אלשיך/תהילים/נב

אלשיך תהילים נב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח משכיל כו':

ב

בבוא וכו' הנה אומרו ויגד ויאמר הוא כפל ענין ובמלות שונות שהם שתי קושיות למה כפל הענין ולמה שינה הלשון ומה גם שהיה לו לומר תחלה בא דוד אל בית אחימלך ואח"כ יאמר מה שהגיד לו. אמנם הנה דואג היה במשכן כמאמר הכתוב ושם איש מעבדי שאול נעצר לפני ה' ושמו דואג כו' והנה גם שהיה מגיד כל אשר עבר בין אחימלך ודוד במקום ההוא לא היה דבר רע ולא הוראה שידע אחימלך כי מלפני שאול היה בורח כי אדרבה שם אמר אליו מדוע אתה לבדך ואין איש אתך ויאמר אליו דוד לאחימלך הכהן ויאמר המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה כו' ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמוני שיורה מכל זה כי לא ידע אחימלך כי מפני שאול היה בורח ועוד שכעני המחזר שאל ממנו מה יש תחת ידך חמשה לחם כו' ואם כן אין בזה דבר רע לחייב את אחימלך כי אפילו מה ששאל לו באלהים יכול לומר כי להיותו חושב שהיה שליחות שאול ומה גם שהיה צורך הצבור בו ומהיכן יצא לשאול שקשר אחימלך עם דוד אך אחשוב כי זה גלה דוד באמרו ויגד כו' ויאמר כו' לומר כי ויגד לשאול את אשר שמע בבית ה' אשר היה דואג עצור שם ומפני שאין מהדברים ההם הוראה שהיה קשר בין שניהם על שאול חזר ואמר לו בא דוד אל בית אחימלך לומר לו אלו לא נמצא דוד עם אחימלך אלא במשכן אשר שם דואג אפשר שלא המתיקו סוד לעשות קשר ביניהם אך הנה בא דוד גם כן אל בית אחימלך אל ביתו ממש ולמה הלכו ממש שם אם לא להמתיק סוד הקשר מה שלא היה אפשר בבית ה' אשר שם דואג ועל כן שאול יגזור אומר כי כל אשר דברו במשכן שיורה כי לא ידע אחימלך בדבר תחבולה היתה להסתיר דבר בפני דואג וזהו ויגד לשאול כלומר ועדיין כל זה אין רע אלא שויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך:

ג

מה תתהלל ברעה כו' אמר מה עלה בדעתך בדבר ההוא האם גבורה תחשב לך עשות רעה שיהיה לך הלול ממנה ודאי שאינה גבורה ואם הוא על מה שאמר שאול אין חולה מכם עלי ואין גולה את אזני והיה בדעתך שהיית עושה חסד עם שאול להורות כי היית חולה עליו ומצטער בצערו והיית בעיניך כעושה חסד הלא בזה עשית חסד אל כל היום והוא כי הנה אל זועם בכל יום ששיעור רגע כמימריה אל זועם בכל יום ויום והוא הרגע שהיה יודע בלעם לכוין לקלל בו והנה על זה אמרו וכי זה החסד שעושה שם האל בעל החסד להיות זועם והוא הפך מדתו אך הוא כי אם היה הזעם בא פעם אחת לא היה אפשר לעולם לסובלו על כן חסד גדול עושה שמחלקו רגע אחד בכל יום ובזה יאמר דוד לדואג אם חסד חשבת לעשות עם שאול הלא אדמה אותו לחסד אל שעושה בכל יום שזועם בכל יום אך הוא רגע ואתה עשית החסד אל שהיא הזעימה כל היום שהיה כלה זעם על כל כהני ה' להמיתם ביום תמים כי חסד אל שהוא שיהיה רגע בלבד אתה עשית חסד שעושה אל מתמיד כאלו כל היום הוא ולא כמו רגע:

ד

ואם תאמר שלא נתכונת על הנוגע אלי רק על אחימלך שנראה לך שהיה בן מות על ששאל לי באלהים ואין שואלין אלא למלך וקנאת על הדין ועל האמת גם זה שקר כי האמת הוא כי הוות תחשוב לשונך שהן שתי הוות עלי וגם על אחימלך לאחימלך היית כתער מלוטש לשוחטו ולי היית עושה רמיה שכונת לשיחרה אפו עלי ויתחמם לרדפני בכל תוקף המצאות שבעולם וזהו הוות כו' כתער מלטש כו':

ה

אהבת רע מטוב כו' אמר אם תאמר שלא היתה כונתך רק להחזיק במדת דבר אמת ועל כן ספרת כל המאורע כאשר היה אין זו טענה כי הנה אהבת כו' לומר מי יתן ובתום לבב ספרת האמת אך לא היה כי אם שאהבת רע מטוב ומה הוא הטוב שלא אהבת הלא הוא כי שקר הוא טוב בעתו מדבר צדק ואמת סלה והוא כי מותר לשנות מפני השלום והאמת בקצת מקומות הוא חורבן עולם שהוא לשון הרע באופן שטוב הוא שקר לפעמים מפני השלום מהיות מדבר אמת וצדק סלה בלי השקפה אל הפרש העתים וזהו אהבת רע מטוב ומה הוא הטוב הלא הוא שקר שטוב לשעתו מדבר צדק סלה כלומר שהיה לך לומר שקר לשנות מפני השלום אך אהבת הרע יותר מהטוב:

ו

ולא עוד אלא שביררת פסולת מתוך אוכל וזהו אהבת כל דברי בלע והוא שאמרת וישאל לו בה' וגם חרב נתן לו וגם צידה נתן לו ואשר עבר בינתים ששאל לו מדוע אתה לבדך ואין איש אתך ואשר השיב לו דוד המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה כו' שיורה מזה כי בתום לבו עשה אחימלך וכן מאשר שאל דוד מה יש תחת ידך חמשה לחם למלא נפשו כי ירעב ולא הודה לו כי אם אדרבה אמר לו שלא היה לו רק לחם קדוש ועכ"ז לקחו דוד את כל זה לא הגיד כי אם השמיט ענין שאלת אחימלך ותשובת דוד לבל הראות כי בתום לבו עשה וכן ענין הלחם כי אם אמר וצדה נתן לו וזהו אהבת כל דברי בלע לאמרם לבדם וזה יורה היות לשון מרמה ולא להגיד אמת מה שראה בתמימות לב:

ז

גם אל יתצך לנצח כו' אמר אצ"ל מדת אלהים או מדת ה' כי אם גם אל שהוא מדת חסד יתצך ויסחך מאהל הוא בית המדרש כד"א זאת התורה אדם כי ימות באהל ופירשו ז"ל על בית המדרש ויתכן רמז מאמרם ז"ל ששיכח הב"ה את תורתו ממנו וגרשוהו מבית המדרש וזהו יחתך שהוא ע"י השכחה שנשאר ניחת ונכנע ועל ידה ויסחך מאהל ובהעבירך ממנו יהיה מקום להשתרש מארץ חיים סלה כי עץ חיים אין אתו כי נעקר מן שרשו וזהו ושרשך כו' ואם יאמר איש הלא טוב היה לבקש עליו רחמים שיחיה אולי ישוב אל ה' והוא יתברך לא יחפוץ במות רשע כי אם בשובו ולא עוד אלא שאמרתי שגם אל הוא מדת חסד יסכים לנותצו לנצח כו':

ח

ואיזה חסד נמשך לעולם במותו הלא הוא כי יראו צדיקים כו' והוא לומר הנה חסד גדול עושה הוא יתברך עם כל הצדיקים במיתתו של זה כי אם יתקיים וחי בעולם אף צדיקים אפשר ח"ו יהרהרו ויתפקרו באמרם מי שע"י רשעו נהרגו כהני ה' שלמים וכן רבים והוא שלאנן ושלו ואיה אלהי המשפט חלילה אך עתה בהכרתו ימשך חיים לצדיקים כי יראו צדיקים וייראו מה' כי יקנו יראת שמים ואדרבה ועליו ישחקו באופן שחסד גדול לעולם הוא הכרתו שהוא כחולי הידוע שאם יבא ביד כריתת היד היא חיים לכל הגוף בל יתפשט עד הלב:

ט

ומה הוא השחוק שעליו ישחקו הוא אמרם הנה הגבר כו' והוא כי יאמרו בראותם מפלתו הנה לפנינו הגבר אשר לא ישים אלהים מעוזו כו' יעז בהוותו בזה שחשב לו יהיה עוז ע"י הותו בהלשנותו כלומר ראו נא מה היה סופו ובזה ייראו פן יקרם כמוהו ויכשירו מעשיהם:

י

ואני כזית רענן כו' הנה אמרתי שע"י מפלת דואג הוא טוב לעולם כי יראו צדיקים וייראו שיקנו יראת שמים ואם יאמר איש למה ייחסתי הדבר אל זולתי ולא אל עצמי שע"י מפלת דואג אירא ואקנה כשרון יותר ולא אבא להרהר אם יחיה ויתמיד טובו לז"א ואני כזית כו' לומר מה שלא אמרתי שגם אני אקנה יראת שמים יתירה תחת מה שהיה אפשר לי להרהר הלא הוא כי אני אצ"ל שלא אהרהר על הדבר כי אם אדרבה ואני כזית רענן שהזית ידוע שטעמו מר והוא רענן ומפריח תמיד כך אני בבית אלהים והוא כי צדיקים בעה"ז דומים לאילן נטוע במקום טהרה הוא בעולם העליון במקום שורש הנשמה הנקרא בית אלהים לא אירא שאיבש מלחלוחית הפרחתי בהרהורי לבב כי הלא ע"י מרירות יסורין כזית בטחתי בחסד אלהים הוא חסד של מדת הדין שאני סובל יסורין שהוא חסד עולם ועד כי יסורין מקנים עה"ב כנודע שלא בלבד אבטח להיות בן הע"ה כי אם עולם ועד שהוא גם עזר מן עולם זה ועד הוא ע"ה ואמר כזית מה זית מקיץ גם חורף עלהו לא יבול כן ימי טובה כימי צרה לא אמוט ע"י שאטעם מרירות רוגז ולא אתפרד משרשי. או יאמר הנה שאלתי מפלת דואג והנה לא על שמיצר אותי אני חושש כי גם אני איני חפץ במנוחת ואושר העה"ז להיות שלו בביתי ורענן בהיכלי כי הנה די לי שאני כזית רענן בבית אלהים במקום שאני נטוע למעלה כי מה שבטחתי שאני כזית רענן במקום שאני נטוע למעלה במקום טהרה הוא בחסד אלהים הוא מדת הדין שעלי שהוא לי חסד מה שמתנהג עמי בתואר שם זה בו בטחתי שאני כזית רענן עולם ועד ושעור הכתוב ואני כזית כו' בטחתי בחסד אלהים שיהיה רעננותי עולם ועד מה שאני כזית רענן בבית אלהים:

יא

וראה נא איך אני חפץ ביסורין שהיא מדת אלהים כי הנה אודך לעולם כי עשית לי חסד אלהים הנז' שהוא שנתת לי יסורין ולא בלבד אשר עשית והבאת עלי מאליך כי אם גם ואקוה שמך של אלהים הנז' שיבואו עלי יסורין המיוחדין לשם אלהים אקוה אותם כענין בואו אחי כי טוב הוא לי אך לא שיהיו היסורין נגד מבקשי נפשי מריב לשונם כי יהפכו ללענה משפט רק נגד חסידיך שאדרבה ינחמוני ויחזיקוני בל אקוץ בם. או יאמר אודך כו' ענין נותן הודאה על העבר וצועק על העתיד לבא כאמור במשנה וזהו אודך לעולם על העבר כי עשית ואקוה שמך שעזרני עד כה שכן יעשה להבא ולא שאני כדאי רק ששמך זה שהוא דין עכז הוא טוב נגד אשר הם חסידיך באופן שבין אם תעשה או תחדל לא אקפיד כי איני גוזר אומר שודאי תעשה לי כן רק שלחסידיך גם שם אלהים טוב להם. או יאמר הנה אודך לעולם שם אלהים הנז' כי עשית המיוחד לך שהבאת עלי צער ויסורין ועוד אני מקוה כי שמך זה יהפך לי לרחמים כאשר היסורין קבלתי על ידו כן אקבל הטוב בשם אלהים כדרכו יתברך לחסידיו להפך להם מדת הדין למדת רחמים וזהו ואקוה שמך כי טוב ומטיב הוא כי גדר טוב הוא שמטיב כנודע הוא נגד חסידיך שהוא. שמהפכים מדת הדין לרחמים כן אזכה להיות אני מגדרם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.