אלשיך/תהילים/קט

אלשיך תהילים קט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח לדוד מזמור כו' הנה מהנראה מרז"ל כי מזמור זה על עשו המתייחס אל גלות המר הלז ידבר ולפי זה יתכן כי להיות כוונת המזמור על זה יכלול בו כל הצרות שעברו עלינו ע"י זרע עשו הוא עמלק מתחלת מעשיו ע"י המן הרע עד גלות הלזה. ונבא אל הענין אמר למנצח לדוד כו' לומר כי הנה למה שענוש לצדיק לא טוב והוא יוצא יצוא ממחיצתו ומקלל את עמלק כמדובר ראה והנה היה פתחון פה לומר כי על כן אולי לא טוב הדבר בעיניו יתברך וימנע ממנו רוח קדשו באופן שלא ישמיע תהלתו יתברך עוד בפיו לזה החל ואמר למנצח כו' לומר שהוא למנצח שלדוד הוא מזמור ולא הפכו על קללו את הזולת ומה שמזמר הוא לומר ידעתי כי עם שאני מקלל את האויב ונענש על ידי ידעתי כי למה שאתה אלהי תהלתי תמיד כי כל תהלותי מאתך ברוח קדשך שאל תחרש מלדבר בי תמיד על זה. או שעור הכתוב מה שלדוד הוא מזמור הוא כי למה שאתה אלהי תהלתי זאת שאני מהלל ולא מלבי לבדי כ"א מרוח קדשך שעל כן אל תחרש כמדובר. או שיעור הכתוב למה שנצוח אומרי כל זה הוא מאתך ע"י מה שרוח ה' דובר בי ואינו נמנע ממני על היות דברי קללות וזהו למנצח שהוא למי שהוא מנצח לדוד מזמור זה על כן ידעתי כי מהיותך תמיד אלהי תהלתי אל תחרש כי אם שתמיד אהללך במלתך על לשוני שהיות עמלק נענש על ידי טוב בעיניך:

ב

והטעם כי הוא ראוי לכך הלא הוא כי הנה פי רשע ופי מרמה עלי פתחו והוא כאלו ישראל הגולים בלשון יחיד כאלו יחד כלם מדברים ואומרים כי מאז החל אדום להצר את ישראל שהיה בגלות מדי ע"י המו הרע האדומי כי אז היה עומד על ימין אחשורוש לבלע ולהשחית והוא כי הנה ארז"ל כי המן ואחשורוש שניהם לבבם למרע לאבד את שונאי ישראל כמשל בעל התל ובעל החריץ והוא כי הנה ארז"ל כי נועצו שניהם לאבד את ישראל ואחשורוש והמן יעצו לרמות אותם להזמינם לסעודת אחשורוש להאכילם והשקותם אשר שנא ה' ולהושיב נגד פניהם זונות. להחטיאם וזה יאמר כי פי רשע הוא אחשורוש שביטל עבודת ב"ה ופי מרמה הוא המן אשר עשה במרמה עלי פתחו ויעשו ערמת הסעודה ושינהם דברו אתי לשון שקר כי המן ארז"ל שהי' מקבצם כמדובר במדרש חזית והיה מדבר על לבם כי לכבדם הי' בלבו וגם אחשורוש היה מדבר בם כי לכבדם היה עושה באמור להם אלהיכם היעשה לכם סעודה כזו שדברי שניהם היו נראים כדברי אהבה והיה לשון שקר כי מה שדברו אתי היה ממש לשון המורה אהבה:

ג

אך ודברי שנאה סבבוני מבחוץ שלא בפני ועוד מעט וילחמוני חנם על לא חמס להיות כל העמים לוחמים עלי להשמיד להרוג ולאבד:

ד

ומה שעמדה לי היה כי תחת אהבתי ישטנוני והוא ענין מאמרם ז"ל שהיה המן אומר למלך הנה העם הזה מאבדים ממונם בשהי פהי שבת היום פסח היום כו' ועמד מיכאל לפני הב"ה ואמר כלום בניך מתקטרגין על שעברו תורתך אינו אלא על שקיימו מועדיך באהבתם אותך אמר הב"ה חייך לא שבקית ולא אשבוק וכו' וזה יאמר תחת אהבתי אותך לשמור מועדיך ישטנוני להרע אותי בשביל כך ולא שמתי לבי אל תקונים טבעיים כי אם להתפלל אליך וזהו ואני תפלה וכוון באמרו ואני מז"ל במדרש כי אמר אליהו למשה אל יעזוב את ישראל בעת ההיא ושאמר לו משה מי הוא צדיק בדור ואמר לו מרדכי אמר לו אמור לו שיתפלל הוא משם ואני מכאן וכו' וזה יאמר ואני תפלה כלומר כי אחר היה מתפלל ואני ג"כ שהוא כי ישראל שבגלות דוברים על עצמם בלשון יחיד כאשר כתבנו למעלה:

ה

והיה על כי וישימו עלי רעה תחת טובה שאמרו שהייתי מכלה ממונו של עולם בשבתות ומועדים ותחת טובה זו שמו עלי רעה שלכלות ממון העולם עשיתי ותחת אהבתי אותך שסיפר שלא הייתי שותה יין שנגע בו נכרי שמו עלי כי לשנאתי את הנכרים לא הייתי שותה יין שהמלך נוגע בו ואם היה זבוב נופל ומת ביין הייתי מוצצו ומשליכו ושותה היין:

ו

ומעתה התפלל דוד ואמר הפקד עליו רשע כי על בעל פי מרמה המסבב את הכל הוא המן הפקד עליו רשע הוא אחשורוש כמדובר באמרו כי פי רשע שהוא שיתהפך לו לאויב כאשר היה ושטן יעמוד על ימינו על ימינו של רשע הנזכר בהפקדו עליו והוא מאמרם ז"ל במדרש שעלתה חמת המלך בשמעו איש צר ואויב כו' והיה השטן מבער בו כו':

ז

בהשפטו לפני המלך יצא רשע בדינו כאשר היה כי בהיות המלך נדון בקרבו אם ידינהו לחיים או למות אמר חרבונה גם הנה העץ כו' יצא דינו לפני מלך להמיתו ותפלתו שהיה מתנפל ומבקש על נפשו מאת אסתר המלכה תפלתו ובקשתו היתה לו לחטאה שחשבו עליו לחטאה שהיה גם לכבוש את המלכה עמו בבית:

ח

יהיו ימיו מעטים כו' מיעוט רבים שנים כי מיום שעשה רעה והחתים הגזירה שהיה בי"ג בניסן לא חיה רק ב' ימים י"ד וט"ו כי בי"ו נתלה. פקודתו שררותו כמה דאת אמר ופקודת בני גרשון. יקח אותה אחר הוא מרדכי. או יהיו ימיו מעטים מעשותו הרעה עד שפקודתו יקח אחר שהעביר טבעת המלך ממנו ונתנה למרדכי:

ט

ואח"כ יהיו בניו יתומים והוא כמאמרם ז"ל על פסוק והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים שיהרגום במקום שלא יבאו עדים על מיתתם ולא יניחום לירש נכסי אביהם וע"ד זה יאמר יהיו בניו יתומים מניסן עד אדר שחיו שלא יניחום לירד לנכסי אביהם ועל דרך זה ואשתו אלמנה:

י

ולא עוד אלא שהנותרים מבניו ימותו ברעב והוא כו קלא אמרו רז"ל כי שלשים בנים היו לו להמן עשרה תלו ועשרה מחזרים על הפתחים וזה יאמרו נוע ינועו בניו ממקום למקום ושאלו שהוא על הפתחים ודרשו מחרבותיהם וקרקעותיהם מאביהם להתפרנס מהם ואינם :

יא

כי ינקש נושה לכל אשר לו הוא מרדכי שהיה נושה בו כדעת רבותינו ז"ל והמתרגם במגלה כי לעבד נמכר המן למרדכי במלחמה על מה שהיה חייב לו ועל שאר נכסיו ויבזו זרים יגיעו באופן כי משל אביו לא נתנו למו:

יב

ובתורת חסד אל יהי לו מושך חסד שעשה אביהם עם שום אדם שישלם גמול לבניו אחריו או חונן בתורת צדקה ליתומיו:

יג

באופן שיהי אחריתו להכרית חללי רעב בדור אחר אפילו שמם לא יזכר כי ימח שמם:

יד

אך עון אבותיו עמלק ועשו יזכר אל ה' שלא ימח בשם זרעו מבני אדם וחטאת אמו פירשו ז"ל החטאת שעשה עשו עם רבקה אל תמח כי בבטן אמו הפך מטריו שלה או למאן דאמר שגרם שלא תלד י"ב שבטים גם היא:

טו

ולא בלבד יזכר עון כי אם גם יהיו נגד ה' תמיד עונותם לקטרג עד שגם יכרת מארץ זכרם כאשר מחה את שמם:

טז

יען אשר לא זכר עשו עשות חסד שעשה לו יעקב בנזיד שהיה עיף כמעט נפשו יוצאה כאמרו כי עיף אנכי וזה הגמול שעשה כי וירדוף איש עני ואביון הוא יעקב ונכאה לבב למותת:

יז

ושמא תאמר הלא לקח ברכות אינה טענה כי הלא ויאהב קללה שחלקו העולמות בינו ובין יעקב והוא אהב קללה בקחתו העולם הזה ובחר במות הע"ה וזוהמת נחש הכרוכה במות כמאמרנו על פסוק הנה אנכי הולך למות כו' ולא חפץ בברכה של עה"ב על כן ותרחק ברכה של אביו ממנו שהיא לעתיד ולא יעקב פעל בעצם כי היא רחוקה ממנו ומה' יצא הדבר:

יח

ולא יתואר המות אשר קנה למסבב זולתו כי הלא וילבש קללה בלדתו כמדו שיצא אדמוני כלו כאדרת שער כמלובש ברוגז ודין והענין כי ותבא כמים בקרבו והוא מה שאמרו ז"ל בפסיקתא למה יצא אדמוני שהיה במעי אמו ושתה כל דם נדתה והוא כמפורש אצלנו בביאור התורה כי כל זוהמת נחש וקללת חוה שיהיה לאשה דמים שאב הוא בבטן אמו כמים בקרבו שנכנס בכל פנימיותו כמים לשותם וכשמן הנמשח על העור חוצה שנכנס ויערב לו כן לא היה מה ששאב זר אצלו רק כל כך ערב לו שאדרבא נהנה ממנו כי איכותו הוא מצד חיצוניות נפשו כשמן שעריבות המשיחה נכנס עד בפנים עד תוך העצמות:

יט

ומה שאקללנו שעם שהוא מלובש כך להיות שוט לישראל יהי רצון שתהי לו לעצמו ולא לזרים כי תהי לו כבגד יעטה להתחמם בה ולא שתצא לחוץ רק ולמזח תמיד יחגרה בל תמוט ממנו:

כ

ועם היות כי פעולת הקללה והרוגז עלינו לא מעשו וזרעו הי' לנו בעצם רק פעולת שוטני הוא סמאל וסיעתו שרו של עשו ולא מעצמו רק מאת ה' שנתן לו הכח ההוא וכן פעולת הדוברים רע על נפשי כל מיני קטיגורים הנעשים על ידי העבירות עם כל זה אבטח בה' שלא יוכלו לי רק תהי לו כמדובר:

כא

כי הלא אתה אלהים ה' עשה אתי למען שמך המחולל בעכו"ם אך על הנוגע אלי איני כדאי רק כי טוב חסדך ולא בתורת משפט הצילני:

כב

כי עני וכו' ידוע כי עני חשוב כמת אך אני בגלות אני עני וגם אביון ולכן לא אחשב כמת בכ"ף הדמיון רק שלבי הנותן חיות לכל האברים הוא חלל בקרבי ואם כן מת אנכי.

או יאמר אם יצטייר היות עני ואביון אינו כי אם אנכי בגלות אדום ולא חשוב כמת רק מת ממש כי לבי חלל בקרבי והטעם כי הלא מי שלא ניסה בעושר ותענוג אינו מרגיש כל כך העוני:

כג

אך אנכי מענוג ומרוך לא נסתה כף רגלי אפי' לפסיעה גסה רק כצל כנטותו לאט לאט כן נהלכתי כמתהלך ומטייל ועתה כרגע ננערתי כארבה המנתר על הארץ מירושלים עד רומי וכו':

כד

וגם מתחלה ברכי כשלו כשהייתי צם צום א' מרוב תענוג ועתה בשרי כחש משמן והוא כי דרך הכחש הוא בשומן אך הבשר לא יתך אך אני גם בשרי כחש ואין זה רק משמן שכל כך הייתי רך וענוג שגם בבשר היה שומן ולא היה לי בשר משולל שמן:

כה

ואני בתחלה הייתי חרפה להם ועתה שבשרי כחש משמן אין צריך לומר היותי חרפה כי אם גם יבוזו בעיניהם לדבר בי אפילו לרעה כי אם יניעון ראשם:

(כ) או שיעור הכתובים אם תאמר נא ה' שלא אקללנו כי הלא זאת הרעה האמורה שהיא פעולת שוטני מאת ה' היא וכן הדוברים כו' לכן לא אבקש על רעתם כי זה מאתו יתברך על ידם הוא:

(כא) אך על הנוגע על עצמו אבקש הלא הוא שאתה אלהים ה' עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני עם היותי בלתי כדאי:

(כב) כי הלא ראה כי עני ואביון אני כו' כמדובר עד סוף פסוק ברכי כו' אך אחר שכל כך הושפלתי עד גדר שואני הייתי חרפה להם כו':

כו

עתה הנני כאלו הגעתי עד פרק המיתה וראוי תקרא אלהי כי על המתים או החשובים כמתים מכנה שמו יתברך ולא עזרני ה' במה שהגעתי אל גדר תקרא אלהי שהוא שעודני בגלות תיטיב לי ומאליך גם הושיעני כחסדך גם שלא תעשה להם דבר:

כז

והעזר הוא שידעו כי זאת גלותי ורעתי ידך היא שעשתה לי ולא מהם היה לי כי אם שאתה ה' עשיתה פן יאמרו ידם רמה:

כח

וזה במה שיקללו המה ואתה תברך ויקומו להרע לי ויבושו ועבדך ישמח כי בזה יכירו כי ה' אתנו ועתה יאמרו אם כן אפוא כל אשר הרענו למו מה' יצא על אשמותם והראיה כי עתה שירדו עד דכא מרחם עליהם:

כט

ואז ילבשו שוטני כלמה על כל מה שהרעו לי כאשר בוש נירון קיסר בפסוק התינוק ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגם שלא יודו ויאמרו בפיהם כי בושו ממעשיהם אשר עשו לנו הלא יעטו כמעיל בפנים בושתם שלא ידברו נגדנו:

ל

ודי לי כי אודה ה' מאד בפי והוא כי טרם הכירם כי ידך זאת כו' באיזה הטבה שהייתי מרגיש מאשר היה מטיב לי הוא יתברך לא ערבתי אל לבי להודות בפה את שם ה' כי ילעיגו לי ויהיה שם שמים מתחלל חלילה בחרופיהם אך עתה בעשותך מלכנו יכירו כי עמנו אתה ויבושו ויכלמו.

אודה ה' כו' אחרי אומרו כל מה שכנסת ישראל שבגלות מחלה פני אל תמיד יחוננו ויצילנו מעקת אויב אמר מה אומר אם כל זה איננו שוה לי והגלות הולך ונמשך על כן מסיים ואומר גם שאיני נענה עם היותי תמיד מבקש ממנו יתברך שיגאלני אין צריך לומר שלא אקוץ אלא אדרבא אודה ה' על שהוא מאד בפי שזיכני להיות שמו שגור בפי תמיד בהתפללי גם שאיני נענה ועל זה אפילו בתוך רבים אהללנו ולא אבוש פן יאמרו כי לא נחשבתי ליענות:

לא

והטעם הוא כי הגלות הוא לינצל הנפש ממשפט גיהנם ע"י צרת הגוף וזהו כי יעמוד לימין אביון התאב לכל טוב בגלות כדי להושיעו משופטי נפשו הם המלאכי חבלה העושים שפטים בנפשו בגיהנם מושיעם על ידי הגלות מהם והוא מה שאמרו ז"ל שהגלות הוא תחת גיהנם ואומרו לימין אביון הוא כי הנה אמרו רז"ל על פסוק יפול מצדך אלף וכו' שהם מלאכי חבלה המתדבקים אל האדם בחייו וראוי לשים לב למה אל השמאל נתנו האלף והרבבה אל הימין ואחשבה כי אל מקום היותר קדוש שם החיצונים מתדבקים יותר כנודע מרז"ל הני מאני דרבנן דבלו מנייהו הוי ועל כן מרבים אל הימין והנכון כי הם כחות חיצונים אשר יעשה אותם האדם באשמותיו כי הן הם המסבבים והדנים אותו בגיהנם ועל כן יאמר כי יעמוד לימין אביון אשר שם עיקר שופטי נפשו על אשמותיו ועל ידי הגלות אשר בו הוא אביון יפיל מימינו הרבבה ויעמוד הוא יתברך ויבטלם להושיע אותו מהיותו נשפט בגיהנם על ידם כי יתמרקו בגלות ועוד אינם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.