אלשיך/תהילים/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

למנצח כו' .

ב[עריכה]

יענך כו' הנה כתבנו מתחלת הספר כי אין רצוננו בספר הזה להעיר ההערות שבמקראות לאהבת הקיצור כי המשכיל יבין לאשורו כל ההערות המתיישבות באשר נבאר בהם בס"ד ועל כן גם שבמזמור הזה יש דברים שיראה הרואה אותם קשים בעיניו לא כתבתים לגלותם כי במאמרנו יראה ישובן. והנה לכי הנראה מרזל שזה המזמור על צרת חבלי משיחנו ידבר כי אז יבאו בנים עד משבר ויצטרכו כח ללידה. ועל המשך ימי הצרה ההיא אמר יענך ה' ביום צרה כו' והענין כי אשר בצרתה לו יקרא אל ה' ויענהו הלא יתחלקו לכמה סוגים א' שיקרא וה' יענהו ב' שטרם יקרא כי אם שהרהר בלבו ודאי יענהו ה' וכן באופן הטבת קבלת התפלה יש קורא מתגרת אויבו וה' יצילנו מידו שנית שלא בלבד ינצל כי אם גם ינצח את האויב ג' שלא בלבד ינצח כי אם גם יעלהו גם עלה במעלות שררה וגדולה וכן בבחינות המתיירא יש סוגים א' שיענהו אל על פי מדת חסד אך לא ע"י מדת רחמים שצריך גם יהיה לו זכות מה כמ"ש ז"ל על ונתן לך רחמים ורחמך כי על ידי תת לך מדת רחמים לרחם על זולתך תזכה שירחמך ה'. ב' כי ייטיב לו שם הרחמים. ג' שגם מדת הדין תסכים בדבר כי מדת חסד תכריחנה כדעת האומר על פסוק ואל זועם בכל יום כי מדת אל שהוא שם חסד זועם את מדת הדין ומכריחה להסכים. ד' והוא כי מאליה מדת הדין תענה ותרחם וכן בבא הטובה מאת ה' לפעמים תהיה ע"י שליח ואם ימצא זכות יהיה על ידי עצמו. ונבא אל הענין אמר הנה בתחלת התעוררותך בצרה שתקרא מצרה לך אל ה' באחדות אחד כאמרו לשון יחיד לא יקפיד הוא ית' אל מה שלא הקדמת תפלה לצרה כי אם גם בהיות ביום צרה ממש יענך אך לא יהיה רק אחרי קוראך אליו כי זה משמעות אמרו יענך שהוא אחר הקריאה וגם לא תהיה רק הצלה מרעה וזהו אומרו ישגבך שהוא היותך נשגב ונצול מהאויב כמד"א משגב לדך משגבי ומפלטי לי. וגם לא תהיה ההצלה ע"י מדה"ד וגם לא ע"י מדה"ר כ"א ע"י שם החסד כי הלא אשר יענך ה' מדה"ר תהיה ענייתו שיאמר ישגבך שם אלהי יעקב כלומר אינך זוכה להיות נשגב ע"י מדת הדין שצריך זכות רב וגם לא על ידי מדת רחמים שצריך זכות קצת כי אם על ידי שם אלהי יעקב שהוא שם שקרא אלהי יעקב והוא שם אל כמקרא שכתוב ויקרא לו אל אלהי ישראל שמשמעות הכתוב ויקרא לו ליעקב אל ומי קרא את יעקב שם אל אלהי ישראל כי אלהי יעקב קרא לו אל נמצא כי שם אל שהוא חסד כמד"א חסד אל כל היום הוא שם שקרא אותו אלהי ישראל ובזה יאמר ישגבך שם שקרא אלהי יעקב שהוא אל כלומר מצד החסד אך על פי מדות זולת חסד אל אינך זוכה

ג[עריכה]

ואף גם שם זה לא ע"י עצמו רק על ידי שליח כי ישלח עזרך מקדש ע"י מלאך קדוש שלא יהיה היתרון רק שלא יהיה על ידי מזל אך לא שלא ע"י שליח אך מה שאני מחלה פני אל ויחנך הוא כי ומציון יסעדך והיות לך סעד לקרב טובת הטבתו יתברך אליך באופן יותר שלם:

ד[עריכה]

והוא כי יזכור כל מנחותיך שהיית מביא לציון עיר האלהים ועולתך שהיא עולת יצחק שהוא יתברך מחשיבו כאלו נשרף ונעשה דשן כך ידשנה סלה כי תמיד יחשיב את עולתך שהיא נעשית דשן שלא יתום אותו זכות:

ה[עריכה]

ובסעד זכיות אלו תרויח כי מה שעד עתה היה עזרך בא על ידי שליח ועתה לא כן רק יתן לך האל בעצמו וגם שלא תצטרך לקרא וה' יענך אחר הקריאה כי אם כלבבך שבעוד הדברים בלבבך שעדיין לא הוצאתם מפיך שהוא טרם תקרא יתן ה' את שאלתך ולא אמר לבך כי אם לבבך לכלול טובות העה"ז שיש שייכות ליצה"ר בהם ולא תבין מזה שגם מה שיש בו קצת רצון היצה"ר נגד הצדק יתן לך כי לא כן הוא כי אם אל כל עצתך שע"י אחדות הב' לבבות ימלא שאם יהיה חסרון שלא כרצונו יתב' הוא ימלא וישלים החסרון עד בא שלמות רצונו ית' בה וכן לפעמים האדם למה שהוא אדם ולא אל אינו יודע לשאול על דרך מאז"ל שישראל שאלו ואמרו ויבא כגשם לנו ואמר הקב"ה לא ידעו לשאול כי הגשם לפעמים אינה טובה אבל אהיה כטל לישראל שהטל תמיד הוא טוב ומועיל ועל דרך זה יאמר וכל עצתך שתתייעץ בלבך אשר הוא טוב לך אין צ"ל שיתננה לך כי אם גם ימלא חסרונך להנאתך ולטובתך ולהיות כי עדיין תהיה בך בחינת יצה"ר מעורב עם יצר הטוב שהם השתי לבבות כאמרו לבבך ולא אמר לבך על כן אמר כלבבך בכ"ף הדמיון שלא יתן רק כמוהו שהוא כמדובר לכלול טובות העהז אך קרובים אל ה' ולא אמר כל משאלותיך יען כי להיות שני היצרים בדבר לא יתן כלן כי אדרבה אחר העצה צריך למלא חסרונן:

ו[עריכה]

משיבים ישראל ואומרים הנה זאת נעשה כי גם ששתי ישועות הן העתידות א' ישועתו יתברך כי יציל שכינתו מהגלות. ב' ישועת ישראל והיה ראוי נשמח על הנוגע לנו כי ישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל כי היא כמשכון לנו עכ"ז לא נעשה שמחה אף גילת ורנן רק בישועתך בלבד כי נשליך ישועתנו אחרי גוונו בערך ישועתך והראיה כי הדגל אשר נרים בנצחון לא יהיה משם ישראל או שם המלך המשיח רק ובשם אלהינו הם ארבע אותיות שמו הגדול אשר אז מתחברות משא"כ עד הזמן ההוא כי היא יד על כס יה וזהו ובשם אלהינו נדגול:

או שיעור הכתוב עם היות שנרננה ונשמחה בישועתך על כי ישועתוי היא ישועתנו עם כל זה לא נחוש על עצמנו כי ובשם אלהינו נדגול אז תשיב אמריה רוח הקדש ואומרת ימלא ה' כל משאלותיך כלומר הלא מתחלה אמרתי יתן לך כלבבך כו' כי היה פניית היצה"ר גם הוא כענין היותכם פונים אל הרמת דגל ישראל להתפאר וכיוצא על כן אמרתי יתן לך כלבבך שהם שתי לבבות בלבד בכ"ף הדמיון וגם אמרתי עצתך ימלא שלא כל שאלותיך רק אשר היא עצה יעוצה אחרי שיתן לב אל הטובה מכל משאלותיך הנוטה יותר אל בחינת כבוד אלהים וממנה ימלא חסרונה אך עתה שאמרת נרננה כו' כי לא תחשיבו ישועת עצמכם לפני ישועתו יתברך הנה כי אין לכם בחינת יצה"ר הנה עתה תרויחו ג' דברים א' כי לא שם אל הוא מדת החסד ייטיב לכם בלבד כי אם יתן ה' הוא השם עצמו אשר אמרתם ובשם אלהינו נדגול הוא שם הרחמים וכמו שכתבנו כי לקבל טבוה משם הרחמים צריך זכות יותר מלקבל משם אל שהוא מדת חסד וז"א יתן ה'. ועוד שנית כי לא יהיה על ידי שליח כאשר עד כה שאמרתי כי שם אל ישלח עזרך מקדש כי אם כי שם הרחמים הזה יתן הוא עצמו ולא על ידי שליח וזהו אומרו ויתן ה' ועוד שלישית והוא כי לא עצה א' בלבד ימלא מתוך משאלות לבך היותר טוב כ"א ימלא ה' כל משאלותיך כי אחר שתעשה עיקר מכבוד ה' וישועתו אם כן סרה פניית יצה"ר מכם ואין כל משאלותיך ודאי אלא כלם יהיו שוים לטובה ולא בלבד יתנם לכם כי אם גם ימלא חסרון כל אחת מהנה כי הלא מחומר קורצתם ותסכלו דעת לדעת לשאל בדרך הנאות לכם יותר כאשר יודע אלהים צרככם כי אל דעות ה'. רביעית כי לא בלבד לנצח את האויבים כי אם גם להיות לנו הממשלה והגדולה שהוא באמרו ימלא ה' כל משאלותיך שכולל גם להיות להם אדר מלכות נוסף על הנצחון הנזכר כאמרו יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא שלא היה רק על דבר אחד על ההצלה שהוא הנצוח הנה נתקנו כמה בחינות אחד כי מתחלה צריך לקרא וה' יענה ועתה יתן לך כלבבך שהוא בעוד הדברים בלבך טרם תקראו וגם לא על ידי מדת חסד כי אם גם מדת רחמים וגם לא ע"י שליח כי אם הוא יתברך על ידי עצמו.

ז[עריכה]

אך עדיין אפשר כי לא תהיה מדת הדין מסכמת בדבר על כן בא דוד ויאמר הנה עתה במה שאמר ימלא ה' וכו' לשון יחיד ידעתי כי הושיע ה' משיחו כי באמרו יענך ה' לשון יחיד היה אפשר כי על אחדות ישראל כוון אך עתה שישראל השיבו לשון רבים נרננה וכו' ועל זה השיב לשון יחיד עתה ידעתי כי עלי ידבר כי הושיע ה' משיחו הוא שם הרחמים אך מה שאשאל ממנו ית' לעתיד הוא יותר מזה והוא כי יענהו שם ה' עם היותו משמי קדשו שנסתלק לשמים בזמן החרבן שיצילנו שם ה' בכל כח גבורות ישע שמושיע ימינו הוא שם אל בעל החסד אשר אצ"ל שאינו מניח את מדת הדין לקטרג כי אם שגם זועם את מדת הדין ומכריעו להיטיב והוא מה שכתבנו למעלה מאמר האומרים מחכמי האמת כי אומרו ואל זועם בכל יום הוא כי מדת חסד זועמת ומכרחת את מדת הדין בכל יום בל תרגיז העולם בדיניה ובזה יאמר פה כי יענהו השי"ת בכל עוז הגבורות שמושיע ימינו כי ימין ה' שהוא שם אל הוא החסד יושיענו מן כחות הרוגז ויעשה שיסכימו גם כן בדבר:

ח[עריכה]

משיבים ישראל בכח זכותא דרבים ואומרים גם בזה לא נתפייס שמדת הדין לא תושיענו מעצמה רק שתוכרח ע"י ה' תכריחנו כי אם גם שבקראנו את מדת רחמים תענה מדת הדין מעצמה ותושיענו ברצון טוב וזהו כוונתם במאמרם והחלו ואמרו אלה ברכב כו' המה כרעו כו' ה' הושיעה כו' לומר הנה בזמן שלותנו בהיותנו צדיקים ראינו את ישועת ה' בעל הרחמים כי באו עלינו אויבינו אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר והוא בשום לב אל אומרו בשם ולא אמר שם ה' שהוא ענין מאמר רשב"ן כי ג' נקראו בשמו של הב"ה צדיקים שנאמר כל הנקרא בשמי כו' ובזה יאמר בהיותנו בשם ה' שהיינו צדיקים נקראים בשמו ית' לא היינו צריכים רק שאלהינו נזכיר:

ט[עריכה]

ומיד המה כרעו ונפלו שלא בלבד נוצלנו מידם כי אם גם שנפלו הם ואנחנו קמנו בנצחון וגם ונתעוד ברוממות ומעלה:

י[עריכה]

אך מה שנשאל עתה מחדש הוא כי גם מדת הדין תעמוד לנו ולא בלבד שמדת החסד תכריח את מדת הדין כי אם גם שמדת הדין מעצמה תעננו ותעמוד לנו בקראנו את מדת הרחמים וזהו ה' הושיעה כו' והוא באשר ידענו כי תואר מלך הוא ביחוד אל מדת הדין שעל כן בימים הנוראים נתארהו יתברך בתואר מלך לומר המלך הקדוש המלך המשפט וענין הכתוב מה שאחלה פני אל הוא כי באמור אל מדת רחמים ה' הושיעה אז המלך שהוא מדת הדין יעננו מיד ביום קראנו:

(ח) או יאמר בשום לב אל אומרו בשם ולא אמר את שם שהוא כמאמרנו ביום הסליחה שהיה אומר כהן גדול אנא בשם כפר וכו' שהוא שהיה הוגה את השם המפורש וע"ד זה יאמר הנה אלה ברכב כו' ואנחנו יכולים לנצחם בקלות ע"י הזכיר עליהם את השם וזהו בשם ה' אלהינו נזכיר:

(ט) כי אם כך היינו עושים המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד אך אין אנו חפצים ע"י השתמש בשם המפורש כי אם שנאמר ה' הושיעה דרך בקשה והמלך יעננו ע"ד האמור בקודם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.