אליה רבה/אורח חיים/רפא

אליה רבה ‏ אורח חיים רפא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] וכן נוהגין וכו'. אך העם נוהגין להאריך ביום טוב גם בשינה שחרית ועונג להם (מלבושי יום טוב). ובאמת מה שכתב הב"ח דעיקר הטעם משום שינה שחרית שהוא עונג שבת אלא דאסמכו אקרא, אם כן הוא הדין יום טוב דהא מחויב לענגו ביום טוב כמו בשבת עיין סימן תקכ"ט, וצריך עיון מיהו כיון דביום טוב מאחרין משום טירדת הסעודה כדלקמן סימן תקכ"ט ולכך צריכין להשכים אם כן אותן שאין צריכין להכין ישנין משום תענוג יום טוב:

ב

[ב] וביום השבת וכו'. הקשה הב"ח הא פסוק זה בפרשת מוספין כתיב, ותירץ מגן אברהם על פי מה שכתבו תוס' ברכות דף כ"ח שהמוספין היו נשחטין עם התמיד, והאריך בפירוש תוס' עיין שם. ויותר נראה כתירוץ הב"ח דמלא כתיב מלבד עולת הבוקר וכדאיתא במהרי"ל עיין שם, ודברי הגהות שבסוף סימן זה נוטה לזה:

ג

[ג] [לבוש] לדוד בשנותו וכו'. כל טוב בחול"ם בין הטי"ת והו"ו, יצילנו ה' בדגש הנו"ן:

ד

[ד] [לבוש] יושב בסתר עליון וכו'. עליון שמת מעוניך המ"ם בלא דגש:

ה

[ה] [לבוש] הללויה וכו'. ארצם נחלה לנחלה בלא למ"ד ובמזמור הודו לה' כי טוב כתב בלמ"ד:

ו

[ו] [לבוש] רננו צדיקים וכו'. ייראו מה' כל בשני יודין בתחילה (אבודהם):

ז

[ז] [לבוש] להאריך וכו'. ואין למחות במאריך בהם אף שמוחה מכוין משום ביטול תורה (רמ"א):

ח

[ח] [לבוש] חוץ מלאל וכו'. הגהות מיימוני תמה הוא בטולטלא אין אומרים אותו כלל, ועוד אני תמה שלא הזכיר בש"ס ודומה לזכרנו ומי כמוך בסימן תקפ"ב (מלבושי יום טוב), ומגן אברהם פירש דאינו חוזר ליוצר אור אלא אומרו אחר התפילה מה שאין כן שאר זמירות אינן אלא רשות:

ט

[ט] [לבוש] לפי שאין תודה וכו'. ואינו טעם של עיקר (טור), ונראה משום דמזמור זה אין אומרים לשם קרבן תודה אלא לשם הודאה (בית יוסף), ותמה במטה משה למה טרח הבית יוסף הא הטור גופיה כתב בסימן נ"א למה אינו טעם של עיקר דליכא למיחש דילמא אתא להקריבה כשיבנה המקדש דלא טעי אינשי בהכי, עד כאן. ולעניות דעתי דעת הבית יוסף דאם היו אומרים לשם קרבן אסור גם בזמן הזה דמיחזי כשיקרא כיון שאינו קרב, לכן הוצרך לפרש דהוא לשם קרבן הודאה דאין חשש איסור בזמן הזה רק משום דאתא למיטעי לעתיד:

י

[י] [לבוש] מוסיפין נשמת וכו'. שאומר אין מלך אלא אתה ואינו אומר אין לנו מלך טועה כי באמת אין לנו מלך אלא הקב"ה כדכתיב כי חלק ה' עמו. המקיץ רדומים ולא נרדמים (כלבו). על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות פעמים, ורוב הוא מלשון ורצוי לרוב אחיו, ריבי כמו רבבי ודגשות הבית לחסרון הכפל להמון העם קורין רוב בשורק וטעות הוא, ובשבע כלכלתנו והאומר ובשובע טועה הוא כי שובע שם הפועל ושבע שם רעב (אבודרהם):

יא

[יא] [לבוש] הנשמה יתירה וכו'. ובה אנו משיגים חכמה יתירה בשבת (מטה משה). המדקדקים אומרים ובמקהלות המ"ם בחיר"ק והה"א בשב"א פת"ח ומה שאומר ואין צריך למחות וכו' בבית יוסף מבואר דאין נכון וכן כתב הוא גופיה סימן קי"ג סעיף ג' ול' כי הם שנים וצריכה הלבנה לעזור את השמש בלילה להודיע שלא יספיק לעולם בשמש לבד, ויש אומרים ראה והקטין ומפרשין אותו על הקיטרוג (טור), לפירוש הראשון קשה דהוה ליה למימר ראה והתקין הלבנה, וליש אומרים גם כן קשה דהוה ליה לומר ראה והקטין הלבנה (ב"ח), ואשתמיטתיה דברי אבודרהם זה לשונו אמר צורת הלבנה כי הלבנה היא גוף שחור אין לה אורה אלא מה שמקבלות מאור השמש, ויש אומרים ראה והתקין ראה שקיטרגה לבנה על השמש ומיעט צורתה ואחר כך נתן להכוכבים לסיועה לה לתקן צורתו, עד כאן. וזה כוונת הטור בבירור ובזה נסתלקו קושיות הב"ח. והב"ח פירש שצורתו של יעקב נראית בלבנה שעל כן תיקנו בברכת הלבנה ברוך יוצרך וכו' ראשי תיבות יעקב, לזה אמר קרא לשמש ויזרח אור פירוש אור של שכינה השרויה על זיו איקונין של יעקב ששמו שמש ראה והתקין צורת הלבנה כדי שיהא אור של השמש מאיר על הלבנה שעל ידי כן הגיע צורתו של יעקב בלבנה לפי שמקבלת אורה משמש שהיא צורתה של יעקב ממש: כתב הכלבו מהכל יודוך עד אל אדון קי"ג תיבות נגד מאה ברכות ושלוש עשרה כריתות שנכרתו על כל מצוה, ומן ובוקע עד שבתה ט' תיבות נגד תשעה צדיקים אדם נח אברהם יצחק יעקב משה ואהרן דוד שלמה וכנגד תשע שמות של מלאכי השרת אראלים חשמלים שרפים כרובים חיות אופנים גלגלים עירין קדישין. אל אדון מיוסד באלפי ביתא ובראשונה עשרה תיבות נגד עשרת הדברות ובאחרונים י"ב תיבות נגד מזלות נשארו תשע אמצעים שבכל אחת שמונה תיבות שהם ע"ב נגד שם המפורש, עד כאן. ולשון אבודרהם לרמוז שעל ידי שם ע"ב אותיות מסר עשרת הדברות לי"ב שבטים, עד כאן, ומזה מבואר שאין לומר ברוך הוא ומבורך רק ברוך ומבורך. חסד ורחמים לפני כבודו ולא כסא כבודו:

יב

[יב] לאל אשר שבת וכו'. וישב על כסא פירש הכלבו לכל בריה ברא הקב"ה שר ובליל שבת בראשית ישב על כסא כבודו וקראן כולם ובעמדם לפניו עמד מכסאו להושיב בו שר של שבת וזה תפארת עטה ליום המנוחה שכבוד גדול עשה לו שהושיבו על כסאו לפני כל השרים ובראותם כך עמדו ואמרו שירות לשר של שבת וכו' וירד מן הכסא וצווח טוב להודות לה' וענו כולם ולזמר לשמך עליון וזהו שבח של יום השביעי אותו שעשה לו הקב"ה, ויום השביעי משבח וכו' כלומר כל מזמור טוב להודות לה' וכו' לפיכך יפארו ויברכו לאל כל יצוריו אלו השרים שענו כולם ואמרו לזמר לשמך עליון, ואבודרהם פירש נתעלה על כל מה שעשה בששת ימים וישב על כסא כבודו שהיה פנויה ממלאכתו וזה דרך משל מה שהאוזן יכולה לשמוע. תפארת עטה וכו' רמז שאין בגדי שבת דומה לחול:

יג

[יג] [לבוש] ובחר ביום השביעי וכו'. לפי ששולט בו שבתאי וכל מלאכה שיעשה בה אין בה סימן ברכה (אבודרהם), ובתניא כתב לפי שהתורה ניתנה בשבת שחרית על ידי משה ראוי לספר בשבחו שהתורה ניתנה לו במתנה. חמדת ימים וכו' כי עבד נאמן וכו' כלומר כיון שקראתו עבד נאמן כאילו נתת כליל תפארת בראשו. וכתוב בהן שמירת שבת ושמרו וכו', דבדברות ראשונות כתוב זכור ובשניות שמור דכשאדם נותן מתנה לחבירו ומאבדה ואחר כך נתן לו אחרת אומר לו שמור אתה בטוב, כך הקב"ה נתן שבת לישראל, ובא מקושש וחיללו כשחוזר בדברות שניות אמר שמור כלומר שמרינהו היטב, שם:

יד

[יד] [לבוש] תשובה וכו'. עיין ס"ק ב':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.