אליה רבה/אורח חיים/עו

אליה רבה ‏ אורח חיים עו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] מותר לקרות כנגדה. ונראה דאם מגיע לו ריח רע אסור אפילו למאן דאמר לקמן סימן ע"ט סעיף ב' דהפסקה מועלת לריח רע, דשאני הפסקות רשות אחרת מכיסוי בעלמא, וכן כתב לחם חמודות (דף כ"ח) וכן משמע מסעיף שאחר זה גבי צואה בגומא. אך צריך עיון ממה שאפרש בסימן ע"ט ס"ק י' דצריך להרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח:

ב

[ב] והוא וכו'. אבל נוגע בעיא דלא איפשטה בברכות (דף כ"ה) ולחומרא אזלינן, מיהו אם קרא קריאת שמע כבר כתב עולת תמיד דאין צריך לחזור הברכות דבספק ברכות קיימא לן להקל, עד כאן. ולא נהירא דבברכות קריאת שמע שאני כדלעיל סימן ס"ז וכדפירשתי בסוף סימן ע"א:

ג

[ג] העבירו וכו'. לשון ש"ס צואה עוברת ופירש רש"י אדם שנושאין לפניו גרף של רעי, והרמב"ם והכלבו כתבו צואה עוברת כגון שהיתה שטה על פני המים. כתב שלטי גיבורים צואה במים לא נתבטל אלא אם כן מים עכורים שאין הצואה נראה בהן, עד כאן. ועיין לקמן ריש סימן פ"ז בבית יוסף:

ד

[ד] אסור וכו'. משמע אפילו כמלא עיניו וכו' כן כתב בלבוש, והיינו דפירשו מה שכתב הרמב"ם פרק ג' אסור לקרות כנגדו עד שיעבור ארבע אמות, אין פירושו לפניו אלא פירוש כנגדו הוא מלאחריו או בצדדיו, אבל בדרכי משה וב"ח השיגו עליו דלשון כנגדו הוא דוקא לפניו ואפילו הכי סגי בהרחקת ארבע אמות דיש חילוק בין צואה עומדת או עוברת, והא דהקשה בית יוסף שאין גילוי לחילוק זה בש"ס, כתבו לתרץ שאפשר שהרמב"ם ראה כן בתוספתא. ונראה לי ראיה לדבריהם מש"ס דפריך סוף פרק מי שמתו מהא דאמר רב חסדא עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל על רב הונא דאמר לפניו מרחיק מלא עיניו אלמא דלשון כנגדו הוא לפניו דוקא, וכן משמע מפירוש רש"י שם ודו"ק וידוע דהרמב"ם ממשיך אחר לשון הש"ס, ודוחק לחשוב דמיירי הרמב"ם שעובר על פני רחבו כמו שכתבו ט"ז ונחלת צבי דתיכף שעובר לפניו לא הוי כנגדו ודו"ק. ועוד נראה לי מדהוצרך הרמב"ם לפרש עד שיעברו ממנו ארבע אמות מוכח דמיירי אפילו לפניו דאי דוקא לאחריו או מן הצד כבר כתב לפני זה בעיקר דין צואה דצריך הרחקה ארבע אמות. עוד נראה לי גילוי וראיה מש"ס דף כ"ה דקאמר טעמא על הא דצואה עוברת אסור והיה מחניך קדוש אמר רחמנא והא ליכא, עד כאן, ולא הזכיר נמי קרא דלא יראה בך, וכן בראב"ן סימן קס"ג לא כתב דאסור אלא משום והיה מחניך קדוש אלא על כרחך אין איסור משום לא יראה אלא משום מחניך קדוש לחוד, ואם כן כיון שמרחיק ארבע אמות אינו במחנהו כמו שיתבאר בסימן ע"ט בסעייתא דשמיא. עוד נראה לי קצת ראיה מדאמר רב פפא פי חזיר כצואה עוברת דמי, הוה ליה למימר סתם כצואה דמי אלא דצואה עוברת קל יותר מעומדת לכן אמר כצואה עוברת דאף שחזיר עובר לפניו דהוה אמינא דלא יהא כצואה כיון שצואה עוברת גופיה קיימא לן לא היה פי חזיר כמותו קא משמע לן דאפילו הכי דמי ליה ואסור, והא דפריך הש"ס פשיטא היינו דפריך דהא נמי פשיטא דאין פי חזיר בלא צואה כדפירש רש"י שם ודו"ק, לכן נראה עיקר כדברי דרכי משה וב"ח:

ה

[ה] ויש אוסרים וכו'. משמע דאם היה על בגדיו ומכוסה שרי לכולי עלמא, ולעיל סעיף ב' בנוגע בסנדל יש לומר כמו שכתב בספר תמים דעים סימן ר"מ דהתם מגליא לגמרי כדמדלי רגליה, עד כאן. עוד יש לומר דהסנדל בטל לגבי גוף מה שאין כן שאר בגדים, ועיין לקמן סימן פ"ז דמשמע דהסנדל הוי כמו גרף של רעי:

ו

[ו] ויש אומרים שלא התיר וכו'. כתב לחם חמודות דף כ"ג והרמב"ם אחר שכתב לפסוק כהרי"ף חזר וכתב וכמה גאונים הורו שאסור לו לקרות אם היו ידיו מטונפות וכך ראוי לעשות, וכן בשולחן ערוך אחר שכתב לכל השלושה כתב ונכון לעשות כדברי המחמירים ולא ידעתי למה השמיטו הלבוש, עד כאן. ולעניות דעתי יפה כיוון הלבוש שהשמיטו כי ראיתי שרבינו ירוחם דף כ"ו כתב דרוב מסכימים שמותר, וכן בבית יוסף משמע דעתו להתיר אלא שהביא לסוף דברי רמב"ם הנזכר לעיל ולכן כתב כן בשולחן ערוך, וכן משמע דעת לחם חמודות, וכן הב"ח פסק כשולחן ערוך משום דברי רמב"ם הנזכר לעיל עיין שם, וכן כתב בנחלת צבי שזה טעמו של שולחן ערוך. ולא נהירא דאף שהרמב"ם סיים דכך ראוי לעשות מכל מקום בכלבו דף ה' ראיתי שהעתיק רישא דדברי רמב"ם להתיר כסתם ולא העתיק כלל הך סיומא דראוי להחמיר, הרי דאחרונים לא חשו לחומרא זו. ועוד נראה לי דאין ראיה כלל מהרמב"ם דגריס בש"ס ידיו מטונפות ומפרש ידיו מטונפות ממש ומיירי שאינן מכוסה כמבואר ברמב"ם שם לכן שפיר כתב שיש להחמיר, אבל לדידן דקיימא לן דלא גרסינן ידיו מטונפות אם כן לא מיירי בידיו מטונפות כלל אלא מיירי שהכניס ידיו בבית הכסא בחור, בזה נראה דמודה הרמב"ם שיש להתיר, וכן מצאתי בספר תמים דעים סימן ר"מ להדיא שמחלק הראב"ד בזה ופסק כן. ונראה דהוא הדין דצואה בבשרו כיון שהוא מכוסה מודה הרמב"ם דמותר, לכן נראה לי עיקר כמתירים, ומכל מקום יש להחמיר כסברא שלישית. כתב הב"ח ומיהו ודאי בידיו מטונפות או שהכניס דרך חור אם אין לו מים מקנח ידיו בצרור או במידי דמקנחי וקורא קריאת שמע ומברך, עד כאן. ולכאורה תמוה כשהכניס דרך חור מאי מהני קינוח ואפילו נטילה לא מהני דהוה ליה כטובל ושרץ בידו, ואי מיירי כשחזר והוציאן מחור קשה למה לי קינוח הא אינן מטונפות, ובש"ס ופוסקים דלא פליגי אלא כשהן בחור של בית הכסא. שוב ראיתי בכסף משנה שם שכתב דהיה מוכח פירוש הש"ס ידיו מטונפות מבית הכסא שהכניסם שם וקיבלו לכלוך מזוהמתו והבלו של בית הכסא, עד כאן. ואפשר דהב"ח מיירי בכגון זה:

ז

[ז] דינו כצואה וכו'. כן כתב מהרי"ל הלכות יום כיפור וסיים אם עדיין לח הוא יקנחנו היטב ואם יבש יגררנו, ואם אין יכול לגרור משפשף במים, עד כאן. ועיין לקמן סימן תרי"ז ובבית יוסף שם. ומשמע דבבגדיו ומכוסה לכולי עלמא שרי אבל בשל"ה כתב סימן ס"ו מי שהוא נשוי יזהר שלא יקנח עצמו בחלוק שלבוש כשפירש מאשתו לאחר הזיווג, ואם יבוא שכבת זרע על חלוק מאיזה סיבה לא ילבוש, אם לא כשרוחץ יפה. עוד כתב שטוב לאדם שאין יכול לטבול שישפשף במים ידים וערותו לטהר מן הקרי הדבק ועיין לקמן סימן ר"מ ס"ק ט"ו:

ח

[ח] בבית מותר. והוא הדין בודאי צואה אלא שספק אם הוא צואת אדם או כלבים בבית שרי באשפה אסור כן משמע באחרונים בשם שלטי גיבורים, ומגן אברהם כתב דאזלינן בתר מצוי כמו שכתב רבינו ירוחם (נתיב ז' סימן ג'), עד כאן. ולי נראה דבבית לעולם מותר שאין מניחין שם צואת אדם, וצריך עיון עיקר דין זה. כתב הרא"ש דשותת לא מיקרי נגד העומד ושרי מדאורייתא, מגן אברהם, ועיין לקמן סימן ע"ח:

ט

[ט] [לבוש] דוקא באשפה. שאין ריחה רע דאם לא כן תיפוק ליה משום אשפה:

י

[י] צריך לחזור וכו'. עיין לקמן סימן קפ"ה יתבאר דין זה בברכת המזון ושאר ברכות לענין צואה ומי רגלים ועולת תמיד לא עיין שם. כתב הראב"ן סימן ק"ס, המתפלל ומצא צואה באותו מקום בנקב צריך לחזור ולהתפלל, עד כאן. ונראה דפירש כן הש"ס [ברכות] דף כ"ב מצא צואה במקומו וכו' רצה לומר באותו מקום. כתב של"ה שם, יש להתעורר שיראה האדם תמיד שיהא נקי פי הטבעת שלו שיקנח עצמו היטב שלא ישאר שם אפילו משהו מצואה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.