אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נה/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נה TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף ב' ע"א)

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: שְׁתִיקָא דִילִי בְּנָא מַקְדְּשָׁא לְעֵילָא וּבְּנָא מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא. וּבְוַדַּאי מִלָּה בְּסֶלַע מִשְׁתּוֹקָא בִּשְׁתַּיִם, וּמִלָּה בְּסֶלַע מַ"ה דְּאָמַרְנָא וְאִתְעַרְנָא בֵּיהּ, מִשְׁתּוֹקָא בִּשְׁתַּיִם מַה דְּשָׁתִיקְנָא דְּאִבְרוּ וְאִיבְנוּ תְּרֵין עָלְמִין כְּחֲדָא: אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִכָּאן וּלְהָלְאָה שְׁלִימוּ דִקְרָא, דִּכְתִיב הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם. תְּרֵין דַּרְגִּין אִנּוּן דְּאִיצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי רְשִׁים כָּל חַד מִינַיְיהוּ. חַד דָּא דְּאִתָּמַר מָ"ה וְחַד מִ"י, דָא עִלָּאָה וְדָא תַתָּאָה. דָּא עִלָּאָה רָשִׁים וְאָמַר:


אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נה TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


(דף נ"ה ע"ב)

דאיהו אדם דיצירה דכר ונוק' כחדא דמלביש לדרגא דשיר מרובע אתחבר במ"י תתאה דאינון חכמה ובינה תתאין מדרגא דשיר משולש ונעשה אלקי' תניינא אלקי' דפחד יצחק ואל"ה דאיהו אדם דעשיה אוף הכי דכר ונוק' כחדא אתחבר בי"ם תתאה דאיהי ים בתראה נעשה אלקים תליתאה דאיהו אלקי' בתראה דעלמא דחבורא ומתמן מתפרש שמא דא לכמה סטרין ואורחין כנ"ל, בגין דהאי אל"ה דאיהו תליתאה קאים בסוד מנעלים כנ"ל, אבל מנעלים אחרנין דאינון סטרין ‏ מסאבין כלהו קיימין למטה מעלמא דחבורא בגין דלא מתקבלן לגו עלמא דחבורא כד מלכות סליקת לעילא ולינקא מתמן ודא רזא דקרא והבית בהבנותו אבן שלימה שהיא מלכות דאצי' דאתקריאת הכי אבן שלימה מסע נבנה, ברזא דאומר קרא ולמסע את כל המחנות. דכלהו מחנה אלקים מתחברין כחדא, לאפוקי אלקים מסטרא אחרא דלא מתקבלן לגו עלמא דחבורא כנ"ל, ודא רזא ומקבות והגרזן כל כלי ברזל דאינון שאר דרגין תתאין לא נשמע בבית בהבנותו כמ"ש בזהר פ' נח דף ע"ד א' דאומר כנ"ל. אבל דרגין קדישין דתלין כלהו במלכות ברזא דשמא דאלקי' כלהו סלקין כד איהי סלקא לאתחברא לעילא כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף י"ד ב' דאומר על פסוק משכני אחריך נרוצה ולא כתיב ארוצה בגין דבשמא דא דאקרי אלקים כמה רתיכין וכמה בי דינין כלהו כלילן ומתחברן ביה, וע'ד כתיב אחריך נרוצה סגיאין אינון דכלילן בהאי שמא ואיהו כלא שמא חדא דכיון דשמא קדמאה דאיהו יהו"ק משיך לשמא אחרא דאיהו אלקים כדין הוא כלא חבורא חדא ושמא חדא ועלאין ותתאין כלהו דרגין מתקשרין אלין באלין למהוי כלהו קשורא חד וחבורא חד וייחודא חד כנ"ל, והיינו תלת אלקים דאית בתלת דרגין מתחברין כחדא בסוד נוק' חדא דאיהי לסטר שמאלא בסוד אלקי' חד כנ"ל, ותלת הוויי"ן דאינון לסטר ימינא אוף הכי מתחברין בסוד דכורא חד דאיהו לסטר ימינא ודכורא ונוקבא דאינון בסוד יהו"ק אלקי' שניהם כחדא אקרון אדם, וכן סלקין לחושבן אדם כגוונא דא, והיינו דתלת הוויי"ן דאינון לסטר שמאלא רזא דבינה גבורה הוד כמו שנרמז בתקו' חדשים דף י"ג ב' הם רזא דתלת אלקים דמתחברן כחדא בסוד אלקי' חד כנ"ל. נמצא דתלת יודי"ן ותלת ההי"ן סלקין לחושבן אדם ותלת ווי"ן דקיימין באמצעיתא הם בסוד ברית ח"י עלמין, תלת כלולים כחדא, ואיהו אתגניז בין תרווייהו ולא קאים לבר, ומה שנראה אינו כי אם דכורא ונוק', דכורא לסטר ימינא יהו"ק, ונוק' לסטר שמאלא אלקים, שיעור קומה דילה כגוונא דשיעור קומה דיליה, וכלהו אינון תשע אתוון רזא דתשע ספירן דאית בתלת דרגין כפול משולש מרובע, והאי איהו רזא דשמא שלים יהו"ק אלקים, ושלימו דילהון איהו כתר עליון שיר פשוט, והאי איהו המרכבה דרכיב דא בדא זינא בזיניה היכלא בהיכליה דרגא בדרגיה קשרא בקשריה כמ"ש בזהר פ' פקודי דף ר"ס א' דאומר כנ"ל. ואומר ועל דא האי איהו שלימו דכלא, וכד אשתלים דא בדא ואיהו כלא חד, עובדא דנפיק מהאי שלימו ההוא אקרי מעשה המרכבה, ורזא דא וייצר יהו"ק אלקי' את האדם שם מלא, ואדם איהו עובדא דהאי מרכבה דרכיב דא בדא ואיהו כלא חד עובדא דשלימו דכלא, וכד אשתלי' דא בדא כדין יהו"ק אלקי', רזא דאקרי אדם כנ"ל דכליל כל דיוקנין אחרנין, כגון כמה חיון עלאין ותתאין דכלהו ‏ סלקין ומסתכלן ביה, וכדין כתיב עלייהו ודמות פניהם פני אדם כמו שנרמז בזהר בראשית דף י"ט א' דאומר כנ"ל, אבל עקרא דאדם איהו קאים לגו וכלהו חיון לאו אינון כי אם לבושין דיליה ואינון ציורין דנכללין באתפשטותא דא דאקרי אדם דקאים לגו כמו שנרמז בזהר פ' הנ"ל דף כ' דאומר כנ"ל. וכן בתקוני' דף ס' ב' ביוסיטא דאומר אדם רכיב על כלהון ואינון מרכבה דיליה כסוסוון לבני נשא. וידוע דמטטרו' איהו סוס לת"ת בגין דכלהו ספירן מתלבשן ביה כמו שנרמז בר"מ פ' פנחס דף רכ"ח ב' דאומר כנ"ל. ואומר דהסוס איהו טפל לרוכב דאיהו נוק' לרוכב דאיהו אדם, כמו שנרמז בתקו' דף קל"ב ב' דאומר כנ"ל. ועל דא כנסת ישראל שהיא נוקבא אתקריאת סוסיא דקב"ה כמו שנרמז בר"מ פ' כי תצא דף רע"ו א' דאומר לא אקרי קודשא ברוך הוא מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה שהיא כנסת ישראל, ודא רזא דקרא כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה. בגין דחיון אילין אריה שור נשר אקרון סוסוון כמ"ש בתקו' דף ע"ט ב' ע"ש. וחיון אלין אינון רזא דמלאכין דאקרון הכי כגון מיכא"ל אריה, גבריא"ל שור, נוריא"ל נשר כמו שנרמז בר"מ פרשת פנחס דף רי"ז א' דאומר כנ"ל. וממלאכין אלין מיכא"ל גבריא"ל, ואוריא"ל דאיהו נוריא"ל, ורפא"ל תליין מינייהו כמה רבו רבבן דמלאכייא כמו שנרמז בתקו' דף ק"ל כ' דאומר כנ"ל. אבל ישראל תליין ואחידן בההוא חיה דשמה אדם דאיהי כלילא מעשר ספירן, שכן אדם איהו כללא די' ספירן, וישראל אית לון חולקא בספירן מה דלאו הכי המלאכין כמו שנרמז בתקונים חדשים דף ל"ח א' דאומר כנ"ל, ואומר על ישראל דאינון רחימין יתיר ממלאכי השרת כגוונא דבנין לגבי אבוהון, דמלאכין לאו אינון לגבי ספירן אלא כסוסוון לגבי רוכבי עלייהו, אבל ישראל בנין דקב"ה דאינון דבקין בשמיה ממש, כד"א ואתם הדבקים בה' אלקיכם בשמא דא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ממש יתיר מכל שאר שמהן כמו שנרמז בזהר משפטים דף צ"ו א'. ושאר מלאכין נכללין בשמא דאלקים דסליק לחשבון הכס"א, דשמא דא דאלקי' איהו כסא לשמא דאדם, וכל העונה אמן בכל כחו יהיב תוקפא לשמא דאלקי', שכן בכ"ל