אליה רבה/אורח חיים/קכו

אליה רבה ‏ אורח חיים קכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] מיד וכו'. פירוש ואין ממתינין לו שיזכור אלא מסלקין אותו מתיבה מיד, ומשמע דאין מסלקין אותו משליח ציבור וכן כתבו מגן אברהם ופרישה:

ב

[ב] ואם התחיל וכו'. והוא הדין אם דילג ראש הברכה וסיים חתימתו (כ"ג) [כל שכן] כשמדלג גם ברכת תחיית המתים או בונה ירושלים אפילו התחיל מסלקין אותו (ט"ז) ואינו מוכרח, ועיין ב"ח ובית יוסף כי אשתמיטתיה תנחומא פרשת ויקרא ואומרה בעל כרחך, ועיין שם כי קיצרתי. אבל אם דילג וכו' ודעת הב"ח דש"ס סבירא ליה דהוא הדין בתחיית המתים וכו', וכן נראה לי ראיה מתנחומא שם ודו"ק:

ג

[ג] מתחילת הברכה שטעה וכו'. אף על פי שלא טעה אלא בסוף שקריאת אותה ברכה כמאן דליתא דמי ולכתחילה יהיה אותו אחר מי שמכוין לכל התפילה עם השליח ציבור ולא שח בשעה שהיה שליח ציבור מתפלל, ואם לא נמצא בזה יקחו אף מי שלא כיוון בזה, ואפילו הכי אינו מתחיל אלא מתחילת הברכה מפני טורח ציבור, וכן משמע בבית יוסף. באליהו זוטא כתבתי מעשה בשליח ציבור כהן שהיה עומד ומתפלל שמונה עשרה בקול רם ונשמע שיש מת בבית הנוגע בבית המדרש, ופסק אדוני אבי הרב נר"ו שלא לומר לו עד שיסיים התפילה, מפני שטומאה זו אינה אלא מדרבנן כדאיתא ביו"ד סימן שע"ב:

ד

[ד] והכי נהגו. רמ"א והלבוש השמיטו משום דהש"ס נקט ראש חודש כמו שכתבו בית יוסף ולחם חמודות כמה פעמים, מנחם עזריה כתב דלרבותא נקט ראש חודש אף על פי שאין חייבין לענגו כמו בשבת ויום טוב אפילו הכי חשו לטורח ציבור וכל שכן שבת ויום טוב, עד כאן, ונראה דמהאי טעמא הקילו בריש סימן רס"ח בתפילת שבת יותר מראש חודש. ועל פי זה נראה לי ליישב טעם פסק הב"ח דבמוסף שבת אין מחזירין, ובמוסף ראש חודש מחזירין ודו"ק, ואף שכתב קודם סברא להיפך דבראש חודש חשו יותר לטירחא משום ביטול מלאכה היינו לבעל הלכות גדולות דסבירא ליה דשבת גרע, מה שאין כן לרי"ף וסייעתו שלא הזכירו חילוק דין זה, אם כן אמרינן במוסף ראש חודש מחזירין היינו דוקא ראש חודש ודו"ק. ומגן אברהם כתב דדברי הב"ח סותרים ויש שם טעות סופר, ולעניות דעתי ליישב בלי טעות, ועוד שגם שיירי כנסת הגדולה כתב מסקנת הב"ח כפשטן, ועוד דאם נשוה טעות סופר צריך לומר דבראש חודש במוסף מחזירין ושהוא דעת רוב פוסקים, וזה תימא דהרי"ף והרא"ש והרמב"ם והרבינו ירוחם נתיב ט"ו וטור פסקו דמחזירין. ויותר תימא על סמ"ג וטור דבהלכות גדולות שלפני בסוף פרק תפילת השחר פסק דמחזירין, ודין יחיד עיין סימן תכ"ב סעיף א', מכל מקום יכול שישמע משליח ציבור כמו בסוף סימן קכ"ד, וכן כתבו מהר"ם ומלבושי יום טוב ולחם חמודות:

ה

[ה] והוא שלא טעה בג' ראשונות וכו'. זה לפי נוסחת הרמב"ם שהביא בבית יוסף אבל בכסף משנה פרק י' מהלכות תפילה כתב שכתיבת יד של הרמב"ם הוא כגירסת הטור, ובאליהו זוטא כתבתי לדינא דטור אפילו בג' ראשונות אין צריך לחזור שכן משמע בכלבו וכן מסתבר דמה בין ג' ראשונות לשארא וכן הקשה לחם חמודות:

ו

[ו] בג' ראשונות וכו'. דוקא כשנזכר קודם שהשלים תפילתו אבל אחר שהשלים תפילתו אינו חוזר (לבוש). ולמאי שהעליתי דאף בג' ראשונות אינו חוזר נראה נמי דאפילו לא השלים תפילתו אינו חוזר מטעמא דאמרן, ומה שתמה לחם חמודות ישבתי באליהו זוטא עיין שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.