אלשיך/תהילים/ז

אלשיך תהילים ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שגיון בראותו שאחרי רדוף שאול אחריו כאשר נתראה פנים וכנף מעיל שאול בידו ואמר לו הקולך זה בני דוד אז שר ושיבח ואמר שלא היה מחזיק הטובה לשאול כי אם לה' ששם בפיו דברים טובים. וזה אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני שעל דבריו שדבר טוב לו השיר והשבח לה' יאות כי הלא כוש הוא כמ"ש ז"ל מה כושי זה אינו משתנה מעורו כך שאול אינו משתנה משנאתו עם היותו בן ימיני שהוא משורש קדוש

ב

וגם שדבר טוב לא אבטח בו אחרי כן שיקים את דברו הטוב כי אם ה' אלהי בך חסיתי ולא בו ולא מצדו אני ירא בעצם כי הנה צדיק הוא כי אם מרבים אשר אתו רודפים אותי כדואג וזיפים ודומיהם המקוממים אותו עלי. וזה הושיעני מכל רדפי ושמא תאמר מה יסכון למו מועצותם אליו שיהרגך הלא בעת הפועל הוא שב ומדבר לך דברים טובים כאב את בן ירצה לז"א והצילני גם ממנו:

ג

פן יטרוף וכו' לומר הן אמת שמתפייס הוא אחר המיתון או שיראה אות כזה שהראיתי לו כנף בגדו אך ירא אני מעת פתאומיית וטרפה פן יטרוף וכו' כי לא ימצא מי שיאמר לו מה תעשה כי אם פורק ואין מציל:

(ב) או יאמר הנה הוא נכוה בשתי אשות א' ממיתת הגוף פן יהרג שנית ממיתה הנפש פן יהרוג את שאול ואנשיו כענין יעקב ויירא מאד פן יהרג ויצר לו פן יהרוג ועל סכנת הגוף אמר הושיעני מכל רודפי את גופי שמא אהרג והצילני:

(ג) פן יטרוף כאריה נפשי ומי הוא הטורף אותו שהוא פורק ואין מציל הוא היצה"ר כי אין מציל מידו כי בא ליטמא פותחין לו ואין מצילין מידו פן יבער אפי פתאום ואשלח ידי במשיח ה' או שאר ישראל ותטרף נפשי:

ד

ואם תאמר נא ה' כי הלא גם עתה כבר שלחת יד ותכרות כנף המעיל וגם על זה נענש כמ"ש ז"ל וא"כ אפוא יהיה לך עיכוב לשאצילך מליהרג הנה ה' אלהי אם עשיתי זאת שבידי שכרתי כנף המעיל אם יש עול בזה שכפי שכרתו אך לא בלבי ובנפשי:

ה

ועוד כי אפי' אם גמלתי גמולו הלא שולמי רע הוא ששלם לי הוא רעה תחת טובה וכדין היה לגמולו ועוד כי אלו הייתי חולץ צוררי ריקם שלא הייתי אפילו כורת כנף מעילו כי אם ואחלצה צוררי ריקם

ו

הלא ירדוף אויב נפשי אויב הוא שאול נפשי כו' והוא כי הלא עי ראותו כנף מעילו בידי הוא ששב אפו ממני כי אמר אשר סגרגי היום בידך ולא הרגתני כו' והתכת התיבות שלא בלבד ירדוף גופי כי אם גם נפשי כי בהכותו אותי לא אעצר כח לבלתי שלוח ידי בו או באנשיו וע"י כן וישג וירמוס לארץ חיי של גוף ונפש וכבודי הוא המלכות בשפלות לעפר ישכן סלה כי לא ישקוט עד יחטיאני ואמות בעון שאשלח ידי להרגו וגם יהיה לפוקה לאבד המלכות כמאמר אביגיל על דבר בעלה ולא תהיה זאת לך לפוקה על כן טוב טוב היה שהנחתי רוגזו של יצרי בכרתי המעיל:

ז

קומה הנה אין ספק יחרה אף ה' על המצרים ורודפים להמית את דוד אך לא אבה דוד רעה תבא אליהם על ידו כי גם ענוש לצדיק לא טוב על כן אמר קומה ה' מעשות בהם משפט ותהיה קימתך בהם באפך ג"כ כי אתה תשא את האף מלנקום מהם וגם הנשא בעברות צוררי אשר נתמלאו עברות ואותם העברות צוררי נעשו קטיגורי' עליהם לכלותם כענין ותמוגנו ביד עונינו וגם אתה ה' הנשא בעברות צוררי כי תנשא מעליהם וגם באותן הכחות שהם עברות צוררי שגם הם ינשאו בל יעשו גם הם בהם משפט ושמא תאמר כי אחר שנחרה אף ה' ועברתם כי קשתה לא ישובו ריקם כי אם עשו משפט ורוגז על כן התיקון הוא כי ועורה אלי כו' כי תעורר למעלה משפט צוית לעשות אלי שהוא האמור במזמור שני שאל ממני ואתנה גוים נתלתך כו' שהוא מה שעתידה להיות על ידו לעתיד לבא ויהיה מאמר רז"ל האומרים כי בקש דוד לכלותם מעתה ולא הניחו אברהם כד"א וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם בזה יאמר ועורה אלי משפט צוית מעתה לעשות לעתיד כי אז על ידי התעוררות רוח משפט ההוא שתעורר אלי באופן אערוך מלחמה כוללת כאשר לעתיד שיתיצבו מלכי ארץ כו' על ה' ועל משיחו עשה מעתה:

ח

ועדת לאומים אשר תסובבך כאחד שיתיצבו מלכי ארץ כו' על ה' באופן שכל עדתם תסובבך באמרם כי ממך הכל ואז ועליה למרום לפקוד צבא המרום שובה ושפוך עליהם זעמך אשר היה על ישראל צוררי אך בקשתו זאת לא נעשה כמ"ש ז"ל וירד העיט כו' שבקש דוד לכלות את האומות ולא הניחו אברהם וזהו וישב אותם אברם שהוא כי יעץ עלינו להשתעבד למלכיות:

ט

יי ידין. אמר כאשר ה' ידין עמים אז שפטני ה' כצדקי כו' כי אז תערוך מעשי אצל מעשיהם ותשפטני כצדקי וכתומי שהוא עלי כי כל מצוה נעשה ממנה מלאך עליו אך עתה איני חפץ שתערוך צדקי עם צדקת שאול כי מי יודע וכמ"ש ז"ל שאמר לו הקב"ה אלמלא אתה דוד והוא שאול הייתי מאבד כמה דוד מפני שאול:

י

אך מה שאני שואל להיות לשתי הכתות יהודים כמאמר ברוריה מי כתיב חוטאים חטאים כתיב שיחזור הוא יתברך את החוטאים בתשובה ויתמו החטאות שחטאו וע"ד זה אמר כאן אשאלה ממך שיגמור נא רע רשעים בדינם כמוני כהם כי הרע הוא המשחית הנעשה בעונות יגמר ויכלה כי תשיבם אליך ויכלה. ותכונן את מי שהוא צדיק ביני ובין שאול וכל זה אני אומר למה שאיני מחזיק את עצמי לצדיק ממנו כי הלא ובוחן לבות וכליות אלהים צדיק כי הוא לבדו היודע מי הוא הצדיק:

יא

ואל יחשדני שומע כי אני אומר כן לפנים ולא כן לבי כי אם שאני הצדיק כי הלא אדרבה ביושר לבי הוא מה שאני בוטח להושע ואיך אדבר שלא ביושר לבב וזהו מגיני שיש לי על אלהים שאבטח יגן לי הלא הוא להיותו מושיע ישרי לב כי הוא יודע כי ישר לבב אני וביושר לבב אני אומר כי ה' לבדו הוא היודע מי הוא הצדיק:

יב

ומה שאני תמיד בצרות ומורדף בלי חשך ואין יום שאין לי צרה אין זו ראיה כי לא צדיק אני כי הלא אלהים שופט צדיק ומיסרו ועושה בו משפט. והיה מביא היםורין כאחת אלא שאל שהוא מדת החסד מחלקם ממנו מעט בכל יום וזהו ואל זועם בכל יום שאוכל לסובלם. או יאמר אלהים הוא השופט מי הוא אשר יקרא צדיק ואין צרותי ראיה שאיני צדיק כי אדרבא חסד אל הוא היותו זועם בכל יום כענין ויסרתיך למשפט:

יג

אם אמר הנה חליתי פניך שתחזירהו בתשובה באמרי יגמר נא רע רשעים ואם לא ישוב מדרכו כי אם שיחזיק ברדיפתו הנה חרבו ילטוש כלומר חרבו אשר עתידה להמיתו ילטוש אותה להכינה מהר וכן קשתו אשר דרך לנגדי מתחלה עתה ויכוננה ומה שאמרתי שעתה ילטוש חרבו שנראה שכבר מוכנת לו החרב ליהרג בה אלא שבזה הוא לוטש אותה למהר הכנתה:

יד

הלא הוא כי הנה ולו לעצמו כבר הכין כלי מות מקודם לזה אך עתה שמכין חציו לדולקים ורודפים אשר ידלקו אחריו להמיתו במלחמה יפעל ולא לי:

טו

ואין לומר כי אחר שאומר שלא ירדפני עוד יקיים דברו לא כן הוא כי אחר שהחל ברעה אין להאמינו כי הנה יחבל און ששלח הזיפים לאמר לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו כו' ומיד והרה עמל כי וילך שאול ואנשיו לבקש כו' אחרי התחלות רעות אלו לא ימשך אמת ובטחון בדבריו כ"א וילד שקר שודאי התולדה תהיה שקר כי ישקר בהבטחתו ולא יקיימנה:

ומה שאמרתי שכבר הוכנו לעצמו הוא כי בור כרה בקבלת לשון הרע על נוב עיר הכהנים ויחפרהו שהמיתם ויפול בשחת יפעל:

יז

כי ישוב עמלו בראשו שיהרג על אותו עון ועל קדקדו הוא זרעו שיוצאים מן הקדקד כנודע כי משם טפת הזרע יוצאה ג"כ חמסו ירד וכן היה כי מתו עמו שלשת בניו:

יח

אודה יאמר כי מי יוכל להודות לה' על כל עניניו ולא יאמרו לו סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך אך אודה ה' כצדקו שעושה עמי בלבד וגם אזמרה שם ה' שאינו כשם מלך בשר ודם שאין בשמו ממש רק בעצמו אך הוא יתברך שמו גם כן עליון כנודע:

או יאמר הנה אנכי בצרה רדוף ומצטער ומצד אחר עשה הוא יתברך עמי צדקה שמצילני מן המות לא אחוש על צערי ואודה ה' כצדקו על ההצלה ובשכר זאת אבטח בה' שאזכה לעלות במעלה חלף צערי זה שאני סובל וזהו ואזמרה שם ה' עליון כי אבטח שאזמרה שם ה' בהיותי עליון נצב מלך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.