אלשיך/תהילים/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

הנה מזמור זה זימר בהיותו על ערש דוי. ולבא אל עניננו נקדים כי הנה אף גדול מחמה כמפורש אצלנו ברב פנינים כי על כן בעון העגל סילק הוא יתברך מעל ישראל את האף ומרעה את החמה כמז"ל וגם האף הוא לשון זכר וחמה נקבה תשת הכוח וגם היסורין קשים מהתוכחה ככתוב אצלנו על פסוק מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו כי על היסורין הכבדים אמר מאיסה שאדם מואס בהם אך על התוכחת הקל מיסורין אמר אל תקוץ שהוא היות האדם קץ ומתחמץ לבו בצד מה אך לא מואס אותם לגמרי והוא כי הנה יש יסורין על עון והם קשים שיש בהם ביטול תורה ותפלה ונקראים מוסר ויש קלים שאין בהם ביטול תורה ותפלה והם יסורין של אהבה וקראם תוכחה והוא מה שפירש ואמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח ולא אמר ייסר כי חוזר אל התוכחת הנזכר שהוא של אהבה כאמרו כי את אשר יאהב ה' יוכיח ולא אמר ייסר. ונבא אל הענין והוא כי בחליו היה נדון בקרבו כי לא ידע אם רצונו יתברך היה לייסרו במכאוב על משכבו אך למות לא יתנהו. או היה חליו אשר ימות בו ובכל חלוקה יש בחינות אם ה' חפץ דכאו ביסורין אפשר הם קשים למרק עון הנקרא מוסר או של אהבה הנקרא תוכחת כמדובר ואם הרצון הוא שימות בו אפשר מת חייב או מת זכאי ע"י מה שנתמרק עד כה על כן אמר אם הכונה היא יסורין בלבד אם הם של אהבה הנקראים תוכחת ה' אל באפך שהוא בחינת רוגז קשה יהיה ואם הם של עון הכבדים הנקראים מוסר אפילו בבחינת חמה אל יהיו לומר איני מואס אותם כי אם שאל באף יהיה מה שתוכיחני ואל בחמה מה שתיסרני:

ג[עריכה]

אך אוי לי כי רואה אני שאין הענין יסורין בלבד רק מות על כן חנני ה' כי אמלל אני כמת בכרת מחמת עון אומלל נפש וגוף על כן על הנפש אני אומר חנני ה' כי נראה שאין לה שום זכות לינצל והוא כי על פ' וחנותי את אשר אחון ארז"ל שיש לו להקב"ה אוצר גדול למי שאין לו וזה יאמר חנני ה' בתורת חן כי אמלל אני כי אין לי זכות ועל כן צריך רפאני ה' שאחיה מחולי זה ואתקן ושמא תאמר במה אני רואה כי אמלל אני גם הנפש אולי אינו כי אם מיתת הגוף אך הנפש כבר נתקנה ושלמה היא הלא הוא כי רואה אני כי גדול התפעלות הנפש מהתפעלות הגוף כי אין התפעלות הגוף כי אם נבהלו עצמי מציאות בהלה בלבד דמזלייהו חזא ומצטערים על שלא נשלמו במצות כמ"ש ז"ל על כל עצמותי תאמרנה אך לא נבהלו מאד:

ד[עריכה]

אמנם ונפשי נבהלה מאד נראה שמרגשת צרה מופלגת יורה כי היא מר לה שנכרתת והולכת בלי תקון וגם כוון באמרו מאד על כי בה תלוי קיום העולם כלו שנאמר בו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד כי היא נפש אדם הראשון ובא ליתקן על ידי ואיך תצא מן העולם בטרם גמר התיקון בסוף השבעים שנה שניתנו לי והוא כי הנה תקונו של אדם הראשון הוא תיקון העולם כי על ידו בעונו נתקלקל העולם ואינו נתקן אלא על ידו כמ"ש ז"ל כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים אלה תולדות השמים ואלה תולדות פרץ כי ששה דברים שנתקלקל העולם מהם נתקנים ע"י בן פרץ הוא אדם הוא דוד הוא משיח כנודע ואם אינך עושה בגיני עשה בגין כבוד שמך הגדול שעתיד להיות על ידי והוא כי שמך הגדול שקראך אדם הראשון אשר אני אני הוא כמ"ש ז"ל אני ה' הוא שמי הוא שמי שקראני אדם הראשון ואז יהיה שלם ולא יהיו שתי אותיותיו בלתי מתחברות לשני חברותיהן כד"א כי יד על כס יה והנה השתלם דוד לתקן פגם אדם הראשון הוא ממהר תיקון המלא השם בארבע אותיותיו יחד והוא על ידו כי על כן הוא אומר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ועל כן בראות דוד בקרב ימיו שהיה על ערש דוי ויירא פן ימות טרם יגמור התיקון אמר הנה עצמותי מצטערים על המצות שלא אעשה אם אמותה הפעם וגם נפשי נבהלה על הנוגע אליה ואתה ה' על כבוד שמך אשר אין לה שיעור עד מתי למה לא תחוש למהר רפואתי ואתקן פגם האדם וישוב שמך לאיתנו וזהו ואתה ה' כלומר ואתה שם בן ארבע שנפרדים שנים אותיותיך מהשנים האחרות כי יד על כס יה שאחדות ארבעתן הוא אחדות נמרץ התאב מהיותך ה' מלא עד מתי תאחר:

ה[עריכה]

ועל כן שובה ה' בכל ד' אותיותיך אלה ועל פי דרכך חלצה נפשי כי חלקי ה' אמרה נפשי ובישועתך תושע גם היא וזה תעשה למען שמך כי בתיקוני תלוי כבוד שמך כמדובר וכל זה הוא לענין הנפש ולענין הגוף הושיעני למען חסדך כי איני כדאי כי אם על צד החסד והוא כדרך כל מלך שבשמחת גדולתו גומל חסדים טובים גם לבלתי כדאים. או יאמר למען חסדך שיבא חסדך שהחייתני מלהיות נפל לידי גמר:

ו[עריכה]

כי אמר הנה עוד טענה אחרת לבל אמות מחולי זה והוא במה שידענו כי אין אור גיהנם שולנו בתח ק"ו מסלמנדרא ואפילו לאלישע אחר אמרו מידן לא נדייניה דאיעסק בתורה וכ"ש דוד ע"ה שהוא עדינו העצני יגע ומתעדן על דברי תורה יומם ולילה והוא היה ראש הקבלה וראש הסנהדרין. ונבא אל הענין אמר אין במיתתי שבח לה' אם אמותה טרם אטהר מכל חטא כי הלא אין במות זכרך כי לא יזכרוך לברך את מי שסלקני מן העולם כי איני מאותו הגדר חלילה וגם שהמתים בלתי כשרים ומתמרקים בגיהנם ומשם עולה שבח לה' כמאמר רז"ל וגדול השבח העולה מגיהנם מהעולה מגע שאומרים יפה דנת יפה חייבת וכו' ובזה יאמר אחר כי אין במות זכרך שאיני מגדר אותם שמזכירים אותך בהלל לה' על מותן א"כ גם בשאול הוא גיהנם מי יודה לך כלומר האם אני לא יתכן כי אהיה מהנדונים שם שאודה לה' שיפה דן:

ז[עריכה]

כי הלא עסקתי בתורה כי הנה יגעתי באנחתי היגיעה הידועה ומיוחדת לי היא יגיעת התורה אין צ"ל בשלא היה לי צער כי אם יגעתי אפילו באנחתי הוא בימי צערי ובכן אין גיהנם שולט בי ושמא תאמר אם בן אפוא במה תתמרק אשמתך אם אמלל אתה מחמת עון הלא הוא כי מעתה אשחה כו':

(ו) או יאמר הנה אתה ה' שהזכרתי מדת רחמים לא יזכר במותי שיברכוך שרחמת על העולם בסלוקי ולו יונח שהייתי יורד שאול להתמרק ותעלה לך שבח משם הנה בשאול מי יודה לך שם הרחמים הנזכר כי לא יודו שם רק את מדת הדין שיפה דן אך מי יודה לך שם הרחמים שאני דובר בך והנה טוב לך תחייני ותרפאני ואודה על רחמיך שהוא שבח גדול לך משאודה על מדת דינך:

(ז) ומה תאמר במה תכופר אשמתך הלא הוא כי עד כה יגעתי בתורה המתשת כחי באנחתי השוברת חצי גופו של אדם כנודע מרז"ל להכניע האיברים אשר חטאו לך ומעתה עוד אוסיף להכניע גם סרסורי דעבירה הם עין ולב כי אשחה בכל לילה מטתי הוא כללות המטה שאני בה בדמעתי ערשי שהוא חלק מהמטה שאני שוכב בה אמסה בדמע העין היוצא מהלב כי אשר לבו שמח לא תרדנה עיניו דמעה וזה יען כי שניהם היו סרסורים על מה שאיברי גמרו עון במטתי על כן ישחו אותה ויותר במקום השכיבה שימסו אותה:

ח[עריכה]

ושמא תאמר למה עד כה לא הפלגת בדמעות עינך כאשר תעשה לעתיד הלא הוא כי הנה עששה מכעס עיני כי מחמימות כעסי יבשה ותרקב ועתקה ותתישן שהוא ג"כ כלוי הלחות ואין לומר שא"כ איך עין נרקבת וישנה תהיה לה לחות להוריד דמעות לשחות בכל לילה מטתי כו' הלא הוא כי זה היה בכל צוררי שהיו מצירים אותי אך עתה בטלו צוררי:

ט[עריכה]

כי על כן אני אומר סורו ממני כל פועלי און מלהצר לי והטעם כי הנה שמע ה' קול בכיי הוא קול שאמרתי שאבכה לפניו שאשחה בכל לילה:

י[עריכה]

ואם יאמר איש האם עדיין לא בכית איך מעתה יעשה פועל הנה אינו מן התימה כי הלא כמקרה התפלה גם בזה יקרני כי טרם אתפלל שמע ה' תחנתי וקבלה ואח"כ תפלתי יקח וישמענה ולא תהיה תפלתי עליו למשא אחר שכבר קבלה והוא מאמרנו לאחד מדרכינו על פסוק והיה טרם יקראו ואני אענה שאם שאענה ואסכים להעשות הדבר על כל זה לא אומר לו אל תדבר כי עניתיך כי אם אחר שואני אענה עוד הם מדברים ולא אמנעם כענין תאות לבו כו' כי אם ואני אשמע כי ערבים עלי דבריהם וז"א שמע ה' תחנתי ועכ"ז ה' ברחמיו תפלתי יקח:

(ט) או יאמר במה שידענו מרז"ל כי לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם יחטא יחיד לא יתייאש כי יאמרו לו כלך אצל דוד ובזה יאמר סורו כלומר סורו ממעשיכם הרעים ממני ממה שתראו בי ולימדו ממני והוא כי שמע ה' קול בכיי שקבל תשובתי כלומר וכה יעשה לכם ולא תחשבו שלא תהיו לרצון לפניו כבתחלה כי אדרבה יתוסף לכם חיבה והראיה כי הנה מתחלה שתם תפלתי ושמע קול בכיי בלבד בהחילי לשוב:

(י) ועוד מעט הוסיף כי שמע תחנתי ואח"כ ששמע וקבל הוסיף ויקח תפלתי אשר שתם תחלה ולא מנעה כמדובר בקודם:

או יאמר הגה שלשה הדרגות עליתי בתשובתי זו למעלה מזו תחלה לא היה שומע רק דמעתי ולא תחנה ותפלה ואחר שבכיתי ושבתי מעוני עוד מעט לא הוצרכתי לבכות לשיקבל ממני כי אם שמע ה' תחנתי שהיא גדולה מסתם תפלה וכל זה ביחיד אך עדיין תפלתי כלומר בהיותי יחיד עדיין לא היה שומע ועתה גם תפלתי יקח כי לא בלבד יקבלנה כי אם גם לא היה מקבלה ע"י מלאך סניגור כי אם הוא בעצמו תפלתי יקח:

(ט) או יאמר סורו כו' כי הנה אמרו בגמרא שמזהיר יתברך אל כחות חיצונים מחטיאי אדם שלא יחטיאו את רשומי הדור דמכרזי ברקיע הזהרו בר' עקיבא ובתורתו הזהרו ברבי מאיר כו' וכדאמר להו השטן אלמלא דמכרזי עלך כו'. והנה באמת לכחות ההם המחטיאים פועלי האון יאמר להם כי חרשי משחית המה ועליהם יאמר סורו ממני כל פועלי און בל תחטיאוני כי שמע ה' קול בכיי ורשום וקדוש אני לפניו יתברך:

(י) ובוטח אנכי כי במה ששמע ה' תחנתי שאמרתי חנני ה' כו' ותרפאני ידעתי כי גם תפלתי שיסורו ממני כל פועלי און יקח:

יא[עריכה]

יבשו ויבהלו כו' במה שתחלימני ותחייני ככל הכתוב יבושו ויבהלו מאד כל אויבי שיתכרכמו פניהם ומה שאמרתי שעל מה שיבושו עוד יבהלו מאד הוא אם מחמת הבושה לא ישובו מיד בתשובה אך אם ישובו לא אשניאם רק אוהבם נדבה ולא אחפוץ שיבושו מאד חלילה רק הרגע הראשון שעל ידו הם שבים וזהו ישובו יבושו רגע בלבד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.