אמרי בינה/דיני בשר בחלב ותערובות/כא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי בינה דיני בשר בחלב ותערובות כא

סימן כא

הא דדברים החשובים לא בטילי דעת האו"ה היכא דלא נולד האיסור רק בתערובות בטלו אף דבר חשוב וכמו שכתבו הפוסקים ורמ"א (סי' ק"ב) לגבי דשילמ"ת ועי"ש בפ"מ משם תשובת חות יאיר. וראיתי בדו"ח למרן עקיבא איגר ז"ל מס' ביצה (דף י') דהקשה בהא דמת בבית ולו פתחים הרבה כולם טמאים שחז"ל גזרו טומאה על מקום שסוף הטומאה לצאת דרך שם וכאן א"י באיזה יוציאנו הילכך כולם טמאים ומשמע כיון דכל פתח ופתח הוא בספק טומאה דשמא סוף הטומאה לצאת דרך שם וכיון דסוף סוף לא נטמאו רק שבפתח א' א"כ יתבטלו הכלים אלו בכלים שתחת הפתחים אחרים כיון דנולד האיסור בתערובות וגם כיון דנפתח אח"כ פתח אחד מהם אף דאין ברירה מ"מ כיון דעתה עכ"פ הכלים שבפתח ההוא בודאי נטמאו נתלה דבאותו פתח היה עומד סוף הטומאה לצאת כמו בנפל א' מתערובות לים דתולין דאיסורא נפל כיון דמה"ת ברובא בטיל וא"צ לדון עוד ע"ז דנפל וה"נ כן נימא דהנך כלים הן הן שנתפשט הטומאה לשם דדרך אותו פתח עמד הטומאה לצאת עכ"ד:

ונראה לישב דהא עכ"פ קודם שנתברר והוציא המת היו כל הפתחים עומדים בספק דלא ידענו באיזה פתח יוציאו ואז אסור כל הכלים שבכל פתח ופתח דעל כל הכלים שתחת כל פתח יש ספק דלמא יתברר אח"כ שיוציאו דרך שם ויודע דעשה איסור והיכא דיתברר אח"כ הדבר ממילא יש לומר דאף ספק דרבנן ג"כ לחומרא וכמו דכתב הרדב"ז (ח"א סי' ס"ב) בספק אבילות דלא אזלינן לקולא אלא בס' שאי אפשר להתברר אבל ס' שאפשר להתברר דלמחר יודע שהיה שמועה קרובה ולא קיימו מצות אבילות לא אזלינן ביה לקולא עי"ש ועיין מ"ש דיני יו"ט (סי' ט"ז) וה"נ דכוותיה עכ"פ קודם שנתברר איזה פתח כולם עומדי' בספקן חל שם האיסור מס' על כל א' ואחד ול"ש לומר בזה שיתבטל כיון דעכ"פ יהי' ניכר אח"כ איסור על פתח א' א"כ כולן בספק עומדין ול"ש בזה למיזל בתר רוב דהרוב לא יגיד העתידות שיתברר אח"כ כיון דאתחזק איסור פתח האחד ולא ידענו איזה פתח יתברר לכך כולם טמאים. ושוב ל"ק נמי קושיא השניה דנתלה בהפתח שנפתח כיון דמעול' לא היה ניכר ההיתר ג"כ בפ"ע משעה שנולד הס' ואז הוכרחנו להכניס כולם בספק ולאסור דומה קצת לאם נולד ההיתר והאיסור בתערובות דמעולם לא ניכר כמו ביבמה שרקקה דם דלא שייך ביטול וה"נ אף דמקודם היו כולם מותרים משעה שנפל הס' נכנסו כולן בהכרח לבית הספק מצ"ע שלא ידענו כיצד יתברר בזה אינו דומה לנפל אחד מהתערובת לים דתולין בהאיסור. ועיין פ"מ בש"ת (פ"א) בחקירתו באם אין ההיתר מבורר בשום פעם אם חד בתרי בטיל ואף אם נתערב קודם חד בחד ונתוסף אח"כ אחד שרי שם הוי ההיתר מבורר מתחלה משא"כ אם ל"ה מבורר י"ל דל"א חד בתרי בטיל עי"ש במשלו ובנד"ד י"ל דגרע כיון דיכול להיות שיתברר אח"כ שיוציאו מן פתח זה שמשתמש בהכלים א"כ כל פתח ופתח הוא בס' שמא יתברר שזה האסורה ואסיר' עכשיו לכן ל"ש ביטול בזה. ואף דידענו דרך פתח אחד הוא סוף טומא' לצאת ולא יותר מ"מ כיון שאין הרוב מבורר בשום פעם ועתידות לא נתברר עכשיו ל"ש ביטול ברוב ועי' ח"ד (סק"א) ובמ"ש (סח"י) ואוקי באתרן.

ועיין מתניתין נדרים פ' השותפין בנדרי הנאה זה מזה דאסור בדברים של אותו עיר כגון בה"כ ותיבה וספרים וקשה דיתבטל חלקו ברוב חלקים של אותו עיר ואף במרחץ ובה"כ דהוי קרקע דל"ש ביטול מ"מ הכל מטעם חשיבות והוא מדרבנן עיין רש"י גיטין (דף נ"ד ע"ב) דמה"ט ל"ש ביטול בקרקע וא"כ שם דנולד האיסור בתערובות נימא דיתבטל. ול"ש לומר שם דממון של חבירו לא נתבטל כיון דאינו מפקיע ממנו שום ממון רק לומר דתשמישו הוא מן הרוב ונימא דנתבטל ובפרט שאר דברים ואף דהוי דשילמ"ת מ"מ בנולד האיסור בתוך התערובות בטל אף בדשילמ"ת. ואולי היכא דהוי תרתי דבר חשוב ודשילמ"ת ל"מ אף בנולד בתערובות וגם י"ל דשם אף ההיתר ל"ה מבורר וניכר לעולם וכה"ג גרע וכעין סברא זו כתב הנו"ב בספר דורש לציון די"ג בהא דאחת מבנותיך ל"א מבנו דצריכין כ"א חמשה גיטין ואף במת אחד ול"א דנתבטל וניזל בתר רוב וע"כ דבע"ח ל"ב וכ' דזה ל"ה כנולד איסור בתערובות רק כאלו נולדו האיסור וההיתר בתערובות עי"ש וכ"ש בהך דשותפין דמעולם ל"ה ניכר ההיתר בפ"ע. גם י"ל כיון דאסור לו ליהנות מן ממון חבירו וזכותו נשאר לעולם הוי כממון חבירו דל"ש ביטול ועיין תשב"ץ (סי' קל"ה) ובמהרי"ט (סי' ה') דמדבריהם מבואר דבקונם שהוא כהקדש ל"ש לומר דממון חבירו ל"נ וכמבואר מדברי תוס' מעיל' (דף כ"א) ועיין שב שמעתתא (ש"ו פ"ד) דבנכסי גבוה לעולם אין דנין בו תורת ממון רק תורת איסור שבו עי"ש ויבואר אי"ה במ"א בזה. ועיין בקרית ספר למבי"ט (פ"ו) דמעשר שני דכ' כיון דאפשר בחילול ל"ב וצריך לחללן מה"ת ודבריו תמוהין מתוס' מעילה הנ"ל וי"ל דמע"ש עדיף דעומד לפדיון והוי כממון דלא בטיל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף