אלשיך/תהילים/ח

אלשיך תהילים ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

יי אדונינו כו'. הנה הסכימו רז"ל כי פסוק זה מלאכי השרת אמרוהו שתנתן להם התורה. והנה ראוי לשים לב איך בקשו תורה אם בדרך פשטיותה אין להם מבא לבא אליה ואם דרך סודה אשר כל התורה שמותיו של הקב"ה למה לא ניתנה להם שהם רוחניים גדולי הערך. ולבני אדם בעלי החומר קלי האיכות יתן דרך פשוטה. ובכן נבא אל ענין המזמור בשום לב אל מלת אשר שהיא מיותרת באמרו אשר תנה. ועוד אומרו מפי עוללים כו' איך יתקשר אל הקודם ואיך יוסד עוז מפיהם ופה להם ולא ידברו וגם אומרו צורריך משולל הבנה. ועוד מי הכניס בזה אויב ומתנקם ומה ענין שתי תארים אלו. ועוד כי אומרו מה אנוש כי תזכרנו היה ראוי לומר אחר אומרו אשר תנה הודך על השמים כי הם סוף דברי מלאכי השרת. ועוד כי פסוק כי אראה שמיך אינו מתקשר לא למעלה ולא למטה וגם כפל אומרו אנוש כי תזכרנו ובן אדם כו' ומהו ותחסרהו מעט כו' וידוע מה שאמרו ז"ל כי על משה ידבר ומי הכניסו פה. ועוד אומרו תמשילהו כו' שמורה שהשליטו על הכל ויצא בצנה ואלפים וגם אומרו כלם האם כחו הוא הוית כלם. ועוד שלא פרט רק צנה ואלפים ואיה כל יתר העולם ודרך תוספת אמר וגם בהמות שדי. ועוד אומרו צפור שמים כו' מה צורך אומרו שעובר ארחות ימים ואומרו עובר לשון יחיד ולמה חזר לומר ה' אדונינו כו'. אמנם הנה בגדר מדרגת האדם נתחלפו הדעות א' כי נפשו אלי"ם הוא אשר נתנה חלק אלוה ממעל וגם כי הלבישו ית' כתנות עור ובשר לא יעצרנו הגשם מלהיות גבוה מעל מלאכי אלי"ם אך צדיקים ומעם בני ישראל. ב' כי גם כי נפשו מלמעלה אך הוא שפל האיכות מן המלאכים כי הוא מלובש בחומר והמלאכים שכלים נבדלים רוחניים בעצם. ג' מקטינים ערכו מן המלאכים אך לא מן הגלגלים ויש מקטינים ערכם גם מן הגלגלים. ד' האומרים כי מותר האדם מן הבהמה אין כי כמות זה כן מות זה כי נפשם לא שכל נבדל הוא כי אם מתהווה עמו כרוח הבהמה ותפסד עמו במותו רחמנא ליצלן מהאי דעתא. והנה הדעת הראשונה היא דעת חכמי האמת והצדק שמעלת הצדיקים גדולה ממעלת מלאכי השרת ולא בלבד בספר הזוהר כי אם גם במדרש ארז"ל מי גדול השומר או הנשמר כי מלאכיו כו' לשמרך מי גדול הנושא או הנישא ונאמר על כפים ישאונך מי גדול הנותן רשות או הנוטל רשות ונאמר שלחני כי עלה השחר וכן כתיב ורוה די רביעאה דמה לבר אלהין קדמאה לא נאמר אלא רביעאה ורבים אין מספר למאמרי רבותינו ז"ל המכריזים כי גדול הצדיק לפניו ית' ממלאכי השרת כי על כן היו ס' רבוא מלוים את יעקב ושלח שלוחים אל עשו אחיו ועל כן קדמו שרים הם ישראל לומר שירה אחר נוגנים הם מלאכי השרת אך מלאכי אלים עולים ויורדים באיכות האדם שדעתם הסברא השנית. והנה בא דוד ברוח קדשו להחזיר סברא הראשונה ולבטל השניה והשלישית ובשניה החל והיא דעת מלאכי השרת שאמרו ה' אדונינו כלומר למה שאתה ה'. אדונינו תקרא כי זה כבודך ליקרא אדון לנו ולא לבעלי חומר. ואם כונתך לפרסם שמך בארץ הנה אין צריך כי הנה מה אדיר שמך כבר בכל הארץ על ידי יציאת מצרים אך התורה תנה לנו ולא לחומריים כי גם שיש פשט בה הנה החלק אשר תנה אינו הפשט כי אם הודך הוא דרך הסוד על השמים שהוא לרוחניים שרפי קדש כלומר כי אך הפשט ינתן לבני אדם כי להם יאתה הנה כי היה דעתם כי אין מדרגתו שוה למדרגתם כי אנחנו החומר והמה הרוחניים:

ג

ואומר דוד ברוח הקדש הנה מפי עוללים ויונקים יסדת עוז לנו לנצחם והוא כי עוללים יקראו אחר השלם ימי היניקה כד"א עוללים שאלו לחם ויונקים הם תוך כ"ד חדש של יניקה. והנה ארז"ל כי בגלות מצרים היו מעוברות יוצאות ויולדות בשדות והיה הקב"ה מבליען בארץ והיה מזמין הקב"ה לכל אחד בחלל הארץ כשני דדין והיו יונקים מאחד דבש ומאחד חלב ולא בלבד כ"ד חדש של יניקה כי אם עד שהיו גדולים והיו יוצאים אחר זמן שהיה הקב"ה פותח הקרקע ויוצאים עדרים עדרים וכל אחד מכיר את אביו ואלה היו אשר על הים היו מורים באצבע ואומרים זה אלי ואנוהו כי ראוהו צח ואדום כאשר בהיותם יונקים שהיה הקב"ה מתראה להם כבחור צח ואדום וזה לא נעלם ממלאכי השרת ואין לנו טענת עוז לנצחם גדולה מזו כי מ"ה עם היותם רוחניים אין רואים את הקב"ה ואומרים איה מקום כבודו ואותם הנערים מלובשים בחומר הורו באצבע ואמרו זה אלי הנה כי גדולה מעלת האדם השלם ממעלת מ"ה להיותם מקבלים גם סוד התורה וזה יאמר מפי אותם שהיו עוללים ויונקים שאחר זמן יניקתם בהקראם עוללים כד"א עוללים שאלו לחם עדיין היו יונקים אשר לא היה זה כי אם שם כי עד שהיו גדולים ראויים ללכת מצרימה עדרים עדרים לבקש אבותם היו יונקים דבש וחלב מתחת לארץ מפיהם של אלו שהוא באמרם זה אלי ואנוהו יסדת עוז לנו נגד מלאכי השרת ולמה היה מאמר פי עוללים ויונקים למען צורריך הם עוזא וסיעתו הבאים נגד ישראל לעזור את פרעה שנאמר עליו אמר אויב ארדוף אשיג כו' שהיה בא להנקם מישראל וע"י מאמר פי עוללים ויונקים רחם ה' והכניע צורריו והושבת אויב ומתנקם:

ד

ועוד ראיה על מעלת האדם הוא כי נבראו שמים וכל צבאם בשבילו וזהו כי אראה שמיך כו' והוא כי טענת האומרים כי מותר האדם מן הבהמה גדול הלא היא כי לא יחשד פועל חכם יוציא עשרת אלפים ככר כסף לעשות מחט ברזל אחד וזה יאמר כי אראה שמיך הגדולים מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה לעבודת האדם לאותות ולמועדים ולמגד תבואוה שמש וגרש ירחים ושימושי הכוכבים שכלם לעבודת האדם:

ה

והנה מה אנוש כי תזכרנו לברא כל זה לעבודתו מצד עצמו ולא מצד היותו בן אדם כי תפקדנו אך הוי אומר כי לא על היותו אנוש או בן אדם הוא מכינו אך הוא מפאת נפשו שודאי היא גדולה מהדברים שנעשו לעבודתו ולא יחסרנו הגשם:

ו

ולא עוד כי אם ותחסרהו כו' והוא מאמר ספר הזוהר ששאל גוי אחד על מקרא שכתוב כי בכל חכמי הגוים כו' מאין כמוך וכי בחכמי ישראל יש כמוהו והשיבו לו כי כן הוא כי בכל חכמי הגוים אין עושה כמעשיו ית' כי אם בחכמי ישראל כי מי היה בחכמי הגוים יאמר שמש בגבעון דום כיהושע או ימטיר בבקר לא עבות ככל צדיק מושל ביראת אלהים נמצא שחכמי ישראל נדמו לאלהים וזה יאמר ותחסרהו מעט מאלהים כי כמעט הוא כאלהים אומר ונעשה רצונו ולא תקפיד עליו כי אם אדרבה וכבוד והדר תעטרהו שמתגדל שמך על ידו:

ז

ופירש במה תחסרהו מעט מאלהים הוא כי תמשילהו במעשה ידיך הם שמים וארץ כי ידיו יתב' נטו שמים ואומר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים כו' בכל אתה ממשילו כענין יהושע שמשל בשמים לעכב תנועתם ודומה לזה וכל שתה תחת רגליו כענין ר' חנינא בן דוסא מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק וכיוצא בזה:

ח

ושמא תאמר הלא מה יועיל שבחך גדר ישראל מקבלי התורה והמה נבזים ושפלים גם בין יתר בני אדם לז"א אם יתמהמה חכה כי דע אפוא כי כאשר יבא זמן שצנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי הם חיות היער יהיו יחד שהוא זמן שגר זאב עם כבש:

ט

אז צפור שמים הם מלאכים המתייתסים אל ה' שמכונה שמים ודגי הים הם מלאכים המתייחסים אל השכינה המכונה בתואר ים וגם לויתן שהוא עובר ארחות ימים כדעת המתרגם כלם יודו אז ויאמרו ה' אדומנו כו' ולא יאמרו עוד תנה הודך על השמים כבתחלה:

י

ה' אדונינו כו' אחר שהוכחנו שהאדם עיקר העולם נמצא מסקנא דמלתא שאינו כדברי המלאכים האומרים ה' אדונינו כו' שכוונו שהם אדון למו יקרא ולא לבני אדם שאינו כבודו ואמרו שכבר מה אדיר שמך נודע בכל הארץ בלי החשיב את ישראל לתת להם תורה עתה אנו אומרים כי אנו העיקר כי ה' אדונינו יקרא וגם מה שאמרו כי מבלי היות ה' אדונינו כבר אדיר שמך בכל הארץ לא כן הוא כי אדרבה בהיות ה' אדונינו אדיר שמך מה שאין כן בלעדנו כי אם אין ישראל אין עולם ואיך יהיה אדיר שמו בכל הארץ בלעדנו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.