אמרי בינה/דיני בשר בחלב ותערובות/כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי בינה דיני בשר בחלב ותערובות כ

סימן ך

הא דמהני בנפל אחד לים הוא דוקא מעצמו אבל הפילה אפילו שוגג קנסינן אטו מזיד כן מבואר בתוס' זבחים (דף ע"ד) אולם דעת הרשב"א בתוה"ב וכן הריטב"א סוף ע"ז והרמב"ן שם דבשוגג מותר כמו במבטל איסור לכתחילה וכן העלה הגרא"ו ז"ל (ס"ק כ"ו) והטעם דבמזיד אסור כתב הגהות אשרי פ' גה"נ משם האו"ז דהוא משום גזירה שמא יקח מן הקבוע ויאכל. והיינו משום כיון דמה"ת בטל ברוב רק מפני חשיבות אמרו חכמים דלא נתבטל וכיון דיהי' מותר כשיפיל אחד לים יאמר לאכול אף כשיקח מן הקבוע ואף דכשמפיל מותר מטעם ס"ס כמו שכתבו הפוסקים הא מ"מ עיקר הטעם הוא משום דהוי ס' דרבנן והואיל דמה"ת חד בתרי בטל וכמו שכתב הרשב"א בתוה"ב ותוס' שם משום דמדאורייתא ברובא בטל ועיין פ"מ במ"ז (ס"ק י"א) דהקשה הא אף אם מה"ת לא בטיל יהיה מותר מטעם ס"ס דמהני אפי' מה"ת ול"ק דהא יש לנגד זה רוב דנאמר דהאיסור נשאר ברובא לכך צריך לבא מטעם דמה"ת ברובא בטיל. ומטעם זה חשו לגזור דאם נתיר לו להפיל אחד לים יקח מן הקבוע ג"כ ויאכל אבל ודאי מה דמד"ת איסור ל"ש למגזר שמא יעשה איסור ברור ועיין פלתי (ס"ק ט'):

וראיתי בתשובת פני יהושע הנדפס מחדש יו"ד (סי' פ"א) שמה שפך חמתו על מורה אחד שסורה בצמוקים ותאנים ושאר פירות שהתליעו תולעים קטנים מילבין לאין מספר לרחצם במים היטב כמה פעמים ואח"כ לאכלם והעלה מלבד דאין זה ברור ואיכא למיחש שמא לא נשטפו כולם ונשארו מקצתן בלא"ה אסור לבטל איסור אפילו אינו מבטלו בדבר אחר אלא כוונתו להסיר האסור ולאבדו אפ"ה כיון שנקרא שם האיסור אסור לתקנו כמו דגזרו לקנוס אף בהפיל בשוגג אטו מזיד והטעם שמא יאכל בלא תיקון אע"ג דמד"ת כבר נתבטל ק"ו באיסור דאורייתא דאיכא למיגזר שמא יאכל בלא תיקון דהא בגיטין מוכח דר"י קנס בדאורייתא יותר מדרבנן ולא עוד אלא דהכא איכא עוד טעמא אחרינא שמא לא יתקנו היטב והוכיח זה ממה דחתיכה שבלעה איסור עומדת לעולם באיסור אף אם אפשר לסחטו מותר מ"מ אסור לסחוט האיסור באופן שיצא האיסור בבירור והוא מטעם דאין מבטלין איסור לכתחלה ומלאו לבו בזה לחלוק על תשובת רשב"א דלהפריד האיסור אינו בכלל אין מבטלין ועי"ש באורך. ודבריו בודאי בזה לחלוק על הרשב"א לא נהירא דטיחת הכחל יוכיח. והטעם דדבר האסור מה"ת ל"ש לומר שיעשה במזיד ויאכל בלא תיקון. וכן אם היה ברור הרחיצה שמסיר התולעים מה"ת ניחש שיאכל בלא תיקון כיון דמעולם לא חל שם איסור על הפירות רק בשביל התולעים רק באמת תיקון זה אינו ברור וכמ"ש שם אבל לכלול זה בכלל אין מבטלין איסור לכתחילה שנאסר לו להסיר האיסור משום גזירה שמא יאכל בלא תיקון זה לא שמענו ואין לדמות להך גזירה שמא יאכל מן הקבוע דלאו ק"ו הוא אדרבא כיון דאף במה שמפיל אחד לים ידענו שלא הסיר האיסור ואדרבא הוא נגד הרוב דיש לנו לומר איסורא ברובא נשאר ובכ"ז כיון דמה"ת בטיל אם שרינן ליה בשביל זה כשמפיל בידים יתיר עצמו לאכול מן התערובות ג"כ כל אחד בפ"ע דיאמר אדרבא כל הפרוש מרובא פרוש לכך אסרו חז"ל ודעת התוס' דבזה אלימא איסורם עוד יותר מאין מבטלין איסור לכתחילה לגזור שוגג אטו מזיד כיון דבאמת כשיאכל אחד יש לו לתלות דמן ההית' הוא דדבר תורה חד בתרי בטל וזה סברא לומר למיזל בתר רובא לכך לא הותרו רק בנפל מעצמו והרמב"ן והרשב"א וריטב"א לא אסרו שוגג אטו מזיד אבל להסיר האיסור ודאי כ"א יחוש לעצמו ולא יהיה עבריין ח"ו להקל באיסור תורה והא דחתיכה אסורה כבר כתבו כולם דמ"מ נשאר מעט ואף אם באפשרות להפליט כל האיסור ממש גזרו הואיל ונקרא שם האיסור על החתיכה משא"כ בתולעים דלא נאסר מעולם הפרי וזה פשוט וברור:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף