מחצית השקל/אורח חיים/קכז

מחצית השקל ‏ אורח חיים קכז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ס"ק א ולא כו' כדין שאר שחיות. והא דהוצרך לכתוב כן במודים כתב הרב"י וז"ל משום שדרך קצת ב"א לשוח יותר במודים מבשאר מקומות. דמשמע להו דכל המוסיף לשוח במודים ה"ז משובח ולפיכך כתבו דבמודים נמי לא ישוח יותר מדאי עכ"ל:

והב"ח כו' ינענע כו' והטעם כ' הב"ח וז"ל כיון שאין חייבים עכשיו לכרוע ואין שוחין אלא כדי שלא יהיו נראים ככופרי' במי שהש"ץ כורע לו לפיכך הזהירו חכמים שלא יהיו שוחין אלא מעט כדי שידעו שאין בשחי' זו חיוב גמור אלא שלא יהיו נראים ככופרים כטעם ואם בא לשחות בסוף כל ברכה מלמדים אותו שלא לשחות כו' שלא יבואו לעקור תקנות חכמים עכ"ל:

(ב) (סק"ב) בשחי' א' כו' זוקף כפופים כדלעיל סי' קי"ג סעיף ז':

נ"ל כוונתו כו' בא ליישב דהא גם בתחלת ברכה צריך לזקוף בשם דהא בתחלת י"ח דהיינו תחלת ברכת אבות כששוח' צריך לזקוף בשם וכן הקשה ב"ח וגם בא ליתן טעם לחלק: דצריך ע"כ לזקוף שיהי' נראה שלא כרע משום תקנות חכמים ולכן זוקף כשקיים תקנות חכמים:

לכן יזקוף בשם רצה לומר כיון דבלא"ה צריך לזקוף לכן עדיף טפי כשיזקוף בשם משום ה' זוקף כפופים משיזקוף אח"כ אבל משום ה' זוקף כפופים גרידא אי לאו דהיה צריך לזקוף בלא"ה לא היה צריך לזקוף:

וה"ה בתחלת הברכ'. היכי שזקף מיד היינו משום תקנת חכמים שצריך לזקוף אחר הכריע' אם כן ג"כ עדיף שיהיה הזקיפ' בשם:

והתם רצה לומר בסוף מודים דרבנן ליכא שם דהא אין חותמין בשם:

אעפ"י שיש שם בתחלה ל"ל בה כצ"ל. רצה לומר כיון דאין צריך לזקוף עד סוף מודים דרבנן מצד תקנות חכמים א"כ משום ה' זוקף כפופים גרידא אין צריך לזקוף כנ"ל ואם כן מ"ש פסקי מהרי"א ואין להקפיד משום ה' כו' אלא בסוף ברכה רצה לומר אלו היה במודים בסוף ברכה שם:

בשם רש"ל שיזקוף מעט. כתב הב"ח שהוא הכריע לעשות כמהרי"א שיהיה כולו בשחי' ולהראות זקיפה כשמזכיר ה' משום ה' זוקף כפופים לכן יזקוף מעט ולבסוף בשחיי' וכמ"ש הרב ב"י בש"ע:

(ג) (סק"ג) בברכ' בפת"ח תחת בי"ת ראשונה:

ואין מלת כהנים דבוק למלת עם דאז הוי משמע שהם כהני ומשרתי עם ישראל:

שלוחי דרחמנא כדאיתא בקדושין דף כ"ז דאי ס"ד שלוחי דידן מי איכא מידי דאיהו לא מצו עביד דהא זר אסור לעבוד ושלוחי דהיינו כהן מצי עביד אע"כ כהנים שלוחי השם:

כדאיתא פרק הזרוע דף קל"ב ע"ב דכהנים פטורים ממתנות זרוע לחיים וקיבה ואמר רבא הטעם דכתיב מאת העם ולא מאת הכהנים:

כדאיתא פ"ד דיומא שבווידוי שני שהי' כהן גדול מתודה ביום הכפורים על פרו היה אומר כפר כו' אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך:

(ד) (סק"ד) עד וכו' עד שלום ר"ל דבש"ע משמע שיאמר הש"ץ גם ושמו את שמי על בנ"י ואני אברכם לכן כ' דהמנהג אינו כן דדברי הש"ץ הם תפלה שה' יברך את ב"י בברכת כהנים ולכן או' כל ברכות כהנים אבל מושמו את שמי כו' ואילך אין בו כ"א ציווי ה' לכהנים:

(ה) (סק"ה) כן כו' אלא לבסוף אע"ג דאי כהן מברך עונים אמן על כל ברכה מ"מ הש"ץ או' כל ג' הפסוקי' יחד לכן או' כי"ר אחר סוף פסוק ג'. והטעם שאין עונים אמן. דאמן לא שייך כ"א כששומע מפי כהן המברך אבל ש"ץ אינו או' כ"א דרך בקשה וכמ"ש ט"ז ס"ק ד':

שאומרים בתחלה ר"ל אחר פסוק א' וכן אחר פסוק שני אומרים יהי רצון אחר פסוק ג' שהוא סוף אומרים כן יהי רצון:

ודע שנקרא מודים דרבנן כתב הרב ב"י משום שתקנוהו אמוראים רבנן רבי' וכ"א הוסיף על חבירו ואנו אומרים כל ההוספות. וכתב בספר א"ר דנראה מל' הרב"י ומלשון הלבוש דבשעת שהקהל אומרים מודים דרבנן יתפלל הש"ץ ויגמור ברכת הודאה ולא ימתין על הצבור וכתב שבתשו' הרא"ש משמע שהש"ץ ימתין עד שסיימו הקהל מודים דרבנן ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.