בית יוסף/אורח חיים/תקלה

בית יוסף ‏ אורח חיים תקלה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין מפנין מחצר לחצר לא לפנות דירתו וכו' משנה בפ' מי שהפך (יג.) אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצירו ובגמרא אבל מפנה הוא לחצירו והא אמרת רישא אין מפנין אמר אביי סיפא אתאן לבית שבחצר ופי' בנ"י סיפא אתאן ורישא ה"ק אין מפנין מבית זו לבית שבחצר אמרת דרך ר"ה אבל מפנה הוא מבית לבית שבאותה חצר דבצנעא הוא:

ומ"ש רבינו לא לפנות דירתו ולא לפנות כליו משום דבכלל אין מפנין הוא בין פנוי דירה בין פנוי כלים. וכתב שאינו לצורך המועד מפני שאם הוא לצורך המועד ודאי שרי כמו שנתבאר בסי' שקודם זה. וכתוב בהגהות אשיר"י דכשאינה לצורך המועד אם חושש שמא יגנבו יכול לפנותן למקום המשתמר אפי' הוא רחוק הרבה ופשוט הוא :

ומ"ש רבינו ואם אין הבתים פתוחים לחצר אלא למבוי י"א שמותר מבית לבית הסמוך לו מכאן ואילך אסור וכ"כ בהג"א בשם א"ז ז"ל ולדידן דליכא חצירות יש להחמיר בדבר ומבית לבית הסמוך לו נראה דמותר אבל יותר מכאן אסור ובמרדכי ישן כתוב ולדידן דליכא חצירות צריך להחמיר שלא לחנות מבית לבית לא פירות ולא כלים ולא שאר דברים דרך ר"ה כל עיקר ואף כי צר לו המקום ואף בצנעא אסור אך אם לא הוצרך דרך ר"ה כי אם דרך פתח שבין שניהם דרך חצר מותר עכ"ל:

והא דאין מפנין דוקא בששניהם שלו או של אדם אחר וכו' היינו הירושלמי שכ' בסמוך ונראה שהיה ראוי לכתוב דגרסינן בירושלמי. והירושלמי הזה כתבו הרא"ש שם וכתב עליו בשם הראב"ד נראה דכה"ג אפילו מחצר לחצר מותר והא דקאמר בגמרא סיפא אתאן לבית שבחצר היינו משלו לשלו או משל אחרים לשל אחרים אבל משל אחרים לשלו הכל מותר וליכא פלוגתא בין גמ' דידן לירושל' עכ"ל. כתבו הגה"מ דירושלמי מתיר מדירה כעורה לנאה ובתוך שלו אפי' מדיר' נאה לכעורה שרי ע"כ ובנוסחא דידן בירושלמי דכשאינו בתוך שלו אין מפנין אפי' מכעורה לנאה. והרמב"ם פ"ח מה' י"ט התחיל לכתוב מהירושלמי דאין מפנין מכעורה לנאה ולא מנאה לכעורה ולא גמרו וכתב ה"ה רבינו סובר שהירושלמי אין מסכים לגמרתינו במה שהתירו הפנוי לתוך שלו שא"כ למה הקשו על משנתינו ולמה לא תירצו אבל מפנה הוא לחצר שלו וכפשט הלשון אלא ודאי סוף הירושלמי חולק עם הגמרא שלנו ולזה אין לסמוך בזה עליו עכ"ל ונראה שזה היה ג"כ דעת הרי"ף שלא הביאו. כתב המרדכי בפ' מי שהפך תנא ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו וכ"ש שאסור להסיע ממונו מעיר לעיר אם לא בשביל דבר האבוד ע"כ ויתבאר זה בסימן תקל"ח בס"ד. כתוב במרדכי ישן פרק מי שהפך א"ר יוחנן אם הזכירוך לבולי יהא ירדן גבולך פי' בולי שר עו"ג וקאמר ר' יוחנן אם הזכירוך לשר עו"ג ואתה ירא מותר לך לברוח על הספק דאין לך דבר האבד גדול מזה ור' יוחנן דקאי בארץ ישראל נקט לברוח בעבר הירדן ואע"ג דאסור לצאת ממקום למקום על לא דבר במועד דהא אין יוצאין מדירה לדירה משום טירחא וכל שכן לצאת למרחקים אם אינו למזונות או לעשות פרקמטיא בדבר האבד הכא שרי דגם זה דבר האבד עכ"ל:

הזבל שבחצר אסור להוציאו וכו' עד סוף הסי' ברייתא ואוקמתא דרבא בפרק מקום שנהגו (נה:) וכתבה הרא"ש בפרק מי שהפך:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.