אמרי בינה/דיני גביית חוב/יח
|
< הקודם · הבא > |
קיי"ל עשה שורו אפותקי ומכרו אין בעל חוב גובה וכ' הסמ"ע (סי' קי"ז ס"ק י"ב) משם תשוב' רשב"א דהוא הדין אם נתן במתנה אין בעל חוב גובה ממנו ובתומי' הביא דברי תוס' כתובות (דף מ"ט) דדוקא מכרו אבל נתנו במתנ' בעל חוב גובה ממנו וכתב דראייתם מהא דכ' רש"י דהקדש מפקיע מידי שעבוד עשה שורו אפותקי והקדישו קדושת הגוף וע"כ איירי בלא שיעבד לו מטא"ק דאי שיעבד מה צורך לאפותקי הול"ל סתם דישעבד לו מטא"ק והיה בתוכו בהמות והקדישן אלא ודאי דלא שיעבד ואעפ"כ דוקא קדושת הגוף ולא קדושת דמים וכי גרע ממתנה אלא ודאי דגם ממקבל מתנה גובה והר"ן ותוס' נדרים דכולם כתבו באפותקי ש"מ דס"ל לחלק בין מתנה למכר. ואינו ראיה חדא די"ל באמת דשיעבד מטאגמ"ק ורש"י נקט רבותא אף דעשה אפותקי מפורש דהי' ס"ד לומר דעדיף משיעבוד ואינו יכול להפקיע וכמו שכ' התומי' באמת לעיל מיני' (ס"ק ד') לפרש דברי רמב"ם דאם מכר ממכר עולם אינו מכורה דהו"ל כמוכר דבר שאינו שלו כי גוף השדה הוי כקנויה לבעל חוב רק תנאי שיכול לסלקו ואין המכר חל עיין שם ושם דבריו נפלאים הא לרבא דס"ל מכאן ולהבא גובה אף באפותקי מפורש סובר מכאן ולהבא גובה ול"מ אקדיש מלוה כ"ז דמחוסר גוביינא הרי דבעי שיגבה ונקנה לו מעת גוביינא לא למפרע ומה"ט מפקיע מידי שיעבוד כמבואר תוס' ורשב"א גיטין (דף מ"א) אם כן על כרחך דלא הוי כמוכר על תנאי ואף במקום דאינו יכול לסלק בזוזי גם כן מפקיע אם מהני מכירה כמבואר תוס' שם וגם כן מכאן ולהבא גובה מכ"ש במקו' דיכול לסלק בזוזי והקדש מפקיע מידי שעבוד על כרחך דלא הוי כמכר על תנאי ולא הוי כמוכר דבר שאינו שלו דאי דמר לאו דמר. אולם מ"מ רבותא הוא דאף בעשה אפותקי מ"מ מפקיע ואף דיפסיד הלוה לגמרי חובו דאמר ליה לא יהיה לך פרעון אלא מזו ורק מטעם מזיק שיעבודו יתחייב מהשתא לשלם כמו בעשה עבדו אפותקי ושחררו אבל החוב נפקע לגמרי והיה ס"ד דלא יפקיע מידי שעבוד קמ"ל דבכל אנפי מפקיע אבל לעולם י"ל דשיעבד לו מטאגמ"ק ולא הוצרך לפרש זאת דאם לא שיעבד לו מטאמ"ק ואז אף אם מכר מפקיע וליכא סמיכת דעת ואף ממקבל מתנה גובה מכ"ש מהקדש אי לאו דקדושת הגוף כיון דחל שעה א' תו לא פקע ועוד אף אם נאמר דאף בלא שעבד אג"ק גם כן גובה מקדושת דמים מ"מ י"ל דשאני הקדש ממקבל מתנה דמתנה דומה למכר דאי לאו דעבד לי' נייח נפשי' לא הוי יהיב ליה מתנה אבל גבי הקדש ליכא למימר הכי וכן מבואר סברא זו ברמב"ן יבמות (דף מ"ו) משם יש אומרים אולם סיים דלאו מילתא הוא דלא פלוג רבנן והעלה שם דגם ממקבל מתנה והקדש דמים לא גבי רק באקני לי' מטאגמ"ק. וכן מבואר מדברי בעה"ת שמ"ג ותוס' ב"ב (דף מ"ד) דהקדש מפקיע אפי' אקני ליה מטאמ"ק ואעפ"כ קדוש' הגוף מפקיע ולא קדושת דמים:
ולכאורה יש להביא ראיה דגובה ממקבל מתנה מהא דקתני בבריית' ב"ק (דל"ג) שחטו ונתנו במתנה מה שעשה עשוי ופריך בשלמא נתנו במתנה לרדיא אלא שחטו ליתי ולשתלם מבשריה ומתרץ ל"נ אלא לפחת שחיטה ואמר ר"ה בריה דר"י זאת אומרת המזיק שעבודו של חבירו פטור. ומאי צריך לפרושי הכי הא י"ל דכיון דשחטו הוי כמטלטלי אחרים דתו לית ליה קלא כ"ז שהשור חי אית ליה קלא דתורא נגחנא הוא אבל בשחטו הוי כמו עשה שורו אפותקי דאין בעל חוב גובה ממנו דמים. ואשמועינן הברייתא רבותא דאף ממקבל מתנה אינו גובה. וראיתי בפנ"י שם דעמד על זה ומדחיק עצמו לפירוש זה למה נקט נתנו במתנה ולא הרגיש דזה תליא במחלוקת הפוסקים הנז' ויהי' מזה הוכחה דבאמת גובה ממקבל מתנה:
ברם שלא להרבות מחלוקת י"ל דהיכא דיתחייב הלוה עכ"פ לשלם מטעם מזיק שעבודו ויהיה מקום להמלוה לגבות בזה השוו חז"ל מידותיהם כיון דחשו לפסידא דלקוחות ואינו גובה מלוקח הואיל דלית ליה קלא כמו כן אינו גובה ממקבל מתנה אבל אם נאמר המזיק שיעבודו ש"ח פטור לשלם בזה די לתקנה שמלוקח לא יגבה אף דיפסיד על ידי זה לגמרי מה שאין כן ממקבל מתנה שפיר גובה ולמה יחושו חז"ל לתקנ' מקבלי מתנה יותר מתקנת המלו' שיפסיד לגמרי אם לא יגבה ממקבל מתנה וי"ל דבזה גם הרמב"ן ורשב"א מודים דגובה ממקבל מתנה. ואתי שפיר סוגית הש"ס הנז' דשם ס"ל המזיק שיעבודו ש"ח פטור. ויומתק בזה סוגית הש"ס שם דקאמר זאת אומרת המזיק שש"ח פטור ופריך פשיטא ומתרץ מ"ד התם הוא דאמר ליה לא חסרתיך ול"מ דא"ל זיקא בעלמא הוא דשקלי מינך אבל בעלמא ליחייב קמ"ל ויש להבין אם כן מנ"ל לר"ה דלא שני לן בינייהו ועיין שם בש"מ דכ' דר"ה מסבר' דנפשי' אמר זאת ולמה שכ' י"ל דר"ה הוכיח דאף בחפר בה בורות גם כן פטור ומה דמפרש רב שיזבי הברייתא לענין פחת שחיטה ולמה לא בפשיטות דשחטו ונתנו במתנה כיון דכבר לית לי' קלא לכך מה שעשה עשוי ואינו גובה כמו אלו מוכרו דאינו גובה ואשמועינן רבותא דאף מן מקבל מתנה אינו גובה אלא ודאי דסובר המזיק שיעבודו ש"ח פטור ואם כן בשור תם דאינו גובה אלא מגופו ולא נשאר שום חיוב על הבעלים ואם מצד מזיק יהי' פטור בזה לא יעשו חז"ל תקנה שלא לגבות ממקבל מתנה במקום פסיד' דבעל חוב ולכך צריך לאוקמי לענין פחת שחיטה:
גם י"ל אף אם נאמר דאף לדידן דמזיק שעבודו חייב מ"מ גובה ממקבל מתנה הטעם הוא משום דעכ"פ יפסיד הבעל חוב דנפקע שעבודו מזמן הראשון ונעשה חיוב חדש מצד מזיק וזה דוקא באפותקי מפורש דאם לא יגבה יפסיד ויהי' בעל חוב מאוחר אבל באפותקי סתם דמ"מ נשאר שעבודו הקדום רק דלא יגבה ממקבל מתנה בזה מודו תוס' דאינו גובה. אולם ממה דהוכיחו תוס' מדנקט רבא מכרו משמע דאף באפותקי סתם גם כן גובה ממקבל מתנה דאין זה סברא להעדיף אפותקי מפורש ועדיין צ"ע בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |