מצודת דוד/תהילים/קט

מצודת דוד ‏ תהילים קט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אלהי תהלתי. אתה אלהי תהלתי שאני מהלל לך בכל עת:

אל תחרש. אל תשתוק:

ב

ופי מרמה. פי איש מרמה:

עלי פתחו. לדבר עלי סרה:

לשון שקר. מראים עצמם כאוהבים לבל אהיה נשמר מהם:

ג

ודברי שנאה. אבל בלב סבבו אותי בדברי שנאה ולוחמים עמדי בחנם כי לא גמלתי להם רעה מעולם:

ד

תחת אהבתי. במקום האהבה שאני אוהב אותם המה נוטרים עלי שנאה בלב:

ואני תפלה. עכ"‎ז אני איש תפלה להם כמ"‎ש ואני בחלותם לבושי שק וכו'‎ (לעיל לה):

ה

תחת טובה. במקום טובה:

ו

הפקד. לכן הפקד עליו רשע כמותו ולא יחמול עליו:

על ימינו. להיות נכון אצלו לקטרג עליו:

ז

בהשפטו. כשיהיה נשפט על מעשיו יצא חייב:

תהיה לחטאה. לא תחשב לזכות כ"‎א למזכרת עון לומר עליו בשמים איך מלאו לבו לשאול צרכיו מה'‎, ואין לבו שלם עמו:

ח

פקודתו. עשרו וקניניו שהוא פקיד וממונה עליהם:

י

ונוע ינועו. יהיו נעים ונדים לשאול פת לחם גם ישאלו וידרשו מתן ממקום מושבותם מבתיהם החריבות ר"‎ל גם על הפתחים ישאלו גם במושבותם מעוברי דרך:

יא

ינקש. הנושה בו ישים פח יקוש ללכוד לעצמו את הכל והנכרים ממנו שאינם ראוים לירשו ישללו עשרו:

יב

אל יהי. לא יהיה לו שום אוהב להיות מושך עליו חסד ולא יהיה מי אשר יחנן ליתומיו:

יג

יהי אחריתו. בנו יהיה לכריתה ובדור האחר שאחר בנו ר"‎ל בדור השלישי ימח שם האב והבן כי ימותו ואינם ויושכחו מן הלב:

יד

יזכר עון אבותיו. יהיה נזכר לו עון אבותיו לענשו גם עליהם וכמ"‎ש פוקד עון אבות על בנים (שמות כ':ה'):

אל תמח. אלא יהיה נזכר על בנה:

טו

יהיו נגד ה'‎. לקטרג עליו ובעבור זה יכרת זכרם מן הארץ:

טז

יען. בעבור אשר לא זכר לעשות חסד למי שצריך אל החסד ורדף הענוים ונשברי לב להמית אותם:

יז

ויאהב קללה. אהב לעשות דברים אשר הקללה מעותדת לבוא עליהם ולכן תבא עליו הקללה המעותדת:

ולא חפץ בברכה. לא רצה לעשות דברים אשר הברכה מעותדת לבוא עליהם ולכן תהיה הברכה ההיא רחוקה ממנו:

יח

וילבש. יהיה מעוטף בקללה כמדו המעטפת את כל גופו:

ותבא. הקללה תבוא בקרבו בשפע רב כמים:

וכשמן. עם כי המשיחה היא למעלה על הגוף עכשיו באה היא בהעצמות כן הקללה תרד בו אל חדרי בטן אל עצמו ובשרו:

יט

כבגד יעטה. הקללה תהיה על גופו מסביב כבגד העוטה כל הגוף:

ולמזח. יחגור הקללה תמיד להיות לו למזח:

כ

זאת פעולת. זהו גמול פעולת שטני מאת ה'‎ וגמול הדוברים רע על נפשי:

כא

עשה אתי. חסד ואמת:

למען שמך. למען יוגדל שמך:

כי טוב חסדך. כאשר חסדך טוב לכל כן הצילני גם אותי:

כב

כי עני. אני נכנע ומושפל כעני ואביון ולבי נעשה חלל בקרבי מגודל הפחד והתוגה:

כג

כצל כנטותו. כמו הצל וחוזר ומפרש כמו נטיית הצל שאינו בא מפאת עצמו כ"‎א ע"‎י נטיית הדבר העושה הצל כן נהלכתי אני ר"‎ל מהלכי לא באה מפאת עצמי ומרצוני כ"‎א ע"‎י מכריחים הלכתי גולה ומטולטל:

ננערתי כארבה. ננערתי בתנועה החזקה ממקום למקום כמו הארבה שאין לו קן מיוחד וננער מגדר לגדר:

כד

מצום. בעבור הצום כשלו ברכי ונחלשו:

משמן. מהיות בה שומן:

כה

ואני. בעבור מרבית הצום המה מחרפים אותי בלעג ובזיון:

יראוני. כאשר יראוני יניעון עלי בראשם בדרך לעג:

כז

וידעו. תן בלבם לדעת ולהבין כי ידך עשתה זאת התשועה ולא באה במקרה:

כח

יקללו המה. אף כי המה מקללים אתה תהפכם לברכה ואם כי קמו עלי מה בכך הלא קמו ויבושו כי לא יוכלו לי ואני אשמח במפלתם:

כט

בשתם. הבושת אשר תביא עליהם יעטוף אותם מסביב כעטיפת המעיל:

לא

כי יעמוד. כאשר יעמוד לימין האביון להושיע מיד הרשעים השופטים לקחת נפשי במשפטם המקולקל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף