אלשיך/תהילים/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

למנצח מזמור כו'. יש פירשו זה המזמור על מלך המשיח ויש על דוד עצמו ואחשוב יכלול שניהם והוא להורות מעלת מלך המשיח הוא דוד לעתיד על ההוה במלכות עתה והוא כי הנה נודע שבימי דוד היתה השכינה בעוז ידה תקיפה על האומות על ידי דוד מלך ישראל ובבואה להושיע את ישראל מהגלות האחרון היא כביכול כיוצאה מהגלות ומושיעה את עצמה והנה המלך דרכו שיותר ישמחו שריו בהיות המלך בתקפו כי יושפעו בשופע כל טוב על ידו מאשר בהושיע עצמו מבית השביה כי יהיה רב לו להוציא עצמו לחירות ולא יספיק להשפיע רב טוב לשריו ועמו בעת ההיא כאשר בהיותו בעוזו:

ב[עריכה]

אמר דוד המלך ע"ה ה' בעזך בימים שאתה בעזך הנה ישמח מלך אמנם בישועתך כשתושיע כביכול שכינתך מהגלות אז מה יגל מאד הפך מלכים מבני אדם שבעוזם ישמחו שריהם יותר מבעת צאתו מהגלות:

ג[עריכה]

כי הלא המלך אשר הוא כעת הן אמת ששתים הנה טובותיו אחד שתאות לבו נתתה לו טרם יתפלל בפיו מה שבלבו שנית שוארשת שפתיו בל מנעת סלה שהוא הוראת חבה יתירה כי בהסכימו לתת לו תאות לבו טרם יתפלל היה אפשר יאמר אליו אל תדבר דבריך כי עניתיך כבר ולא עשית כן כ"א הקשבת כל דבריו כי שמחת בשמיעת דברי פיו וזהו וארשת שפתיו בל מנעת סלה באופן שהיתה טובה כפולה קבלת התפלה עודנו בלב טרם יקרא וגם השתעשעו בשמוע ארשת שפתיו אחרי כן:

ד[עריכה]

ועוד טובה כפולה אחרת והיא כי תקדמנו בעולם הזה ברכות של טוב הן ברכות נמשכות מהטוב של הע"ה הן פירות המצוה שהיא טוב כד"א וטוב לך שהוא לע"ה ומלבד הברכות של הטוב גם הטוב הנזכר תשית אותו לראשו עטרת פז והוא מאמרנו על מאמרם ז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם שהוא המצות שעשו שהן הן אושר שכרם נעשות עטרות אור בראשיהם כי כל א' נעשית מלאך ועטרה לראשו וז"א כי תקדמנו בעוה"ז ברכות של הטוב ואח"כ הטוב ההוא תשית אותו לראשו עטרת פז כי הטוב עצמו נעשה לו עטרה מאירה עליו:

ה[עריכה]

ועוד טובה כפולה ג' והיא כי הלא חיים שאל ממך בעוה"ז ואתה לא בלבד חיי העוה"ז נתת לו כ"א גם נתת לו אורך ימים עולם ועד כי דוד מלך ישראל חי וקים הנה ספרתי מה שה' בעזך ישמח מלך:

ו[עריכה]

וגם הטבתי אשר אמרתי כי בישועתך מה יגל מאד כי הלא גדול כבודו של מלך בישועתך כי הלא הוד והדר תשוה עליו כי תשיתהו כו' והוא כי על כל טובה וטובה שהמלך קבל מאתך בזמן המתואר לעזך עשר ידות יקבל אז יותר בזמן המתואר לישועתך והוא כי מלבד החיים שכבר נתת לו עולם ועד בכלל שאר דברים יגדל טובו אז מעתה והתחיל במאי דסליק מניה שהוא כי הטוב שאמרתי שתשית לראשו עטרת פז שהוא אור המצוה כעטרה על הראש אז יגדל הדבר עד אין קץ כי לא בלבד על הראש כ"א גם עליו שהוא על כל עצמו כד"א כתונת הפסים אשר עליו וגם לא בלבד אור המתייחד לעטרת פז כ"א גם לבוש אשר לבש בו המלך כשברא את העולם והוא מאמרם ז"ל במכילתא והובא בילקוט בישעיה וזל עשרה לבושים לבש הקב"ה א' כשברא את העולם של הוד והדר שנאמר הוד והדר לבשת וכו' וזה יאמר פה כי בישועתו של הקב"ה לעתיד יושפע שפע אותו הלבוש במלך המשיח וזהו הוד והדר תשוה עליו והוא על כי אז העולם אשר נברא בהוד והדר ונתקלקל ע"י אדם אז שב ונתקן ע"י מלך המשיח ושב ההוד וההדר ההוא לאיתנו:

ז[עריכה]

ולעומת מה שעתה בעזך קדמתו ברכות טוב אז לא בלבד יבורך בברכות טוב כ"א שהוא בעצמו יהיה ברכות שיושפעו ממנו לעולם וזהו כי תשיתהו ברכות וגם אז היו ברכות העולם הזה פרי מעשה הטוב פה כאשר ביארנו אשר יש להם קצבה וסוף ולעתיד יהיו ברכות לעד ברכות נצחיות ולעומת אשר בזמן הזה ארשת שפתיו בל מנעת סלה שהוא מה שכתבנו כי אחר גזרת המלך יתברך לתת לו תאות נפשו לא יאמר לו אל תתפלל כי טרם קראת עניתיך כי אם וארשת שפתיו לא מנע מלשמוע תפלתו כי היה משתעשע לשמוע בקולו אז לעתיד לא תהיה תפארתו של מלך שישתעשע ה' לשמוע בקולו ופניו יתברך לא יראו כ"א גם תחדהו בשמחה את פניך כי גם יראה את הפנים ולא יהיה כאשר בזמן הזה שנאמר בו עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה שהוא כי יגיל האדם אם בשמחה תהיה לו רעדה בל תטעהו השמחה כי שמחה מה זו עושה אך בימים ההם אין צריך תתערב הרעדה עם השמחה כי אם אדרבה תחדהו בשמחה כי אז אין פחד שרוב שמחה תטעהו כי הלא הוא את פניך ואיזה הדרך תלך רוח טומאה להטעותו והוא רואה את פני המלך הקדוש:

ח[עריכה]

ועוד טענה אחרת והוא כי המלך בוטח בה' וגם בחסד עליון לכן בל ימוט גם שתחדהו בשמחה כי שתי בטחונות אלו יעמדו לו בל תסירנו שמחתו מן הדרך הטובה:

(ז) או יאמר במה שידענו כי הוא אדם הוא דוד הוא משיח והנה עי אדם נתקלל העולם ואינו נתקן אפילו ע"י דוד במלכו עד בא מלך המשיח כמאמרם ז"ל כי כל תולדת שבמקרא חסרים חוץ משנים אלה תולדות פרץ אלה תולדות השמים מפני כי ששה דברים שהיו בתולדות השמים בהבראם ונתקללו ע"י אדם אין חוזרים ונתקנים עד שיבא בן פרץ הוא מלך המשיח. ועוד שנית לקה אדם כי טרם יחטא היה תמיד רואה פניו יתברך ובלתי נרתע וכשחטא ויתחבא מפני ה' אלהים שלא עצר כח לעמוד כי שרתה בו חלאת זוהמא וגם ע"י דוד לא נתקן עד בא מלך המשיח וזהו יאמר כי תשיתהו וכו' לומר בכלל ההפרשים שבין שמחת המלך דוד במלכו מאשר יהיה בהיותו מלך המשיח הוא כי גם עתה גם שישמח מלך לא תיקן קלקול אדם בשני הדברים האלה עד לעתיד שעל כן אמר כי גם שבעוזך בזמן מלכותו ישמח מלך בישועתך לעתיד מה יגל מאד והשני דברים הם אחד כי לעתיד תחת אשר נתקלל העולם על ידו עתה תשיתהו ברכות לעד בלי הפסק מה שלא הספיק לזה במלכות בית דוד בזמן מלכותו וגם אז לא יכול לסבול עוד ראות הפנים כי אם היה מצטער ומתחבא ולעתיד במלך המשיח יתוקן כי אדרבא תחדהו בשמחה את פניך תחת אשר היה מתעצב וירא ומתחבא מפני ה' וזה לא נתקן רק בימי מלכות דוד עד לעתיד:

ט[עריכה]

תמצא ידך כו' הנה עד כה דבר מה רב טוב שמחת דוד בזמן הגאולה מאשר שש במלכו על ישראל אמר עתה עוד דבר אחר יגל בה מאד המלך לעתיד כי תמצא ידך וכו' כי בימים האלה לא היה יתברך עושה רק פוקד על צבא המרום במרום אך לא היה מטה ידו על העם כ"א מגרש מפני ישראל אויב הוא השר למעלה ואומר השמד את העם כי ישראל היו הפוגעים בעם האויבים למטה אמר כי גם כי זה היה בזמן הזה ע"י המלך דוד. לעתיד לא יהיה כן כי לא בלבד תמצא ידו לאויב העליון הוא השר כ"א גם אל העם שתחתיו בארץ וזהו תמצא ידך לכל אויביך שכולל התחתונים עם העליונים וזה יהיה אל האויבים הם אשר שלחו יד בישראל ובבית המקדש אך אשר לא שלחו יד בפועל כ"א שהיה להם שנאה בלב בלבד ימינך תמצא אותם כלומר שלא תהיה פורענותם באכזריות חמה כי אם קרוב אל החסד בצד מה. והוא בהזכיר מאמר חכמי האמת האומרים כי את אשר שלחו יד בחרבן ובישראל ישוב יביאם הוא יתברך לעתיד ויקבלו את עונשם כאשר למדו מפסוק כל הגוים אשר צבאו על ירושלים אשר יצבאו לא נאמר אלא צבאו בחרבנות ומתו מיתת עצמם עוד ישובו וילקו ושעליהם נאמר למען תמחץ רגלך בדם כו' שאומר איש ישראל יד זו של גוי זה הכתה אותם ואז יראהו יתברך נקמה שיתננה מאכל לכלבים וזהו לשון כלביך כו' ובזה מצאתי ראיתי טוב טעם אל פסוק עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא והדקת פרזלא נחשא כספא ודהבא וכו' כי הלא יקשה כי איך בהכות את המלכות הרביעית ידוק את הארבע מלכיות כאחד אך בזה יצדק כי יחד כלם ישובו וילקו ובזה יתכן כי על השני סוגים ידבר פה א' על אשר הצרו בפירוש ועליהם אמר תמצא ידך לכל אויביך שהוא הם עם שריהם ועל השנית הם בניהם אשר לא עשו רעה בפועל אמר ימינך תמצא שונאיך:

י[עריכה]

ועל האויבים שהיא החלוקה הראשונה אמר תשיתמו וכו' והוא בל נאמר למה יאמר דוד שיכבדם ה' לדונם בעצמו והלא טוב טוב היה ישלח בם חרון אפו הוא א' מן המשחיתים וישחיתם וכיוצא בו. לז"א הנה בהיות בידך תשיתמו כתנור אש שלא יתמו באש מיד ותעבור צרתם כ"א כתנור שסובל יקוד אש יום יום והוא קיים כן יתן בהם הוא יתברך כח לסבול שרפת אש והם נשרפים וקיימים וסובלים וזה לעת פניך הוא בעת שאמרתי למעלה תחדהו בשמחה את פניך שהצדיקים ישמחו בהיותם לפני פני מלך אור חיים והשונאים אז ישרפו באש כענין וזרחה לכם יראי שמי כו' שהוא בעת שהרשעים קש ולהט אותם היום הבא כי הקיום ההוא לסבול הרעה הוא מפאת ידך כענין ימינך ה' תרעץ אויב שלא יכלנו מיד רק תרעץ בלבד למען יהיה לו כח לסבול שפטים רבים אבל אם ה' באפו הוא ע"י האף שהוא א' מן המשחיתים היה עושה משפטם הלא יבלעם ותאכלם אש מיד ואינם אך ע"י ידך שתמצא אותם יהיו נאכלים ונשרפים תמיד ולא כלים רק סובלים הצרות וכמאמרנו על פסוקי ימינך ה' וכו' וברוב גאונך וכו' שהוא ע"י העשות משפט על ידך תרעץ בלבד ולא תכלה מיד עד יקבלו מאתים מכות כי ברוב גאונך לא תכלה מיד כפי כחך רק תהרוס בלבד קמיך אך אלו ע"י משחית היית עושה היה ברגע מכלה כי תשלח חרונך הלא תאכלמו כקש מיד כי אין כח זה רק לה':

יא[עריכה]

ועל בניהם שקמו אחריהם ולא פעלו הרעה שהם הנקראים שונאיך אמר פרימו מארץ תאבד שלא יתמדו בפורענות כי אם שמיד מארץ תאבד הם הגדולים ועל הקטנים אמר וזרעם מבני אדם:

