עשרים שנה כידוע, דְּהָא מָ"ה דאיהו ת"ת ומלכות לָא הֲוֵי הָכִי כד הוה לעילא נכלל בין או"א, וְלָא אִתְבְּנֵי, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְמַשְּׁכָן אַתְוָון אִלֵּין אֵלֶּ"ה דאיהו רזא דגופא דאחיד מִלְּעֵילָא עד לְתַתָּא, והיינו דמבריח מן הקצה דלעילא דאיהו מ"י עד הקצה דלתתא דאיהו מ"ה כנ"ל. וְאִמָּא שהיא בינה עלאה אוֹזִיפַת לִבְרַתָּא מַנָּאָה, ור"ל דבינה תתאה דאחידת בבינה עלאה והיא בסוד כלים דילה, אז כדי להגדיל קומת מלכות אחידת בינה תתאה במלכות ומתחברת עמה, בסוד כעיר שחוברה לה יחדיו, וזהו שאומר דאוזיפת לברתא מנאה, וְקָשִׁיט לַהּ בְּקִישׁוּטָהָא, האי איהו רמז שהיא גם היא מתחברת עמה, כמו שמובן בפי' מאמר זהר בראשית דף ג' ב' עיין שם. וְאֵימָתַי קָשִׁיט לַהּ בְּקִישׁוּטָהָא כְדְקָא חָזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְאִתְחֲזוֹן כל אלין תלת, בינה עלאה ובינה תתאה ומלכות כשנכללין כחדא בסוד תלת ההי"ן דאינון לשמאלא רזא דחב"ד חג"ת נה"י ואתחזון אלין קַמֵּיהּ כָּל דְּכוּרָא, ור"ל דדוכרין אוף הכי דאינון מסטרא דימינא, רזא דתלת יודי"ן דאקרון חכמות והם סוד תלת אדם, אוף הכי אינון נכללין כחדא בסוד דכורא חד והיסוד דאקרי כ"ל קאים באמצע בין דכורא לנוק' כמ"ש בפי' מאמר זהר בראשית דף ג' ב' ע"ש. והאי איהו דִּכְתִיב אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן יקו"ק. בגין דתלת ההי"ן הם רזא דאדנ"י לסטר שמאלא, ותלת יודי"ן הם דיהו"ק לסטר ימינא, וְדָא אִקְרֵי אָדוֹן, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית דאיהו רזא דגופא, ור"ל דאפילו האי גופא דאיהו רזא דשמא דאדנ"י, אקרי אדון כל הארץ כד עיילין ביה כל הני שמהן עלאין דאתגליפו ביה כמו שנרמז בסתרי תורה פ' וירא דף ק"א א' ע"ש. והאי איהו דאקרי הכי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, דאפילו קצה דלתתא דאיהו רזא דה"א בתראה, כיון דאחיד בקצה דלעילא לכן אקרי אוף הכי אדון כל הארץ, כְּדֵין נַפְקַת ה' שהיא הנוק', וְאָעִילַת י' שהוא רזא דדכורא רזא דברית קדישא, וְאִתְקַשְּׁטַת בְּמָאנֵי דְכוּרָא דאיהו היסוד דאקרי הכי מאני דדכורא, לְקָבְלֵיהוֹן דְּכָל דְּכַר בְּיִשְׂרָאֵל, ר"ל לקבליהון דכל כתרי מלכא דלעילא דאיהו ישראל סבא, דכלהו מתחברין כחדא בצדיק כמו שנרמז בזהר פ' אחרי מות דף ע"ח א' דאומר כעיר שחוברה לה יחדיו, מה הוא שחוברה לה יחדיו, בגין דיזדווג בה מלכא משית סטרין בכל סטרי מלכא בדרגא דצדיק, וכל כתרי מלכא כלילן ביה, ומלכא מאלין שית סטרין איהו ישראל סבא כנ"ל בגין דאיהו בעלה דמטרוניתא כמו שנרמז בתקו' דף כ"א א' דאומר כנ"ל. ודא איהו דאמר לקבלהון דכל דכר בישראל, ודא הוא מדה לקבל מדה, דכיון דישראל היו עולים לרגל ומתקבצין תמן, היו גורמי' דכל כתרין עלאין הוו מתתקנין אוף הכי אינון, וכתרין אלין אינון מדות דמלכא אתלבש בהו ואקרון לבושין דיליה כמו שנרמז בזהר פ' ויקרא דף ז' ב' דאומר כנ"ל. ואומר דבאלין כתרי מלכא שמא קדישא אשתכח בהו, ודא הוא מה שאומר כאן: וְאַתְוָון אָחֳרָנִין מָשְׁכָן לוֹן יִשְׂרָאֵל מֵעֵילָא לְגַבֵּי אֲתַר דָּא. ור"ל דאתוון אחרנין דאינון יה"ו, רזא דשמא קדישא כנ"ל שהוא הפנימיות של כתרין אלין דאינון רזא דגופין רזא דלבושין כנ"ל, משכן לון ישראל בעובדיהון ובצלותיהון לגבי אתר דא, דא את ה' בתראה הנ"ל דאקרי קול דממה דקה דתמן קא אתא מלכא, כמ"ש בתקו' דף ג' ב' ע"ש. אֵלֶּה אֶזְכְּרָה. אַדְכַּרְנָא בְּפוּמָאי האי מעשה שעשו ישראל בעגל באומרם אלה אלקיך ישראל, וְשָׁפִיכְנָא דִּמְעָאי על דא בִּרְעוּת נַפְשִׁי בְּגִין לאתקנא מה דאינון קלקלו, והיינו לְאַמְשְׁכָא אַתְוָון אִלֵּין מ"י לחברא באל"ה, וּכְדֵין אֱדַדֵּם מֵעֵילָא דאיהו רזא דכ"ה וכ"ד דשחרית, וכן סליק תיבת אדד"ם לחושבן כ"ה וכ"ד דשחרית, שכן אומר מעילא עַד בֵּית אֱלקִים דאיהי מלכות קדישא, כללא דכ"ה וכ"ד דערבית, לְמֶהֱוֵי אֱלקִים באתר דילה לתתא כ"ה לאזדווגא בבעלה כְּגַוְונָא דִילֵיהּ דאיהו אלקים חיים אילנא דחיי, ומלכות איהי רזא דעץ הדעת טו"ר כד אתכלילת לתתא בעלמא דפרודא, אבל כשאתכלילת לעילא אז איהו כלא אלקי' חיים כגוונא דיליה כנ"ל. וּבְמַאי: בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, כד ישראל מרנני' ומשבחי' לקב"ה גורמין דהמוני מעלה מתקבצין כחדא ומתחברין בה במלכות קדישא דאתקריאת חג בימים טובים כמ"ש בתקונים דף נ"ו א' דאומר כנ"ל, והאי איהו רזא דאומר קרא משכני אחריך נרוצה, דשמא קדמאה משיך לשמא אחרא דאקרי אלקים, דכמה רתיכין וכמה בי דינין כלהו כלילן ומתחברן ביה כמ"ש בזהר שיר השירים דף י"ד ב' דאומר כנ"ל, ואומר סגיאין אינון דכלילן בהאי שמא ואיהו כלא שמא חדא, דכיון דשמא קדמאה משיך לשמא אחרא, כדין כלא הוא חבורא חדא דשמא חדא ועלאין ותתאין כלהו דרגין מתקשרין דא בדא למהוי כלהו קשורא חד וחיבורא חד ויחודא חד. ולוקח ג' לשונות אלין "קשורא" ו"חבורא" ו"ייחודא" רמז לתלת דרגין כפול משולש מרובע, "יחודא" לקבל דרגא דשיר כפול, "חבורא" לקבל דרגא דשיר משולש, "קשורא" לקבל דרגא דשיר מרובע, והאי איהו רזא דתלת אלקי' דמתחברין כחדא בסוד אלקים חד, שיעור קומה דילה כשיעור קומה דיליה כנ"ל, והיינו דאל"ה דאיהו אדם דבריאה דכר ונוקבא כחדא דמלביש לדרגא דשיר משולש, אתחבר במ"י עלאה דאיהו רזא דשיר כפול ונעשה אלקים חיים אלקי' עלאה כנ"ל, ואל"ה