אלשיך/תהילים/קמ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png קמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

למנצח וכו':

ב[עריכה]

לפי הנראה מרבותינו ז"ל ידבר בגליות ואחשבה כי את כלם ידבר כאלו ישראל הגולים הם המדברים בלשון יחיד ואומרים חלצני ה' מאדם רע הוא נ"נ בגלות בבל ובזה אבטח כי מאיש חמסים הוא איש צר ואויב בגלות מדי תנצרני כאשר יפרש הטעם בסמוך.

ג[עריכה]

ועל גלות יון אמר אשר תשבו רעות בלב שהוא להעבירם על דת על כן כל יום יגורו מלחמות פעם על שבת ופעם על ר"ח ופעם על מילה ופעם על ההיכל ופעם אמור להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל כמ"ש ז"ל בב"ר:

ד[עריכה]

ועל גלות אדום הארוך שקצו ליבא לפומא לא גלי' שעל כן אומרים אדום כי ממשלתם לעולם על ראותם האריכות אמר שננו לשונם כמו נחש וכו' והוא כי תחת שפתימו הוא אמרם סלה שממשלתם הוא סלה:

ה[עריכה]

ועתה בא ופירש מה שאמרתי שמרני ה' מידי רשע הוא נבוכדנצר שעל ידי כן אבטח שמאיש חמסים הוא המן תנצרני הטעם הוא כי שניהם נ"נ והמן אשר חשבו היה לדחות פעמי מדרך קוני יתברך זה להחטיאני בצלם וזה בסעודת אחשורוש כמפורש במדרש חזית כי המן הרע היה הוליכם אל המשתה ההוא להחטיאם ואם כן אם לא היה יתברך שומרם בימי נבוכדנאצר שלא ישתחוו אלא לפנים עם שיקדשו חנניה וחבריו את ה' היו נופלים לגמרי על ידי איש חמסים שהוסיף להחטיאם בימי אחשורוש:

ו[עריכה]

ופירש ואמר כי מה שחשב נבוכדנאצר לדחות פעמי הוא כי טמנו גאים פח לי כי נבוכדנאצר ויועציו הכריזו שיפלון ויסגדון כל עממיא לצלמא והיה אומר שלא היתה ע"א כמפורש אצלנו במקומו והיה הדבר להתגאות שמלכותו תקום לעולם וכל עיקרם היה לי שהוא בשביל ישראל להכניעם תחת שרו של נבוכדנאצר לבטל ענין אבן די לא בידין ומה שחשב המן לדחות פעמי הוא כי וחבלים הם המן ואחשורוש פרשו רשת ליד מעגל והוא מ"ש במדרש חזית שהיה המן וסיעתו בחוצות מצודדים את היהודים להביאם אל הסעודה וזהו פרשו רשת ליד מעגל וגם אחר כך בסעודה מוקשים שתו לי והוא ענין מאמרם ז"ל כי שמו לפני המסובין זונות נגד כל ישראל שיסתכלו בהם להכשילם וזהו מוקשים שתו לי סלה שהוא כל שבעת ימי הסעודה:

ז[עריכה]

ואז אמרתי לה' אלי אתה שהוא מאמר תפלת אסתר אלי אלי למה עזבתני אז אמרתי אלי אתה ולא הצלם כי אני לא עשיתי אלא לפנים לכן האזינה ה' וכו':

ח[עריכה]

ועל גלות יון אמר אלהים אדני עז ישועתי ואז סכות לראשי הוא יהודה מכבי בן חשמונאי שהיה ראש לישראל ביום נשק שנלחם עם מלך יון והושעתנו על ידו:

ט[עריכה]

ועל גלות אדום הוא אומר אל תתן ה' מאויי רשע הוא עמלק זממו אל תפק ומהו זממו הלא הוא אמרם כי ירומו סלה שחושבים שרוממותם היא סלה כמ"ש ז"ל כי גם יעקב נצטער על זה שראה את שלשת שרי שאר מלכיות עולים ויורדים ואת שרו של אדום ראהו עולה ולא יורד והוא כי ליבא לפומא לא גלי והוא זממו של אדום כאמרו למעלה תחת שפתימו סלה:

י[עריכה]

אך בה' בטחנו כי ראש מסבי היא התורה שהיא ראש המסבבים אותי להצילני שהוא עמל שפתימו שעמלים העוסקים בה בשפתותיהם יעמלו בה ויעשה העמל ההוא לנו כסוי ומגן:

יא[עריכה]

אז ימוטו עליהם שהוא עמלק מן השמים גחלים באש היורדת יפילם במהמורות בל יקומו:

יב[עריכה]

איש לשון כו' הוא גוג במלחמה אחרונה בחבלי משיח שכל ענינו לפתות בלשונו להעביר את ישראל על דת או כפרש"י שמדבר על עשו שהיה איש לשון יודע ציד לצוד את אביו בפיו כי אשר היה איש חמס רע יצודנו החמס שעשה למדחפות הס ב' מדחפות אחד ביד ישראל ואחד בגיהנם אחרי כן:

יג[עריכה]

ידעתי וכו' אמר כי אז לעתיד נבטח בגאולה כי הלא יעשה ה' דין עני הוא המשיח שהוא עני רוכב על חמור בשואלו דין על האומות וכן משפט אביונים הם ישדאל שבגלות שבהם צדיקים וישרים:

יד[עריכה]

אלא שיש הפרש בין ב' הסוגים וזהו אך צדיקים וכו' שהוא הסוג הראשון. ישבו ישרים הם השני שהם העושים לפנים משורת הדין והוא כי הנה ידוע מאמר רבי שמואל בר נחמני כי ג' נקראו בשמו של הקב"ה צדיקים ומשיח וירושלים וכו' והנה היה מקום לומר כי שמו יתברך שנקראים צדיקים וישרים בשמו יודו לו כי הוא יעמוד להם ליגאל לז"א אך צדיקים בלבד הן הם אשר צריך יודו לשמך שנקרא גם בהם שהוא יעמוד להם ליגאל כי וישרים אין צריכים כי הלא הם רואי פני המלך הקדוש כי ישבו ישרים את פניך ואין צריך ליגאל על הקרא שם ה' עליהם כי בלעדי זה זכות קדושתם רב מאד מצד עצמם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.