(י) או יאמר תשיתמו כתנור אש מעין ענין טיטוס שאמרו רבותינו זל כי צוה שישרפוהו ויזרקו אפרו בשבע ימים בל ימצאהו אלהי ישראל וככה גזר הוא יתברך שיעשו לו בכל יום כי ישרפוהו ויזרקו אפרו וישוב יתברך יעשהו בריה חדשה ויחזרו לשורפו יום יום וע"ד זה יאמר תשיתמו כתנור אש שנשרף וחוזר ומתקרר וחוזרים ונותנים בו אש יום יום בכל יחם אותו ככה יעשו את האויבים הנז' לעת פניך כי לכל עת הרוג הנקרא פנים כד"א ופניה לא היו לה עוד יקד יקוד בהם כאשר יותן אש מחדש בתנור ולא ממש כתנור שנשאר קיים בינתים כ"א שה' באפו יבלעם ואח"כ שיבלעם ואינם תחזור ותאכלם אש והוא כענין טיטוס כי אחר שנבלע מן העולם ונעשה אפר היה חוזר ונאכל באש וזהו ה' באפו יבלעם ותאכלם אש:

(יא) אך פרימו הנקראים שונאיך לא יהיה להם כ"כ צרה כ"א שימינך תמצא אותם במה שמארץ תאבד מיד בל יסבלו כ"כ צער וכן זרעם של בניהם מבני אדם:

יב[עריכה]

והטעם מה שהכבדתי כ"כ באויבים הם פועלי הרעה לא על אשר הצרו לישראל רק על דבר כבוד ה' כי הלא נטו עליך רעה כי הרעה אשר עשו נטו אותה עליך כאלו חלילה עליך שלטו כמאמרם ז"ל על פסוק שאגו צורריך כו' וכ"כ היתה הרעה שנטו עליך רעה כי הם עצמם חשבו מתחלה שאין צריך לומר לעשותה בפועל כ"א אפילו מזמה לחשוב אותה בל יוכלו ואח"כ עשו אותה בפועל:

יג[עריכה]

ועוד טענה אחרת לבלתי אבדם מהרה והוא כי כאשר יראו ברעתם כך יראו בגדולת משיחך עודם חיים כאשר מגיהנם מראה הוא יתברך לרשעים טוב הצדיקים בג"ע כמאמר רבותינו ז"ל שחבירי ר"ל הלסטים מגיהנם היו רואים במעלת רשב"ל בג"ע וזהו אמרו כי תשיתמו כו' לומר כי הנה כאשר המורה חצים כונן אותם על יתר כך החצים המכים בגוים ההם יכונן על מיתרי זכיות בני ישראל שלהיותם צדיקים הם כמיתרים להחזיק חציו יתברך יכו בגוים אשר הצרו להם. ובזה אמר דוד הנה המשיח עצמו יש לו חלק במיתריך הם הצדיקים ותכונן ותגדל אותו ואוחילה לפניך כי אשר תשיתמו שכם במיתריך הוא מלך המשיח תכונן ותגדל אותו על פניהם של הגוים ההם כי טרם יכלו עודם מתמרקים יראו בכונניות וגדולת אשר תשים שכם במיתריך וזהו כי תשיתמו שכם וכו' תכונן על פניהם:

יד[עריכה]

רומה ה' בעזך וכו' . אמר הנה בשפתי ספרתי כי יש שתי זמני מלכות בית דוד א' במלכו בזמן הזה וקרא לזמן הזה עזך והשני במלך המשיח וקרא אל ממשלת הזמן ההוא ישועתך כי אז היא ישועת השכינה מן הגלות וספרתי מה גדול כבוד המלך דוד אז מעתה ועכ"ז אני אומר ומבקש רומה ה' בעזך כי מי יתן ומעתה רומה ה' הרוממות העתיד בעזך כלומר בזמן הזה שקראתיו עזך ולא שתהיה בינתים שכינה בגלות ותצטרך להושע באחרונה כי אינו לפי כבודה כי יראו הגוים היותם מרקדים בהיכלו יתברך ויאמרו איה גבורותיו ולא שמגיע אליךפגם חלילה כמלך הגולה וחוזר למלכותו כי אדרבא מה שגוים מרקדים בהיכלך הן הן גבורותיך כ"א שהגבורות ההם אין אדם משורר ומרנן עליהם לפניך אך אם מעתה רום בעזך נשירה ונזמרה גבורתך על כל הגוים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.