אלשיך/תהילים/קמו
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
הללויה וכו' ראוי לשים לב כי אומרו בחיי ואומרו בעודי אחד הוא אמנם יאמר הנה המון ישראל הללו את שם יה ואינכם זוכים להלל את השם שלם כי למענכם נשבע ית' בל יהיה שלם עד ינקם מעמלק כד"א כי יד על כס יה וכו' אך נפשי אשר היא נפש אדם הראשון אשר הוא קראו ה' כמאמרם אני ה' הוא שמי הוא שמי שקראני אדה"ר ע"כ הללי נפשי את ה' שלם.
ב[עריכה]
אך גופי איני כדאי עד לעתיד לבא כשאהיה משיח כי אהללה את ה' בחיי שהוא בזמן שהם חיי משא"כ עתה שחיי אינן שלי כי אם מאדם ומהאבות כמאמר ספר הזוהר שהוא כשאהיה מלך המשיח והוא כי אז יהיה שמו ה' כמאמר הכתוב וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו אך בעודי בזמן הזה אזמרה בלבד אל השכינה שעמי וזהו אזמרה לאלהי בעודי:
ג[עריכה]
אל תבטחו וכו' הלא אמרתי תהללו את שם יה העומד לגאול אתכם הללוהו מעתה כאלו כבר עשאו כלומר כי מזה תעשו עיקר שהוא מהטוב העתיד ולא מטובות העה"ז אמר עתה מה שאמרתי שתעשו עיקר מהעתיד לא כ"ש שלא תשליכו משא מזונותיכם על נדיבי העם כ"א לשים כל מעיניכם על טוב העתיד וזהו אל תבטחו בנדיבים כי הלא הוא בבן אדם שאין לו לעצמו תשועה ואיך תהיה לכם בו תשועה.
ד[עריכה]
והטעם הוא על כי הוא בלתי דבק בה' לפזר לתת צדקה שתבטח בו להתפרנס מצדקה שיתן לך כי עשרו משכח לו יום המיתה לחשוב מחשבות לעשות בעה"ז היכלי מלך וארמנות מבטחים וכיוצא ואינו זוכר המות ואינו עוזב מחשבות הבלו עד ראותו כי הולך הוא ביום צאת נפשו וזהו תצא רוחו וכו' והוא כי אומרו תצא וישוב הוא לשון עתיד כלומר מה תוחלת מן האדם שעד שתצא רוחו שעומדת לצאת וישוב הגוף לאדמתו שעומד לשוב ביום ההוא שרוחו בא לצאת וגופו לשוב לאדמתו קרוב להיותו גוסס אז אבדו עשתונותיו מחמדות העה"ז ולא מקודם יום המות כי איך יהיה כל ימיו דבק בה' לעשות לו תשועה על ידי ממונו לעשות ממנו צדקה ראויה שתבטח אתה בצדקה שיפזר יתן לך:
ה[עריכה]
אשרי וכו' לבא אל הענין נקדים מאמרנו על פסוק ושבתי בשלום אל בית אבי כו' שהוא שאמר יעקב הנה לאברהם לא נקראת אלהיו עד אחר מותו וליצחק בחייו על היותו סומא חשוב כמת מה שאני שואל כי אחר שאין לי חפץ בעה"ז כי אם לחם לאכול ובגד ללבוש שתחשבני כאלו איני בעולם הזה כי אני משליכו אחרי גוי לכן שאלתי היא כי גם שלא אהיה סומא חשוב כמת כאבא כי אם ושבתי בשלום שלם בגופי אל בית אבי ועם כל זה והיה ה' לי לאלהים שיכנה שמו עלי בחיי עם היותי שלם בגופי וכן היה לו כי ויבא יעקב שלם בגופו ולא סומא חשוב כמת שלם בממונו ולא עני חשוב כמת ועכ"ז ויקרא לו את יעקב אל כלומר כי לית דין בר נש ועל כן בחייו עם היותו שלם אני מכנה שמי עליו ואומר אלהי ישראל. ונבא אל הענין אמר הלא אמרתי אל תבטחו בנדיבים ליזון מהם וגם לא תבקשו מותרות כי אשרי שאל יעקב הבלתי שואל רק לחם לאכול ובגד ללבוש בעזרו שכל שברו לא היה רק על ה' שיקרא אלהיו והוא מה שכתבנו שאמר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש שאיני עושה אלא עראי מהעה"ז וכל שברי הוא כי ושבתי בשלום כו' והיה ה' לי לאלהים כמדובר:
ו[עריכה]
וראה ועשה בתבניתו כי הלא הוא לא רצה ליהנות מן העה"ז עם היות כי יעקב הוא עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם והוא מאמרם ז"ל שאמר הקב"ה עולמי עולמי מי בראך מי יצרך יעקב בראך יעקב יצרך הה"ד בוראך יעקב ויוצרך ישראל ועכ"ז לא רצה ליהנות מן העולם כ"א לחם לאכול ובגד ללבוש ושמא תאמרו למה עשה כן ולמה לא יאכל פירות מעשיו בעה"ז הלא הוא כי היה השומר אמת לעולם שהשכר עם כל פירותיו שהוא אמת לא היה חפץ לאכלו במה שאינו מתמיד כי אם שומרו במה שהוא לעולם שיצרף לו הוא יתברך הפירות עם הקרן ככתוב אצלנו על פסוק להנחיל אוהבי יש וכו' וכמאמרנו על בקש יעקב לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם וכו' שהוא כי פעם אחד שבקש מעט שלוה בעה"ז אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם שעשיתי להם תיקון גדול שהפירות שענינם טוב העה"ז תקנתי להם שצרפתיו עם הקרן לעשותו אושר רוחני אלא שמבקשים גם לאכול מהם פה באופן שיחסר לו תיקון שעשיתי לו:
ז[עריכה]
עשה משפט כו' אחרי אומרו את כל עם בני ישראל הללויה שיהללו את שם יה העומד עליהם לגאלם כאלו כבר נעשה ראה והנה יכולים ישראל להשיב מה נעשה בגלותנו ויתומים אנו כי אין גדולי עולם תעמוד לנו זכותם וגם ציון היתה כאלמנה כי ציון היא דורש אין לה לז"א דעו אפוא כי אלהי משפט ה' בכל הפרטים ואשרי כל חוכי לו כי הלא בבני יעקב הנזכר שבניו לא היו יתומים לא עמדה להם זכות אביהם מעשות בהם משפט ראוי כי הנה בניו שהיו עשוקים מיוסף שהביא את דבתם רעה אל אביהם עשה משפטם שעל אומרו שהיה קורא לאחיו עבדים לעבד נמכר יוסף ועל דבת אבר מן החי וישחטו שעיר עזים וכו' ועל אומרו שהיו נושאים עיניהם בבנות הארץ ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף וה' שעשה משפט לעשוקים אחר כך על ידי יוסף נתן לחם לרעבים ליעקב וכל זרעו באופן שהוא יתברך עושה כאחת דברים רבים כי מהמכר יוסף על אומרו שהיו קוראים לאחיהם עבדים נמשך תת לחם לרעבים ואחר כך ה' מתיר אסורים הם שר המשקים ויוסף כי מה' היה שיצא שר המשקים להזכיר את יוסף:
ח[עריכה]
ואחר כך ה' פוקח עורים שפקח עיני יעקב לברך את בני יוסף כי עיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות שעל כן לא היה מברכם עד ראות צלם אלהים שבפניהם וה' פקח עיניו ויראם ויאמר ראה פניך לא פללתי והנה הראה וכו' שהוא כמפורש אצלנו שראה בהם צלם אלהים קדוש שעשה יתברך למען השגיח על יוסף לנחמו מצרתו ועל זכות רחל ואח"כ בסילוק יעקב והיו אחי יוסף בושים ממנו וכפופים תחתיו באמרם לו ישטמנו יוסף וה' זקף אותם ויתן בלב יוסף לדבר על לבם ולהקימם וזהו ה' זוקף כפופים ואח"כ ה' אוהב צדיקים שכל ימי כל השבטים לא היה גלות עד שוימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא.
ט[עריכה]
ואחר כך חשב מחשבות הוא יתברך אחרי מות כל הדור ההוא והיו כיתומים וגרים ובלתי צדיקים אז ה' שומר את גרים ויהיה ענין ידוע מרז"ל שאלמלא היתה שכינה עמהם לא היו נגאלים כי שמרתן מעון זמה וגם ד' דברים טובים שהיו בהם שעל ידי כן נגאלו ומ"ש ז"ל שאמר הקדוש ב"ה כל זמן שאני עם בני אין קונים שם רע אמר דוד אחרי הודיעי לכם את כל זאת דעו כי ה' עושה כל אלה גם יתום ואלמנה שתאמרו שאתם יתומים וציון אלמנה יעודד בגאולה ואם תאמרו כי תיראו על כי נמצאו בעמכם רשעים אל תיראו כי הנה ודרך רשעים יעות כי דרך רעה שהחזיקו בה ללכת בה יעות אותה לפניהם שלא תראה להם דרך ישרה וירחקו ממנה ללכת בדרך טובה והוא הנודע מרז"ל כי הבטיחה לנו תורה שעתיד הקב"ה בסוף להחזירנו בתשובה שלמה וז"א ודרך רשעים יעות:
י[עריכה]
ועוד יש לכם משכון גדול להיות בטוחים ליגאל כי עתה כ"י שכינה בגלות שאין מלכותו ניכר ואז ה' ימלוך לעולם ועד שהוא אשר סדרו לנו בתחנותינו עד לא עשה ארץ וחוצות ה' מלך ובהכינו וכו' ה' מלך ועת יקבץ וכו' ה' ימלוך לעולם ועד ועל חלוקה הזאת הג' אשר לא תבצר חלילה אמר ימלוך ה' לעולם ובזה אנו בטוחים כי אז נגאל ועוד בטחון כי אפילו בכל דור ודור לא זזה שכינה מכותל מערבי ואין זה רק למען יהיה לנו בטחון שיגאלנו ונשוב אל מקדש ה' כוננו ידיו וממתין לנו שם בדור ודור עד נשוב ב"ב וזהו אלהיך ציון לדור ודור והוא מאמרנו על פסוק עיר האלהים סלה על כן ככ הוא ודאי שראוי שמעתה תהללו את שם יה העומד לגאלכם לעתיד כמאמרו יתברך כי יד על כס יה וכו' וז"א הללויה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |