אלשיך/תהילים/נג
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
למנצח על מחלת כו' אמר נבל כו' הנה מזמור זה משונה קצת הוא ממזמור י"ד והנה שם כתבנו שהוא מדבר על הגלות החיל הזה ודרך ויכוח מתחיל בגלות מדי והוא מקושר אל המזמור שלפניו כי פה דבר בד' גליות ופה אחשוב שהובא בכונה אחרת מקושר אל הקודם וידבר בגלות מדי בעצם והוא כי התלונן דוד על לשון הרע של דואג ואמר גם אל יתצך לנצח כו' ונגד שאול שקבלו והרג נוב עיר הכהנים על לא דבר אמר במזמור הזה רואה אני כי ה' לא מאס בשאול ובזרעו כי הלא אביא לך ראיה ממקום שהיה נראה שה' געל בו ואדרבה משם יראה דבקותו יתברך בו והוא בענין אסתר המלכה שיראה שהיתה נדחית חלילה בהנשאה לנכרי ואדרבה על ידה הצמיח ה' תשועה לכל ישראל עמו והוא צפה כל זה והשכיל ברוח הקדש כי על כן לא הרג את שמעי כמאמרם ז"ל עד יוליד מי שיצא ממנו מרדכי ואסתר וזהו למנצח על מחלת שהיה על מחילה שמחל לו הוא יתברך לשאול וזה משכיל לדוד כי מאז השכיל זה ברוח הקודש וזהו על מחלת משכיל לדוד והוא על שנתבייש שאול וקבל בסבר פנים יפות הריגתו והריגת בניו במלחמה שידע הדבר והוליכם עמו כמי שמוליכם לחופה:
ב[עריכה]
ואמר הנה אמר נבל הוא המן כמאמרנו על ונבל כי ישבע לחם אמר אין אלהים כמאמרם ז"ל שאמר לאחשורוש אלהיהם של אלו כבר הוא זקן ואינו יכול כו' והנה ישראל השחיתו בצלם וסעודת אחשורוש אלא שהתעיבו עול שהיו מתעיבים העול ומכירים האמת כי בזה לא יסכלו היות כפי הדין מה שנגזר עליהם ועם יודעם כן אין עושה טוב לתקן העוות ולבטל הרעה:
ג[עריכה]
ואז ה' משמים השקיף השקפה לרעה על בני אדם להביאם במצור ובמצוק ע"י המן לראות היש משכיל על מה זה ועל מה זה דורש את אלהים לתקן הדבר כלומר עד נמצא דורש את אלהים הוא מרדכי כמ"ש ז"ל ששאל משה ע"ה את אליהו יש איש באותו עולם צדיק ואמר לו יש מרדכי אמר לו יבקש רחמים הוא משם ואני מכאן ויתוקן וזהו ומרדכי ידע את כל אשר נעשה בשמים אז וילבש וכו' הרי שבזכות מרדכי בא משאול עמדה לו:
ד[עריכה]
וגם זכות אסתר כי הלא עם מה שעשה מרדכי לא היו שבים כל המון ישראל עד שעשתה היא ומה שעשתה במשתה המן שאלמלא זה אין צ"ל באגרות ראשונות כ"א גם כאשר כלו סג אחור שכתבו בשניות לסוג אחור גזרת הראשונות לא היתה תקנה כי אם יחדו נאלחו כי כתב אשר נכתב בשם המלך כו' כראשונות אין להשיב ועל כן היו הראשונות קיימות באופן כי אז אין עושה טוב אין גם אחד כי עדיין לא שבו ישראל בתשובה על כל מה שראו שעשה מרדכי בשוקים וברחובות
ה[עריכה]
עד שהזמינה אסתר את המלך והמן אתה והוא דעת ר' נחמיה שטעם שהזמינה אסתר את המלך והמן היה שלא יאמרו ישראל אחות לנו בבית המלך ולא ישימו בה' בטחונם וכן היה כי אז אחזתם רעד באמרם הנה המן בעצה עמה ועל מי נבטח אז קראו את ה' בחזקה ואלמלא כן היו מתרפים נמצא שכל זכות הגאולה תלוי בה וז"א הלא ידעו כו' ויהיה הלא כמו אם לא כד"א הלא הוגד מראש הלא ה' זו חטאנו ואמר אם לא ידעו פועלי און שבישראל הצריכים תשובה שאוכלי עמי הם המן והמלך אכלו לחם יחד שהוא בסעודת אסתר אם לא שידעו כן ה' לא היו קוראים וזהו ה' לא קראו נמצא שכל הזכות עליה:
ו[עריכה]
כי בזכות ששם פחדו פחד על כן לא היה פחד אחרי כן בהגיע עת אגרות ראשונות כי בעת ההיא כבר אלהים פזר עצמות חונך הוא המן החונה אתך בשושן הבירה ובזה היה מורך בלבבם וגם שרי עם ועם לא היו עוזרים רק את היהודים עם שאין להשיב הראשונות כי הלא הבישותה כי אלהים מאסם כי אתה ה' הבישותה את שונאי ישראל שבכל עיר ועיר מעמו של המן כי נבאשו בעיני העמים להורות כי אלהים מאסם:
ז[עריכה]
ושמא תאמר הלא לזה סיוע מה שהיתה כבר אז שכינה שרויה בציון כי שלמו השבעים שנה של גלות בבל ועל כן עזר מעט היה צריך ולא היה כל כך מה שנעשה ע"י זרע שאול לז"א אם מעט הוא בעיניך רב הוא בעיני כי מי יתן מציון ישועות ישראל העתידות גם הן שלא יקוה יתברך עד ישובו ישראל עי חבלי משיח כי אם שמציון אשר נגד שער השמים יערה עלינו רוח קדושה לשוב אליו יתברך להושע שיהיו כזאת משוללי צרות שבשוב ה' שבות עמו שהתשובה הראויה לישראל להתחיל לשוב ישיב לנו ה' וזהו בשוב אלהים שבות עמו כי אז יגל יעקב ישמח ישראל שלא יהיו חבלי משיח כאשר היה בזמן ההוא כי נגאלו מיד ע"י אסתר ועלו ישראל לירושלם בלי התמדת צרות ובזה יבא על נכון השינוי שבין מזמור זה למזמור י"ד וגם אומרו פה אלהים במקום ה' כי פה כוון כי גם הכל היה בשורת הדין ועכ"ז לא קטרגה מדת הדין על שאול להיות התשועה ע"י זרעו וגם להיות על ידי אסתר שלבשה מלכות כנודע שנתלבשה בה שכינה:
(ו) או יאמר הבישותה כו' לומר מה תאמר מה שהבישות את המן היה כי אלהים השרוי בציון שלא זזה שכינה מכותל מערבי מאסם והמן ובניו היו שלוחים ומשתדלים לבטל הבנין כנודע מרז"ל.
(ז) לזא עם כל זה מי יתן כו' כמדובר כי עכ"ז זכותה הועילה. או יאמר הנה בהיות השכינה כי בגלות אתנו צריך הרבה יסורין ליגאל כי עונותינו יעכבוה אך מי יתן שנהיה זכאים באופן שתשרה מיד שכינה בציון ומשם תושיענו שבשוב אלהים היא השכינה שבות עמו שהיא כבר בציון ומשיבה את שבותנו כי אז לא יהיו חבלי משיח רק יגל יעקב כו' והוא מ"ש באיכה רבתי כי בכל צרות ישראל מרגיש יעקב אבינו שנאמר ויבער ביעקב כו' אמר כי עתה יגל יעקב על העדר הצרות ישמח ישראל על הגאולה ויתכן שעל שני אלה אמר ישועות לשון רבים על ענין יעקב ועל ענין ישראל. או יאמר במה שנאמר על ידי הנביא כי עם היות שציון וישראל בצרה אין תקנתם שוות כי ציון במשפט תפדה ובדין הוא שתפדה כי לא חטאה כי מה שלקתה היה לאשמת העם אך ושביה הם העם יהיו בצדקה בתורת צדקה מאתו יתברך ובזה יאמר מי יתן ומבחינת ציון תהיינה ישועות ישראל שיזכו בתשובה שלמה מאליהם שתהיה גאולתם במשפט ולא יצטרכו ליגאל בתורת צדקה שהוא ענין זכו אחישנה כי לענין כן לא יהיו חבלי משיח ולא ימותו הבלתי צדיקים וישארו קצתם בלבד אשר קדוש יאמר לו כי אם ישארו וישמחו יחד כלם בין אשר לא שלמים המה אשר בשם יעקב יכנו בין שלמים שבשם ישראל יכנו כלם ישמחו וזהו בשוב ה' שבות עמו אז יגל יעקב ישמח ישראל שהם השני סוגים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |