אליה רבה/אורח חיים/שמו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שמו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] דמהלך וכו'. ומטעם זה התיר הב"ח ושיירי כנסת הגדולה לכתחילה להוציא מרשות היחיד ולעבור ברגלו דרך רשות הרבים ולהניחו במקום פטור, אבל הט"ז אוסר לכתחילה משום זילזול שבת וכן מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים:

ב[עריכה]

[ב] ויש מתירין. וכן נראה דאם לא כן הוי גזירה לגזירה (עולת שבת). וצריך עיון דהרבה פעמים מצינו גזירה לגזירה עיין סוף סימן שמ"ט וסימן ש"ח סעיף מ' וכהאי גוונא כתב מגן אברהם סימן שמ"ח ועיין סימן שנ"ה סעיף ג' בהג"ה וכן מרבינו ירוחם דף צ"ו משמע דעתו לאסור שכתב בתחילה בשם הרי"ף להתיר וסיים אבל הראב"ד והרז"ה בתוס' והרא"ש אסרו, עד כאן, ועוד שכתב בית יוסף דמגיד ורשב"א וטור אסרו וכן פסקו שלטי גיבורים וריא"ז פרק י"ח. עוד ראיתי בעולת שבת סימן שע"ב זה לשונו, תימא על השולחן ערוך שכתב פלוגתא במקום שלושה עמודים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש מתירין עד כאן לשונו, ותימא לתמיהותו הא הרא"ש אוסר כמו שכתב בשם ר"י וכן כתב הבית יוסף והוא גופיה בסימן זה:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] התירו להוציא וכו'. כך העלה בית יוסף משום שהרב המגיד כתב בשם הרשב"א דזה דעתו נוטה, עד כאן, והנה כנסת הגדולה כתב לא דקדק רבינו שהמגיד לא כתב דרשב"א נוטה אלא לדעת הרמב"ם שאוסר, והתימא עוד על בית יוסף דהמגיד לא הזכיר סברת [רבינו תם] כלל ועיקר עד כאן לשונו. ותימא נפלאה עליו דבהדיא כתב המגיד פרק י"ו דין ב' זה לשונו הרמב"ם אוסר ביבשה אבל תוס' מתירין והתירו מכאן לגינה וכו' וכתב הרשב"א שלזה דעתו נוטה עד כאן לשונו, הרי שהזכיר סברת תוס' דמתירין, גם מבואר כוונתו דרשב"א נוטה למתירין, שוב עיינתי במימוני עם הגהות דשם לא כתב אבל תוס' מתירין ואם כן צריך לומר שלא עיין בגירסת מיימוני עם כסף משנה שנוסחא זו היה לפני בית יוסף. ועוד אני אומר דברור ופשוט שיש טעות סופר במיימוני עם הגהות ונחסר שם הנך תיבות אבל תוס' וכו', דאם לא כן תיקשי איך סיים על הרמב"ם והתירו מכאן לגינה וכו' הא לרמב"ם אסור ביבשה ואין היתר זה אלא לתוס', אלא ודאי נחסרו הנך תיבות בדפוס וצריך לומר כמו שנדפס בכסף משנה, ועוד ראיה ברורה מצאתי דהרשב"א בספר עבודת הקודש דף י"ז ע"ב כתב להדיא שדעתו נוטה להמתירין ומזה גדולה התמיה יותר על כנסת הגדולה, גם ראיתי בתשובת מבי"ט חלק ג' סימן מ"ח שנכשל בזה שכתב דרשב"א נוטה לרמב"ם ואוסר וליתא אלא הניח לי מקום:

ד[עריכה]

[ד] ב' מחיצות וכו'. צריך עיון דהא בסוף סימן שס"א פסק דבעינן דבוקות זו בזו ואין לומר שהמפתח נחשב למחיצה שלישית אם כן במחיצה אחת מן הצד סגי ואפשר דדעת רמ"א להחמיר לכתחילה (מגן אברהם). ולעניות דעתי לא קשה מידי דהתם טעמא משום מפולש לרשות הרבים משני צדדים מה שאין כן הכא דמפולש לרשות היחיד מהני אפילו זה כנגד זה, עוד יש לומר דאף דדלת לאו מחיצה גמורה היא שיהיה סגי במחיצה אחת אצלה מכל מקום לענין זה הוי מחיצה להתיר בזה כנגד זה עיין סימן שס"ד סעיף ב':

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] ואסור להכניס וכו'. לשון הרמ"א מיהו אסור וכו', פירוש אף דהאסקופה הוא רשות היחיד דלכך אסור להכניס עליה מכרמלית שלפניה מכל מקום אסור להכניס מהאסקופה לרשות היחיד גזירה שמא לא יהיה ד' לכך בית הכנסת שפתחו לצד הרחוב שאסור בטילטול יש ליזהר שלא יקח השמש המפתח מיד הכותים עד שיהא עמו תחת משקוף ואחר כך יפתח המנעול ולא יפתח הפתח עד שיסיר המפתח שהרי מפתח ולפנים הוי רשות היחיד גמור לכן ראוי לאותו קהל שיעשה לפני הפתח איזה חדר שהוא רשות היחיד ויביא כותים או תינוק המפתח לשם ושוב אין חשש:

ו[עריכה]

[ו] וכן בגגין שלנו וכו'. כתב הט"ז מזה מבואר בבית שיש לפניו גג בולט לרחוב ובנוי תחתון בנסרים שקורין בלשון אשכנז פיר ליבון שאסור לטלטל שם מן הבית דדינו כרשות שלפניה כיון שאין מחיצות מצדדין, עד כאן, ובסוף סימן שס"ה הוסיף זה לשונו, וצורת הפתח לא מהני בפיר ליבן דלא מהני אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ, עד כאן, אבל במגן אברהם כתב זה לשונו אם יש לבליטה עמודים יעשה מן הצד סמוך לבית נמי קנה אחת מזה וקנה אחת מזה ויהיה צורת הפתח מכל שלושה צדדים, ואם בתים רבים עומדים זה אחר זה די בתיקון זה בשני בתים שעומדים בקצה ויערכו יחד, עד כאן, וכן בתשובת מנחם עזריה סימן קי"ב משמע דמהני צורת הפתח בשלוש רוחות, ועוד הא בסימן שס"ב סימן ר"ן בשם הרמב"ם כתב בשולחן ערוך דלא מהני צורת הפתח בפרוץ מרובה, אבל לדינא סבירא ליה שם דמהני, ועיין עוד במנחם עזריה שם שאין צריך למחות מנהג בזה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.