אלשיך/תהילים/מא

אלשיך תהילים מא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח מזמור לדוד כו':

ב

יאמר ענין בת ר' עקיבא שהיה נגזר עליה מיתה משונה בליל חופתה וע"י תתה צדקה לעני שהיו כלם מטפלים בעסקי חופתה והמשתה והיא הניחה הכל ושתה לבה אל עני והניחה הכל ותרץ ותתן לו לאכול ותנצל נפשה והיה לה נס כפול כי גם שלא הקדימה צדקה לצרה רק ביום הרעה עצמו נצולה על ידה ויצא ר' עקיבא ודרש וצדקה תציל ממות יכול ממיתה משונה אלא גם ממות עצמה והוא כי היה מספיק תציל הצדקה מרוע הגזירה בל תהיה משונה המיתה אך תמות אז מיתת עצמה אחר שלא היה לה עוד חיות כי אם גם ניתנה לה חיים וזה יאמר פה אשרי מי שמשכיל אל דל שמשמעו שפונה מעסקיו ומשכיל ושם לבו לפקח על הדל כי זה אין צ"ל אם יקדים זכות זה ליום הרעה הנגזרת עליו כי אם גם אם מה שהוא משכיל אל דל הוא ממש כבר ביום רעה עכ"ז ימלטהו ה' כאשר קרה לבת ר' עקיבא כמדובר וגם כוון באמרו ביום רעה כפשוטו שהוא יום של רעה שהיום הוא של גזרה רעה לפי מזל היום כבת רבי עקיבא כמדובר ועכ"ז ימלטהו ה' השודד המזלות.

ג

ולא בלבד ממיתה משונה כי אם גם ממיתה עצמה שיתוספו לו חיים וזהו ה' ישמרהו מהרעה וזולת זה ויחייהו אפילו ממיתה עצמה ועוד תשתלם הטובה כי יאושר בארץ שזולת הזכות השמורה לו גם יאושר בארץ מפרי הצדקה ולא תהיה מתנת חייו משוללי טובה בעולם הזה הנה עד כה ספרתי שלא לנוכח האושר אשר למשכיל אל דל ועוד אני מחלה פניך ה' שואל תתנהו בנפש אויביו שלא תאמר אחר שהיה יום רעה של גזרת מיתה משונה די לו שלא ימות כי אם מיתת עצמו אך אעשה לו חסד שיכפר על דורו לז"א ואל תתנהו בנפש אויביו שגם אם לכפר בעד אנשי עירו יצטרך לתתו כפרה בעד נפש דורו או בני עירו אם הם אויביו אל תתנהו בעד נפשם לכפרתם גם שהוא היה עתיד למות כמדובר שזהו ביום רעה וה' יחייהו ע"ד נס שבין כך ובין כך היה מעותד למות אל תתנהו ברפש אויביו:

ד

ה' יסעדנו על ערש כו' אמר הנה עד כה דברתי על מי שהיתה עליו גזרת מזל והוא היה בריא אולם אך אם הגזרה היא מאת ה' מן השמים והיה משכיל אל דל אל תאמר הנה זה די לו שתועיל הצדקה לו שילך לכפרת הדור גם שיהיו אויביו לזא ה' יסעדנו על ערש דוי והוא מאמרנו על פסוק בחלותו ויחי מחליו שברצות ה' דרכי איש מביא עליו חולי כאשר עשה לחזקיה ועי מירוק החולי וישוב מחטאו יגזור עליו חיים וינכו לו החולי במקום מיתה וזהו ויחי מחליו כי ניתנו לו חיים מחמת חליו כי נהפכה גזרת מיתתו ליסורי החולי וזה יאמר פה ה' יסעדנו על ערש דוי כי ה' יסעדנו ויחזיקנו במה שמתמרק על ערש דוי כי תתרפא נפשו בחולי גופו כאלו כל משכבו שהיה עתיד לשכב עם אבותיו הפכת המשכב לחיים בחליו. או שיעור הכתוב שאמר אם הצדיק הזה חלה בעונו כי אז קשה לחיות כי אז הוא כנמסר לסרדיוט לידון וצריך זכות רב ליפטר עכ"ז לא תחליפהו ותתנהו בעד כפרת נפש אויביו שבעירו אם יש לו אויבים בתוכם כי אם ששם הרחמים יסעדנו ויקימנו וזהו ה' יסעדנו דחזיקנו על ערש דוי שיקום ויתחזק כי על העדר המיתה אין צריך לבקש כי כבר כל משכבו הפכת לחיים בחליו ע"ד הנז' ולכן אל תתנהו בנפש אויביו:

ה

אני אמרתי ה' כו' הלא אמרתי שטוב לצדיק יתמרק על ערש דוי מלהיות כפרת אויביו והיה מקום לומר הלא טוב הוא יכפר בעדם כי ישובו אל ה' ויאמרו אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו עאכ"ו כי הלא מי יתן והיה כך אך אדרבה יתפקרו יותר נגדו ויהפכו הדבר לומר כי בעונו חלה ובחטאו מת והנה מבשרי אחזה מאשר קרה לי עם אויבי כי הלא בחליי בהיותי על ערש דוי אמרתי ה' חנני כי לא הייתי מבקש לרפואת גופי ואדרבה הייתי אומר הנה ידעתי כי גופי איננו לחן בעיניך על שחטאתי באבריו על כן אל תרפא גופי רק תמרק אותי עד יהי לחן בעיניך אך מה שאבקש שתרפה בעצם הוא הנפש רפאה נפשי שע"י החולי תנקה אותה מחלאתה והטעם כי היא לא חטאה כי קדושה היא כי הלא חטאתי לך אני ולא היא כי חומרי הוא אשר התאוה תאוה. או ע"ד זה אם תרפא את הגוף יהיה בתורת חן אך את נפשי תרפא בדין והטעם הוא כי חטאתי לך אני ולא היא באופן שלא הייתי עושה עיקר מרפואת גופי רק מהנפש וגם זה בתורת חן בעלמא כבלתי מקפיד במות הגוף:

ו

ושמא תאמר כי הלא זה וזה טוב לי כי בהיותי חולה אני סובל עון הדור והוא זכות גדול מאד ואם אמות אהיה מכפר בעדם כי הצדיק הנתפש על הדור עולה במעלה לפניו ית' עד אין קץ כנודע הנה זה היה אם יכירו כי צדיק אני ובכל חליי אני מגין על רעתם ושאם אמות אני כפרתם אך אויבי לא יאמרו כי רע להם ואני סובלו בחליי כי אם יאמרו כי הרע הוא לי ואני מתמוגג ביד עוני וגם אם אמות לא יאמרו כי אני כפרתם ואעלה במעלה בעולם הבא על זה כי אדרבה מעתה יאמרו מתי ימות ואבד שמו שהוא אשר יקרה לרשעים הגמורים שאחר מותם אפילו שמם יאבד והם עצמם לא ידעו שמם כנמצא בספר הזוהר וזה יאמר ואבד שמו באופן שבחליי ובמותי מרבים לפשוע ואיך יהיה חליי או מיתתי כפרה עליהם:

ז

ומי יתן והיה תוכם כברם כי הלא אם בא לראות כלומר אם בא שמורה שבא לבקר את החולה לא כך הוא רק לראות ברעתי וזה אמר ואם בא לראות כלומר אינו לבקר אותי רק לראות בלבד ואשר יאמר צר לי עליך אחי ומי יתן מותי אני תחתיך כי בצלך נחיה וכיוצא הנה שוא ידבר כי אדרבה הוא מתאוה מיתתי והנה לא יבצר ממנו מהביע רעות רבות כאשר בלבו כי אם שלהיותו יחידי אתי אין לו עם מי ידבר רעה ואדרבה מחפה אך מה יעשה לבו יקבץ און לו ומחשבות רעות כי מחשב רעות ומקבץ בלבו להגיד בחוץ ושומר אותם בלבו עד יהי בטנו כיין לא יפתח כאובות חדשים יבקע עד יוציא מפיו מלין ומה יעשה יצא לחוץ ידבר עם ששלחו אותו לראות וירוח לו כי לפני לא היה יכול כי היה יחידי אתי:

ח

וכל זה הוא בהיות אחד מאויבי אתי לבדו כי אז יקוה להביע רעות עד יצא לחוץ אך אם אויבי הנז' הם יחד עלי שבאו לראות לא יקבצו מחשבות און בלבם לדברם בחוץ כי אם שם ידברו ולבל אשמע יתלחשו כי ידברו בלחש כל שונאי וראו רעתם רבה כי בהיותם עלי יחשבו רעה לי או מי יתן להיותם עלי יחשבו הרעה לי ולא ידברו אותה:

או יאמר ומה שלא נשמרו ממנו שאשמע בהיותם עלי הלא הוא כי יחשבו כי רעה לי ולא אעצור כח לשמוע וזהו טעם שבמלת עלי לומר שמא תאמר הלא הם עלי ואיך יתלחשו ולא יחושו שאשמע לז"א כמרים קול כהוראת הטעם שעל מלת עלי ואומר עלי כלומר עלי שהוא כמו זר נחשב יתלחשו אינו מן התימה כי הלא הוא יחשבו שרעה לי ולא אוכל לכוין:

ט

ומה שיאמרו בלחש זה לזה ומקבלין דין מן דין הוא דבר בליעל יצוק בו לומר אל תחשבו שהמצוקות של החולי הוא על דבר עון בת שבע באופן שיהיו יסורין ממרקין ויקום אחר כך מחליו כי אם כעת אינו אלא כי איזה דבר בליעל אשר דבר יצוק בו מצוקות החולי כי אין יסורין בלא עון אך ואשר שכב הוא אשר שכב את האשה הידועה לא יוסיף לקום מן המשכב על כי גם שם היה חילול ה' ולא יכופר עד ימות:

י

אמנם ה' לא אאשים בעצם את המכבידים על עונותי כאלה כי הלא גם איש שלומי הוא יואב אשר בטחתי בו בשלחי הכתב שישים את אוריה במקום אשר ידע כי גבורים שם בחשבי שיסתיר דבר ואדרבה הוא הגדיל עלי עקב בהראותו הכתב לכל כמ"ש ז"ל על ואתה ידעת את אשר עשה לי יואב באופן שאם היה קצת חילול השם בדבר שהיה פתחון פה לעם לזלזל בכבודי הוא הגדיל עלי עקב כי מעט אשר הייתי למרמס תחת עקבות רגלי אויבי הגדיל עלי עקב אז יותר לידרס כי הגדיל עקב שעלי ואם נפרש לשון עקב כמו סוף כדעת המתרגם על תשופנו עקב יאמר כי תחלה היה לזות שפתים על שלקחה אך בהגלות כי הוא צוה שיהרג הגדיל מה שהיה בסוף על כל הקודם כי זה שם החותם וכלה רעת החילול ומאשר איש שלומי עשה לי כך איני מאשים כ"כ את אויבי כי הוא עשה להיות כי רע עליו המעשה ולא יכול לסבול כן אפשר אלה גם הם נראה הענין חמור בעימהם:

יא

לכן ואתה ה' חנני כו' והוא בשום לב אל יתור מלת ואתה ועוד היתכן כי חסיד כדוד יאמר חנני והקימני כדי שאנקם מהם לשלם רעתם ואין זו משנת חסידים אך יאמר לא ארצה בצרתם רק שאתה ה' הוא אשר תחנני ותקימני ואשלמה להם גמול חיי וקימתי כאלו הם הקימוני כי בסיבתם נתגלגלה קימתי:

יב

כי הלא בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי שלא ישמח במותי נמצא שבהראותם ששמחים לאידי הם סיבה שאתה ה' תקימני להורות כי חפצת בי נמצאו הם מסבבים קימתי וגם לא אחפוץ תצר למו על דבריהם כי הלא כל טובי תלוי בתומי כי ואני בתומי תמכת בי שלא אעשה דבר יפסק מלכותי מלהיות תמיד נצב מלך ותציבני לפניך לעולם שכרת בריתך אתי שכסא כבוד דוד יהיה נכון לעולם:

יג

ושמא תאמר הלא מה שהצבתני לפניך הוא למלוך על ישראל ומי יודע אם יזכו ישראל להיות חמיד לפניך שמא יגרום החטא ובעלי בחירה המה לז"א ברוך ה' אלהי ישראל כלומר הלא ברוך ומשובח הוא ה' להיותו אלהי ישראל מהעולם כלומר מאז נברא העולם טרם הבראם כמ"ש ז"ל בב"ר שטרם יברא העולם היה שבח לה' בישראל והי' כתוב בתורה דבר אל בני ישראל צו את בני ישראל כמ"ש ז"ל משל למלך שראה באסטרולוגיא שהמלכה תלד בן והיה קונה קלמרין וחפצים לבנו וא"כ אמור מעתה אי מאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כ"ש ואחר שהוא ית' ברוך להיותו אלהי ישראל וזה מהעולם מאז נברא טרם היות ישראל א"כ ועד העולם ודאי שהוא אמן ואמן אמנה אומן כי מאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כ"ש שיתקיימו ולא ימוטו מלפניך לעולם:

(י) או שיעור הכתובים ע"ד הקודם מאשר ראיתי איש שלומי אין לתמוה על אלו כי רע עליהם המעשה ובראותם חליי או מותי יתחזקו בחטא:

(יא) לכן ואתה במה שאתה ה' מרחם וחפץ בתשובת החוטאים חנני והקימני שע"י כן ישובו מחטוא נגדי כי יראו כי אתה עמדי נמצאת קימתי למען ישובו וע"כ ואשלמה להם גמול חיי:

(יב) כי להפך השיטה ולהענישם על מה שחטאו נגדי לא אחפוץ כי אדרבה בזאת ידעתי כי חפצת בי במה שלא יריע מצרתו אויבי עלי בשבילי שלא יענש על ידי כי ענוש לצדיק לא טוב:

(יג) ועוד כי גם אתה חפץ במדת התמימות לעבור על פשע כי הנה ואני בתומי תמכת בי לומר שלא אכשל בעון שיבטל יעוד העמדתי לפניך לעולם כי ע"כ דברת לבית עבדך למרחוק להיות נכון עד עולם וזהו בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם מה שלא עשית לשאול על שהיה עתיד ליכשל הנה כי בתום אתה חפץ ולכן חנני והקימני שישובו ולא להענישם על מה שחטאו:

יד

ועוד כי הלא מה שברוך הש"י הברכה היא ברוך ה' אלהי ישראל וזה אפי' מקודם היו ישראל בעולם שהוא מן העולם כאמור בקודם וכן עד העולם ואין זה מתקיים בעצם לכנות שמך עליהם עד העולם אם לא במה שתחזירם ותכין להם דרך תשובה וזאת היא אמונה ועתה תתחזק האמונה במה שתכין לאויבי דרך תשובה ותמחול להם במה שתחנני ותקימני כאמור וזהו אמן כי כאשר תעשה עתה תתפרסם מדתך זו בישראל ותחזק אמונת היותך אלהי ישראל גם עד עולם כי ע"י עשותך כך לא יבצר הטוב העתיד שתגלה כבוד מלכותך עלינו להיות אלהי ישראל בעצם לעיני הכל והוא מאז"ל שכבר הבטיחנו הוא ית' שיחזירנו בתשובה בסוף הגלות למלוך עלינו וימלא כבודו על כל הארץ במהרה בימינו אמן סלה:

תם ונשלם ספר ראשון של תהלים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.