אמרי בינה/דיני גביית חוב/יז
|
< הקודם · הבא > |
הא דראובן המוכר יכול לאישתעי דינא עם הבעל חוב אף אם מכר שלא באחריות מטעם דל"נ לי' שיהי' ללוקח תרעומות נראה דגם יורשי ראובן יכולין לאישתעי דינא עמו והוו בע"ד ל"מ אם הי' אחריות אביהן אף דלא ירשו מאביהן מ"מ מצוה דרבנן עליהן לשלם אלא אף אם מכר שלא באחריות מ"מ הוו בע"ד דלא ניחא להו שיהיה ללוקח תרעומות על אביהן וכן נראה מדברי הרא"ה בש"מ כתובות (דק"ט) שכ' בהא דקאמר שם בחד דאתי מכח ד' דאמר אי צייתת כו' דלא משום אימתא הוא דמפחיד להו אלא משום דינא הוא דאי דזבני מיני' באחריו' קמאי בעל דיניה דמפיק מיניה עליה הדר ושלא באחריות נמי בע"ד נינהו ודינא הוא דמשתעי דינא גביה וכדאמרינן לעיל והוא הדין ליורשי מוכר כו' עיין שם הרי דגם יורשים יכולין לאישתעי דינא מטעם תרעומות. וכן מבואר מדברי בעל המאירי המובא ש"מ ב"ק (דף ח') אשר יובא לקמן. ובס' שע"מ (סי' ק"ז) הקשה על הא דכ' שם בטוש"ע משם הבעה"ת דיורשים שמכרו קרקע של אביהן ובא בעל חוב לטרוף דאין ביד היורשים לסלק לו ללוקח בקרקע שלהן אף בעידיות והביא ראיה מדקאמר ש"ס ב"ק (דף ח') ביתמי ושמע מינה אפי' רצו אין מסלקין אותו בשלהן ומה ראיה הא התם אביהן מכר ולא הניח כלום ואינן חייבין לשלם חוב אביהן וגם תרעומות ליכא מה שאין כן אם הם מכרו לאחר מות אביהן הוו הן בע"ד דידי' וא"ל דמפקית עלי' דידי הדר וי"ל דיכול היורש לסלק אף בקרקע דידיה עיין שם ולא קשה כלל דאם באנו לומר דיכולין לסלק מטעם דהוי בע"ד מחשבי בע"ד אף על חוב אביהן אף אם לא ירשו כלל באחריות מטעם מצוה כנז' ואף שלא באחריות מ"מ לא ניחא להו בתרעומות על אביהן אלא ודאי דהבעל חוב יכול לומר מה איכפת לי באחריות אביכן או תרעומות אני רוצה בשעבודי וכמו כן אף אם מכרו הן גם כן אינן יכולין לסלקו עם קרקע שלהן שאינו בשעבודו וז"פ:
עוד כ' שם לדון אם היורש יכול לסלק במעות שלו ורצה לדמות להא דמבואר (סי' רכ"ו) במתנה שלא באחריות דלא מחשב לבעל דין ואין הנותן יכול לסלק לבעל חוב היכא שעשאו אפותקי במעות עיין שם. ותמוהין דבריו איה ראה דין זה שם בטור כתב הנ"מ דראובן ישתעי דינא לסלקו בזוזי אף באפותקי ולנ"מ זה ע"כ הפירוש בגמרא היינו דאף דלוקח אין בידו לסלק והמוכר אין לו מעות רק דמקבל מלוקח והי' ס"ד דלא טוב עושה לסלקו מהקרקע שעשאו אפותקי קמ"ל דרשאי לעשות או משום אחריות רוצה להטיב עם הלוקח דעכ"פ ישאר הקרקע בידו או מטעם תרעומות אבל ודאי אף במקום דלא שייך תרעומות כמו במתנה שלא באחריות אם הנותן מסלקו במעות ודאי פרעון בעל כרחו שמיה פרעון וכיון דהמלוה בא רק בכח חובו מי יאמר דהלוה שהלוהו לא יהי' יכול לסלקו אתמהה. ודברי הרמ"א שם לא קאי על אפותקי רק נ"מ טובא אחרינא:
וראיתי בש"מ ב"ק שם שכ' וז"ל ומכאן אני אומר בערב שנשאר אחר מיתת הלוה ואין ליתומים נכסים לפרעו שגובה מן הערב בבינונית כמו שיתבאר מס' גיטין שיכול הערב ליתן זיבורית ליתומים לפרעו ממנה עכ"ל וקשה מאי ראי' מהא דהמוכ' או אף יורשי המוכר יהיו יכולין לסלקו היינו במעות דזה גם ביד היורשין לסלקו דפרעון בע"כ שמי' פרעון אבל ליתן קרקע ליתומים שהם יסלקו להבע"ח שלא מן הערב יכול הבע"ח לומר שיעבודי אני רוצה ושלכם איננו משתעבד לי כמבואר בבעה"ת משם הרמב"ן דאף ום אם ירשו קרקעו' א"י לסלק עם קרקע שלהן. ומכ"ש אם קנו קרקע מן הערב והיא זיבורית יאמר הבע"ח לאו בע"ד דידי אתון לסלק אותי מן שיעבודי. ואף להי"א בבעה"ת שם דיכול לסלק היינו בשדות שווין ולא לגרוע דינא דבעל חוב ומטעם תיקון עולם אתו עלה אבל בערב לא יש שום סברא דיהיה ביד היורשים לסלק לבעל חוב אם לא ירשו וגם ראיי' הרמב"ן מש"ס דב"ק דמוקי ביתמי אלמ' דאינם יכולין לסלק לבעל חוב עם זיבורית שקנו ומכ"ש בערב ואף די"ל דהנך הסוברים דיכולין לסלק לבעל חוב עם קרקע שלהם היינו דמוקי בש"ס ביתומים קטנים וכמו שכתב הרשב"א שם בחידושיו אבל ביתומים גדולים נאמר דיכולין לסלק לבעל חוב מ"מ לסלק השעבוד לנגד ערב אין מי שסובר כן דיהיה ביד היתומים לסלק עם קרקע שלהן שלא ירשו ודברי המאירי צ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |