אליה רבה/אורח חיים/קכז

אליה רבה ‏ אורח חיים קכז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] שוחין וכו'. ואומרים מודים דרבנן וכו' שאין דרך העבד להודות לרב, ולומר אדוני אתה על ידי שליח שיוכל להכחישו ולומר לא שלחתיו אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים, אבל בשאר התפילה שהיא בקשה יכול לתבוע צרכיו על ידי שליח שכל אדם חפץ בטובתו ולא יכחיש ויאמר לא שלחתיו. כתב בלבוש ובעוד שאומרים ציבור מודים דרבנן שוחה גם השליח ציבור ומתפלל לפניו, עד כאן. פירוש שאין השליח ציבור צריך להמתין עד שיסיימו הציבור מודים דרבנן, אלא מתפלל לפניו בעוד שהציבור אומרים. וגדולה מזו כתבו בית יוסף וב"ח ואחרונים דראוי שיאמר מודים דרבנן מעט מעט כדי שישלים עם השליח ציבור כשסיים ברכת הודאה, ונראה כאילו כורע עמו תחילה וסוף, עד כאן. אבל תמיהני דבתשובת הרא"ש כלל ד' סוף סימן י"ט כתב שחזן יאריך בברכו כדי שציבור יאמר ויתעלה וישתבח וכו' וסימן לדבר מודים שמאריך בו החזן כדי שיאמרו הקהל מודים דרבנן עד כאן לשונו, וכן כתב אבודרהם דף כ"ח, משמע בעוד שמאריך השליח ציבור בתיבת מודים אנחנו לך יסיימו הקהל מודים דרבנן וכן פסקו השולחן ערוך ולבוש בסימן נ"ז בברכו עיין שם:

ב

[ב] ולא ישחו יותר מדאי וכו'. הכל בשחיה אחת וכו' ומכל מקום פירשו הב"ח ונחלת צבי דהיינו שנענע בראשו ולא יותר וכן כתב כסף משנה סוף פרק ט' מהלכות תפילה וכן נפסק בפסקי תוס' וכדאי לסמוך המה עליהם ודלא כאחרונים, מיהו דוקא ציבור שאינן עושין אלא שלא יהיו נראין ככופרין אבל השליח ציבור כורע כדין כרע:

ג

[ג] וחותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם. ומלבוש משמע שאינו חותם כלל. וקשה הא הבית יוסף מדמה לה לדין ברכה אחרונה דלא נזכר נמי בש"ס דילן אלא בירושלמי, והא כתב הלבוש לקמן בסימן ר"ז שני דעות אחד דמסיים בשם ואחד דמסיים בלא שם, ולמה נראה ליה הכא דאינו חותם כלל. ואפשר דסבירא ליה לחלק דהכא גרע מדנזכר חתימת ברוך אתה ה' אל ההודאות בש"ס דילן גבי גשמים ולא נזכר במודים אלמא דאין לחתום כלל. ועוד דברכות בורא נפשות רבות פותחות בברוך מה שאין כן מודים, ואף שיש לומר דהוי כמו ברכה הסמוכה כמו שכתב הרשב"א מכל מקום איכא לחלק ואין לדמות זו לזו ודו"ק, וכן הרמב"ם וסמ"ג וכלבו לא הזכירו, ועוד שראיתי ברבינו ירוחם ורש"ל בביאורו לסמ"ג כתבו דלא נהיגי לחתום:

ד

[ד] ויש אומרים שאומר הכל וכו'. והוא מפסקי מהרא"י סימן ק' שהביא ראיה ממלך שהוא כורע בתפילת שמונה עשרה שוב אינו זוקף, עד כאן. עוד כתב דלא הקפידו חז"ל על ה' זוקף כפופים אלא בסוף ברכה, עד כאן. והב"ח תמה דהא בש"ס אמרינן כורע בברוך וזוקף בשם אלמא דאפילו בתחילת ברכה זוקף בשם ולכן השיג על מהרא"י ורמ"א, ופסק דיזקוף אחר מודים אנחנו לך כשאומר שאתה הוא ה' וכו', וכן פסק עולת תמיד. ולעניות דעתי ליישב דהכי קאמר מהרא"י דלא הקפידו חכמים אלא בשאומר בלשון ברכה ברוך אתה ה' ובמודים דתפילת שמונה עשרה אפשר דשאני כיון דבלאו הכי צריך לזקוף בתוך הברכה כדי שיחזור ויכרע בסוף זוקפים בשם, ועוד דהא דאינו מתחיל בברוך משום דהוא סמוכה לחברתה לברכת רצה, ועיין בחידושי רשב"א סוף פרק אין עומדין. עוד יש לומר דהכי פירושו היכא שצריך לזקוף יזקוף בשם, אבל היכא דאין צריך לזקוף בסוף ברכה אין צריך לזקוף בשם וקל להבין. ועוד הביא ראיה מתפילת ראש השנה שכורעין לזכרינו ומי כמוך ובכן אף שיש בהן כמה שמות ואין זוקפין אלא בסוף עיין שם ודו"ק, ועולת תמיד שגה בהבנתו בזה עיין שם. גם מה שכתב עולת תמיד דיאמר תיבת אל בזקיפה ליתא כדפרישית, גם לא אמרו אלא בשם ה' כדכתיב ה' זוקף כפופים, ומה שכתב שכן כתב הב"ח בשם רש"ל ליתא אלא משמע לי להיפך בדברי הב"ח עיין שם ואין להאריך, נכון נראה לי עיקר כדברי מהרא"י ורמ"א:

ה

[ה] ברכנו וכו' המשולשת וכו'. מזכיר זכות אבות שהם שלוש לפי שהשלוש ברכות חלות בזכותן (ר' דוד אבודרהם). כתב שיירי כנסת הגדולה טוב לומר הכהנים עם קדושיך ומאן דאמר בלא ה"א לא משתבש ועיין סימן קכ"א:

ו

[ו] אלא כן יהי רצון וכו'. משמע דלא יענה כלום אלא לסוף יענה כן יהי רצון, וכן כתב הב"ח דאם רוצה יאמר אחר כל ברכה כן יהי רצון, אבל עיקר שלא יענה עד אחר לסוף, וסיים ומה שנוהגים העולם שאומרים בשתי ברכות יהי רצון ובסוף כן יהי רצון הוא טעות דאין משמע על איזה דבר אומר יהי רצון, עד כאן, ועולת תמיד הביא דברי הב"ח בענין אחר עיין שם והוא טעות. כתב הלבוש וביום התענית אומרים שים שלום, כתב במנהגים בה"ב במנחה אומרים ברכת כהנים, ונראה לי ליחיד המתענה אומר שלום רב משום ולא פלוג, עד כאן. ולכאורה קשה דלא סיפיה רישיה ואין לומר דהכי קאמר דברכת כהנים פשיטא דאין אומרים דלעולם אין יחיד אומרו דהא כתבתי סוף סימן קכ"א בשם המנהגים דיחיד אומר ברכת כהנים, גם אין לומר דהכי קאמר דדוקא שים שלום אינו אומר אבל ברכת כהנים אומר דהא יותר שייך לא פלוג בברכת כהנים משים שלום משום שכרות, וכן במנהגים של חול משמע דאין אומרים ברכת כהנים יחיד המתענה וכן משמע בתשב"ץ סימן רל"ט. ונראה לי דהכי פירושו ברכת כהנים לא מיבעיא דאין אומרים אלא אפילו שים שלום נמי אינו אומר משום דאסמכוהו לברכת כהנים כדכתב הלבוש טעמיה, וכן משמע במטה משה דף ס' זה לשונו ונהגו כל זמן שאומרים אלהינו לומר אחריו שים שלום לפי שיש בו ששה דברים שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים, כנגד ששה דברים שבברכת כהנים, עד כאן, משמע דכל זמן שאין אומרים אלהינו ואלהי אבותינו אין אומרים שים שלום:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.