כח"ו סליק לחשבן אלקי' כמו שנרמז בתקו' חדשים דף כ"ד ב' דאומר ברמז דמאן דאמר אמ"ן דאיהו רזא יאהדונה"י בכ"ל כח"ו דאיהו אלקי' יהיב תוקפא לסוסוון, והאי איהו רמז למלאכין דאינון כסוסוון לגבי ספירן ונכללין בשמא דאלקי' כנ"ל, וכלא איהו רמז דצריך לאכללא תרין שמהן אלין דאינון יאהדונה"י בשמא דאלקי', ודא איהו רזא דאמ"ן בכל כחו כנ"ל. ותרין שמהן אלין יאהדונה"י הם רזא דת"ת ומלכות דאצי', רזא דזווגא ודא איהו בארח פרט אבל בארח כלל כבר אמרנו דכלא איהו רזא דגופא חדא רזא דגופא קדישא דכלהו נשמתין ומלאכין קדישין כלהו נכללין בהאי גופא קדישא בגין דכלהו עלמין מתחברן ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא בסוד דכורא ונוקבא כמו שנרמז באדרת נשא דף קמ"ג ב' דאומר כנ"ל. בגין דכלהו בוצינין דאקרון כתרי מלכא לכהו אחידן נהורא דא בנהורא דא ולא מתפרשן דא מן דא דכל חד וחד נהיר ואחיד בההוא נהורא דלגו לגו כמו שנרמז באדרת האזינו דף רצ"א ב' דאומר כנ"ל. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר שְׁתִיקָא דִילִי בְּנָא מַקְדְּשָׁא לְעֵילָא שהיא רזא דבינה תתאה ה' עלאה מיהו"ק דאיהי גליפו דחותמא דאתקריאת אוף הכי מ"י דאתחבר באל"ה ונעשה אלקים, והאי איהו מקדש דלעילא, וּבְּנָא מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא ר"ל על מלכות מדרגא דשיר משולש שהיא רזא דאת ה' תניינא דאתקריאת י"ם, ואתחבר אוף הכי באל"ה ונעשה אלקי' דאיהו מקדשא תתאה ואלקי' דא איהו רזא דיהו"ק בגין דסתם בי מקדשא אתקרי בשם יהו"ק כמו שנרמז בר"מ פ' כי תצא דף רע"ט ב' דאומר כנ"ל. ועל דא בי מקדשא לאו נטירו דיליה אלא בקב"ה דכתיב אם יהו"ק לא ישמור עיר שוא שקד שומר, דשומר דא איהו נער מטטרו' דנטיר משכנא ולא מקדשא כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קס"ד א' דאומר כנ"ל. וּבְוַדַּאי מִשְׁתּוֹקָא בִּשְׁתַּיִם רמז לתרין מקדשין דאינון רזא דתרין ההי"ן דאתרמיזו בשמא דיהו"ק, וּמִלָּה דאיהו דבור בְּסֶלַע מַ"ה דְּאָמַרְנָא וְאִתְעַרְנָא בֵּיהּ דאיהו מ"ה דלתתא רמז למלכות דאצי' דאתקריאת סלע, ועלה אתמר ודברתם אל הסלע. כמו שנרמז בר"מ פ' כי תצא דף רע"ט ב' דאומר כנ"ל. ואומר דאיהי בת קול ולא תליא בה אלא דבור ופיוס, וְעַל דָּא מִשְׁתּוֹקָא בִּשְׁתַּיִם מַה דְּשָׁתִיקְנָא דְּאִבְרוּ תְּרֵין עָלְמִין כְּחֲדָא רזא דתרין ההי"ן מסטרא דיהו"ק תרין מקדשין כנ"ל, דרבי אלעזר לא גלי רזא דתרין ההי"ן אלין כי אם רזא דה' בתראה כנ"ל, אבל רבי שמעון גילה ‏ רזא דתרין ההי"ן כחדא כנ"ל. אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִכָּאן וּלְהָלְאָה שְׁלִימוּ דִקְרָא, דִּכְתִיב הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם. תְּרֵין דַּרְגִּין אִנּוּן דְּאִיצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי רְשִׁים כָּל חַד מִינַיְיהוּ למנדע דדא אפיק כגוונא דדא, חַד דָּא דְּאִתָּמַר מָ"ה למנדע דשמיא וחיליהון אתבריאו במ"ה כנ"ל, וְחַד מִ"י בסוד מ"י ברא אל"ה, והיינו דמ"י ברא באל"ה דאשתתף מ"י באל"ה כנ"ל, דָא עִלָּאָה רזא דמ"י, וְדָא תַתָּאָה רזא דמ"ה, דָּא עִלָּאָה שהיא מ"י רָשִׁים וְאָמַר:



שולי הגליון


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף