אליה רבה/אורח חיים/של

אליה רבה ‏ אורח חיים של

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ומחללין וכו'. לכן כשמגיע לחודש תשיעי יזמין הכל מערב שבת שלא יחללו (ספר חסידים):

ב

[ב] [לבוש] ואפילו אין הנשים וכו'. צריך עיון הא צריכין להדליק נר לראות מה שצריכה (מגן אברהם), וכמו שכתב הלבוש נתיישב שאין צריך לראות גם מה שהקשה יאמרו בפניה שהדליקו הנר ותתיישב דעתה לא קשה מידי דכשעושין לה מה שצריכה תרגיש במשמושין:

ג

[ג] כלי וכו'. אפילו שמן תביא בכלי תלוי ולא תשים שמן בשערה ותסחוט אחר כך (בית יוסף):

ד

[ד] [לבוש] דנטרי וכו'. לכך מילדין לקראים דמנטרי שבתא (כנסת הגדולה), ונראה דוקא בדבר שאין חילול שבת כגון שיושבת על המשבר דכבר נעקר הולד לצאת דקודם זה חייב משום עוקר דבר מגידולו:

ה

[ה] לחלל וכו'. דוקא בדברים שאפשר לעשותן כאן בלי עיכוב אבל לענין קריאת חכמה משעה שמרגשת קצת אפילו בספק מותר בקריאתה (ט"ז):

ו

[ו] כל שלושה ימים וכו'. ולא חשבינן מעת לעת כמו שכתב סימן תרי"ז (מגן אברהם), ומאיסור והיתר הארוך ריש כלל נ"ט לא משמע הכי ולקמן יתבאר:

ז

[ז] [לבוש] אם נראה וכו'. משמע דמסתמא אין מחללין ומשולחן ערוך לא משמע הכי ואולי לא כתב הלבוש אלא לאפוקי גם חברותיה אמרינן שאינה צריכה דאין מחללין אבל כשחברותיה אין יודעין מחללין ודלא כנחלת צבי וכן כשחברותיה אומרים שאינה צריכה והיא שותקת מחללין וכן פסק הב"ח:

ח

[ח] [לבוש] סתמא מחללין וכו'. אפילו חברותיה אינן יודעין אבל כשאומרים שאינה צריכה אין מחללין כיון שהיא שותקת וכשהיא אומרת שאינה צריכה ורופא אומר שצריכין אין מחללין כן כתב הב"ח ובשלטי גיבורים פרק מפנין מסופק גם בזה לכן יש להקל וכן משמע בתשובת רדב"ז סימן ס"ו דמחללין, וגדולה מזו נראה לי דאפילו אוכלת מאכל בני אדם אומרים אינה מרגשת לשעתה ואף דרשב"א בבית יוסף כתבו על דין דתוך שלושה אימר דמעשה כך היה, ועוד דהב"ח מייתי ראיה גמורה מעירובין דף ס"ח דאימור תונבא פירוש שאינה יודעת מה אוכלת והתם היה אחר שלושה כמו שכתב הט"ז, ובאמת לא דק הט"ז דרש"י פירש התם דמיירי אפילו אחר ז' ולחמם על ידי כותים, ומה שכתב הט"ז כשדעתה צלולה היא מועיל אם אוכלה צונן לא משמע הכי בש"ס וכן בב"ח ור"ן בשם רמב"ן פרק מפנין אלא דבכל הנשים מתירין מטעם זה. ופשוט דאם היולדת חולה אפילו אחר ז' לא גרעה משאר חולה:

ט

[ט] ליולדת וכו'. ולחולה על ידי כותים מותר אפילו לאין סכנה אם צריך למדורה וליש סכנה אם אומר שצריך מותר אפילו על ידי ישראל בשאי אפשר בכותים (ב"ח):

י

[י] ספק וכו'. הקשה עולת שבת הא ספק נפשות להקל כדלעיל סעיף ה' ותירץ דהכא מיירי בדברים שאינם אלא צערא דינוקא אבל במקום סכנה אף בספק ז' מחללין, עד כאן, וצריך עיון ביו"ד סימן רס"ו סעיף י"א משמע אף בסכנה אין מחללין וכמו שכתב בש"ס שם, ועיקר תמיהתו נראה לי כיון שלא גמרו שערו חזקה שהוא בן שמונה ועיין סימן של"א סעיף ג', ומגן אברהם תירץ דלעיל מיירי כשכלו חדשיו:

יא

[יא] או ספק וכו'. דוקא שטבלה והיה בעלה עמה פעם אחת והלך לו דאי לאו הכי הוי ספק ומותר הלכך נהגינן לטלטל כל תינוק (אגודה פרק ר' אליעזר), המצער אותה וכו'. ודוקא שלא לתוך כוס או קדירה כדלעיל סימן שכ"ח סעיף ל"ד:

יב

[יב] [לבוש] ודוקא וכו'. וכן פסקו אחרונים וכן פסק מלבושי יום טוב ושכן משמע מהרא"ש סוף פרק חבית ועיין ב"ח ושיירי כנסת הגדולה:

יג

[יג] לכורכו וכו'. מיהו תינוק שאין כורכין אותו בחול ונתעקמו איבריו אסור לכרכו בשבת:

יד

[יד] [לבוש] הכא הוי וכו'. קשה דביד אפילו במתכוין מותר כדלעיל סעיף ל"ט וכן מפורש בר"ן פרק כל הכלים וצריך עיון אמאי לא משני ש"ס [שבת] דף קכ"ג הכי ואפשר שהוא בכלל התם לאו אורחיה ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.